fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

סקס אחר

בתיאטרון הידית, הפועל בנגרייה שלעבר, מועלת הצגה יוצאת דופן ונועזת במיוחד: "שלוש אצבעות מתחת לטבור" שבודקת את הגבולות ומפרקת את הסוגיות במיניות כמעט בכל הכוח
שירי ג'ורנו והנס פלדה (צילום: נואית זכאי)
שירי ג'ורנו והנס פלדה (צילום: נואית זכאי)

תיאטרון הידית, תיאטרון אלטרנטיבי בפרדס חנה, השלים את ההצגה מעוררת המחשבה "שלוש אצבעות מתחת לטבור". מדובר בהצגה העוסקת בתכנים מיניים שהוצגה בשבוע שעבר בפסטיבל "לילות הפרינג'" בעכו.

"מותר לי להסתכל לך בעיניים? מותר לי להסתכל לך בחזה? מותר לי לתת לך נשיקה? מותר לי ללחוש לך סוד?", כך אחד השחקנים בהצגה "שלוש אצבעות מתחת לטבור" מתקרב לאשה בקהל ופונה אליה בשאלות האלה. אחר כך הוא מציג אותן לאשה נוספת.

שחקנית אחרת מתערבת בתוך הקהל ופונה לגברים בשאלה אם מותר לה לגעת באיבריהם האינטימיים. הרגע הזה, שבו מעוררים שחקני הצגה את האנשים בקהל לבחון את גבולותיהם, הוא אחד השיאים בהצגה המקורית ורבת העוצמה העוסקת במיניות באשר היא – על גבולותיה, אפשרויותיה, נפתוליה והשלכותיה על החיים.

כל חמשת השחקנים-יוצרים בהצגה, גרים בסביבה: טלי הירשפלד, יהודה לזרוביץ', נורית יחיאלי, רני אמיר והנס פלדה. כל החמישה משחקים רוב ההצגה בתנועה. כשהם מדברים, הם מדברים רוב הזמן בג'יבריש ומביעים את המסר בגופם ובאינטונציות שלהם, פה ושם מדברים עברית. הם מפגינים יכולות להיכנס בן רגע לתפקידים שונים, מוקצנים כדרכם של ביטויי פנטזיות, וגם שליטה אתלטית מרשימה בגוף.

איזה קסם
מי שהקים את תיאטרון הידית הם שירי ג'ורנו, בת 41, נשואה ואם לשלושה, תושבת פרדס חנה-כרכור והנס פלדה – גם הוא תושב פרדס חנה-כרכור. התיאטרון נוסד לפני עשר שנים. ג'ורנו גם יצרה את ההצגה הזאת, בעבודה משותפת עם השחקנים. היא למדה בימוי תיאטרון בסמינר הקיבוצים והקימה את מרכז שלומי לתיאטרון בצפון.

על תיאטרון הידית היא מספרת: "זה התחיל בקבוצת שחקנים שהתחילו לעבוד ביחד בבנימינה, ואני הובלתי אותה. זה היה גרעין שעבד כמה שנים. בסופי שנה התחלנו לייצר מופע. המופעים הביאו יותר ויותר אנשים וחשיפה. אנשים התחילו להרגיש שיש כאן תיאטרון עם שפה אמנותית אחרת. לא היה לנו בית, והנס פלדה – מעצב, יוצר, שותף, מוזיקאי ושחקן – הזמין אותנו למתחם הידית בפרדס חנה. החלל שבו אנחנו עובדים היה פעם חדר האוכל של נגריית הידית ההיסטורית, כשבאנו הוא היה מלא בקרשים וחלקים לתעשייה, והרגשתי באותו לילה את הקסם של המקום. התאהבנו בו, עברנו לכאן בשנת 2005 ושיפצנו אותו. הנגרייה הישנה ריתקה אותנו. ההיסטוריה של המקום, החצר, חלקי העץ והסביבה הפיזית נתנו לנו השראה. בהמשך הצטרפו מועדון הראגה והסטודיואים לאמנות והמתחם הפך למתחם אמנות ועסקים.

"עם הזמן הגיעו תלמידים, נפתחו כיתות לימוד ויש כאן בית ספר לשחקנים-יוצרים", היא אומרת, "נוצר אנסמבל, קבוצה מקצועית שיוצרת בערך פעם בשנה הפקות מקור. אנחנו גם מארחים כאן הצגות והופעות, לבוגרים ולילדים. הפכנו למרכז פרינג'. ב-2010 נבחרנו על ידי מפעל הפיס לפרויקט שנקרא 'מעבדת תרבות', בו מפעל הפיס תומך בפרויקטים בפריפריה. מאז מפעל הפיס מכיר בנו ותומך בנו. אנחנו מקבלים גם תמיכה מהמועצה. אנחנו יוצאים להופעות בכל הארץ, אבל המרכז שלנו כאן, ואנחנו רואים ערך בזה שאנשים מהמקום לא יצטרכו לנסוע לתל אביב או לירושלים כדי לצרוך תרבות עכשווית מעניינת, ואנשים מבחוץ יבואו לפרדס חנה כדי להתחבר לתיאטרון אחר".

 לסיפור המלא, עברו למהדורה הדיגיטלית של עיתון "כל הפרדס"

שירי ג'ורנו והנס פלדה (צילום: נואית זכאי)
שירי ג'ורנו והנס פלדה (צילום: נואית זכאי)

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות