מנהל מחלקות תשושי נפש במרכז הרפואי שהם פרדס חנה, ד"ר דורון מרימס, הרצה בכנס הקיץ של האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית שהתקיים באחרונה בדן פנורמה בתל אביב. ד"ר מרימס הציג בכנס מחקר שבוצע בשהם על ידי ד"ר דיב מילאווי, במסגרת לימודי מדעי היסוד, ובשיתוף ד"ר מירב בן נתן מבית החולים הלל יפה.
ד"ר מרימס הציג מחקר חשוב: "עם העלייה בתוחלת החיים ישנה עלייה בשכיחות המחלות הניווניות של המוח הגורמות לדמנציה. מכאן עולה הצורך בכלים אבחנתיים פשוטים וזמינים. מבחן ציור שעון, בו הנבדק מתבקש לצייר שעון עם מחוגים המכוונים לשעה מסוימת, נמצא בשימוש נרחב להערכה של הפרעות קוגניטיביות. זהו מבחן פשוט ומהיר, אשר בודק תפקודים קוגניטיביים שונים, כולל זיכרון, ריכוז, תפיסת המרחב ויכולת תכנון. ציון מבחן השעון נקבע על סמך פרמטרים שונים, כולל ציור ההיקף, קביעת מרכז והעמדת המחוגים. קיים חוסר בנתונים נורמטיביים לגבי מבחן ציור שעון באוכלוסייה הערבית בארץ וחוסר במידע לגבי השפעתם של גורמים סוציו-דמוגרפיים על תוצאות המבחן באוכלוסייה זו".
מטרת המחקר היתה לבדוק את הנורמות לניקוד באמצעות מבחן השעון בקרב האוכלוסייה הערבית הבריאה והשפעת גורמים סוציו-דמוגרפיים על תוצאות המבחן. נבדקו 295 מתנדבים בגילאים 20-86 המתגוררים בקהילה. נאספו נתונים סוציו-דמוגרפיים, כולל מין, גיל, השכלה ומקום מגורים. כל המשתתפים התבקשו לצייר חמישה שעונים שונים. כל שעון קיבל ניקוד על פי שיטת ניקוד שנקבעה על ידי פרופ' מוריס פרידמן (טורונטו, קנדה).
התוצאות מראות כי היכולת לצייר שעון "תקין" יורדת באופן משמעותי בקבוצת הגיל 60-86. בנוסף נמצא קשר חיובי בין שנות הלימוד לבין ציוני מבחן השעון, כלומר ככל שלאדם יותר שנות השכלה, כך תוצאות ציור השעון טובות יותר. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין נשים וגברים ולא נמצאו הבדלים משמעותיים בין נבדקים עירוניים לעומת כפריים.
מחקר זה יכול לתרום לשיפור באבחון דמנציה במגזר הערבי בארץ ובכך לשפר את הטיפול במחלות הגורמות לדמנציה. ד"ר מרימס ציין כי קיימת כוונה לקיים מחקר דומה בקרב האוכלוסייה היהודית.
