fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

חיים רק פעם אחת 

אייל ביכלר מעין עירון היה צריך לחיות חיים "נורמלים" כדי להבין שהוא לא חי חיים עוצמתיים. לפני שש שנים הוא חזר מארה"ב והביא איתו את שיטת "מסע הגיבור", שמלמדת אנשים איך להפוך מדמויות משנה לגיבורים ראשיים בחייהם
אני גיבור, אתה גיבור. אייל ביכלר. צילום: נירית שפאץ
אני גיבור, אתה גיבור. אייל ביכלר (צילום: נירית שפאץ)

 

"בארץ, המושג 'גיבור' הוא טעון מאוד", אומר אייל ביכלר, תושב עין עירון, המעביר בארץ את שיטת "מסע הגיבור". "גדלתי על גיבורים כמו יוני נתניהו או אביגדור קהלני. אני טוען שכולנו גיבורים".

ביכלר, בן 47, נשוי למלכה ואב לשני ילדים, מחדד את ההגדרה שלו לגיבור: "לכל אדם יש את דרכו הייחודית, שאותה הוא עושה בתנאים הרגילים. נראה לו שכולם עושים זאת, והוא לא רואה את הייחודיות שלו. גיבור הוא זה שימשיך לעשות את הדבר הייחודי שלו גם כשהתנאים משתנים. 'מסע הגיבור' הוא דרך הסתכלות שונה על החיים, על ההשתלשלות והקשר בין הניסיונות שלנו בחיים. זה ניסיון להסתכל על החיים שלנו כסיפור שבו אנחנו הגיבורים, ולא שחקני המשנה".

לצאת למסע, ללמוד על החיים ולחזור הביתה. אייל ביכלר. צילום: נירית שפאץ
לצאת למסע, ללמוד על החיים ולחזור הביתה. אייל ביכלר (צילום: נירית שפאץ)

אנשים מסתכלים על החיים של עצמם כאילו הם משחקים בהם תפקיד משנה? זה נשמע עצוב.

"כן, אנשים חיים ככה. בין אם הם אומרים 'אכלו לי, שתו לי' ובין אם הם מאמינים 'צריך לעשות מה שצריך לעשות', הם פועלים מתוך גישה של 'נסתדר', עובדים לפי חוזה שכביכול נקבע להם על ידי החברה, הוריהם וגורמים חיצוניים נוספים. אנחנו מוקפים במשפטים כמו 'ככה זה', 'לא כדאי לך', 'אי אפשר', 'זה לא אחראי', וחיים עם זה. זה לא בדיוק מה שרצינו, אולי אנחנו לא בעבודה הנכונה, לא מנהלים את חיי המשפחה שלנו כפי שתמיד דמיינו ורצינו, לא מצליחים להגיע למקום שרצינו – אבל זה 'בסדר'. את החיים המלאים, העוצמתיים, האמיתיים שלנו, נחיה בפעם אחרת".

יש מצבים שבהם באמת לא כדאי לקחת סיכון מיותר.

"נכון. אני לא אומר שמה שצריך לעשות בכל מקרה הוא ביטול החוזה של החיים. אני אומר שכדאי לבחון אם האמונות שלנו דורשות עדכון, כדי שישרתו את המטרה שלנו".

שביזות יום א'

לקיחת האחריות הזאת על החיים, ההסתכלות עליהם כגיבור, באה בדרך כלל במצבים של משבר או פרשת דרכים בחיים, מה שביכלר מקשר למושג שביזות יום א: כשאדם לא קם בתחושה של כיף לקראת הפעילות של השבוע. כפי שניתן לנחש, זה קורה הרבה לאנשים בגילאי 50_30, ואלה רוב האנשים שמגיעים אליו ויוצאים איתו למסע הגיבור, מסע מובנה שביכלר מתאר במפה המורכבת משלבים מוגדרים ומאלמנטים המסמלים שלבים בהתנהגות שלנו, ונראים כלקוחים מאפוס או סיפור אגדה. הדמיון הזה איננו מקרי.

"שנה אחרי הצבא יצאתי לטייל בעולם והשתקעתי בארה"ב", מספר ביכלר איך נחשף ל"מסע הגיבור", עבר אותו והביא אותו לארץ. "גרתי שם עם משפחתי 16 שנים. היו לנו בית, עסק, ילד, הגשמה, חיים 'נורמלים'. הייתה לי חברה להובלות שאני עדיין מנהל אותה כיום, ניהלתי 50 עובדים. חייתי אחלה חיים, ולא הייתי מודע לזה שראיתי את חיי דרך פריזמה צרה יחסית. את עולמי ראיתי כנכון / לא נכון, צודק / לא צודק, שחור / לבן. שלטתי במערכת, הייתי נכנס לחדר ורואה מיד מי חבר ומי אויב. החשיפה למסע הגיבור העשירה אותי ופתחה לי קשת שלמה של צבעים וגוונים בין שחור ללבן. עברתי את המסע שלי, גיליתי את הגיבור שבי, ומאז אני מנחה גברים ונשים במסע של חייהם לגילוי הגיבור שבתוכם".

אני גיבור, אתה גיבור. אייל ביכלר. צילום: נירית שפאץ
אני גיבור, אתה גיבור. אייל ביכלר (צילום: נירית שפאץ)

זה התחיל כשלמד פסיכותרפיה וריפוי אנרגטי אצל ברברה ברנן. "אחד המורים חשף אותי למסע הגיבור, ויצאתי למסע בווירג'יניה המערבית. זה היה מחנה בטבע, בהרים, עם התנסויות שונות שבהן נחשפים גם לתהליכים קבוצתיים ואישיים. חלקם באים משאמניזם, חלקם מפסיכותרפיה וחלקם מעולם ה~OBT (אתגרים בטבע). זה לא מסע הישרדותי, זה מסע לגילוי החיים, והוא יושב על תיאוריה של האנתרופולוג ג'וזף קמפבל, שייסד בשנות ה~30 את המושג 'מסע הגיבור'. קמפבל חקר מיתוסים בכל העולם ומצא תמה שחוזרת בכל התרבויות: הגיבור עוזב את הבית, את השבט, עובר התנסות וחניכה וחוזר הביתה עם הידע והתובנה החדשה. הסיפור הזה טבוע באופן בסיסי סביבנו. בכך אין חדש, אבל אני מזכיר לכולנו שהסיפור הזה הוא גם הסיפור שלנו, וכשאתה עובר בו, אתה מתגלגל להיות הגיבור של חייך".

ביכלר חזר לארץ והביא את השיטה שעד אז לא הייתה מוכרת כאן, למרות שיש בה כלים בהם עושים שימוש בשיטות אחרות. "לפני שש שנים חזרנו. למדתי טבע תרפיה, גרנו באלמגור שבגולן ולפני חצי שנה עברנו לעין עירון. אני עדיין מגיע לארה"ב כל שנה להנחות שם בשיטה. בארץ אני מעביר את מסע הגיבור בכמה דרכים: בטבע, כמלווה קבוצות בתהליך, וגם ליחידים במתכונת של עשרה מפגשים. במקביל יש גם סדנאות מרוכזות של שלושה ימים או שבוע. יש אנשים שממשיכים מעבר לעשרה מפגשים ואני עובד איתם על יישום הגישה בחייהם. זו גישה מאוד פרקטית, והשינויים שאנשים חווים הם מיידיים".

ספר על המסע עצמו.

"אני מבסס את המסע על ארבעה חלקים: היציאה למסע, ההתנסות, גילוי האוצר והשיבה הביתה. היציאה למסע מתחילה באלמנט הבית, שהוא המקום שבו אנחנו נמצאים, אזור הנוחות שלנו, הסטטוס קוו שבו אנחנו מרגישים יציבים; הקריאה, שהיא התחושה הפנימית שלנו שמשהו חסר. זה יכול להיות דבר חדש שהאדם רוצה להביא לחייו או דבר שהוא רוצה להוציא מחייו; יש את שומרי הסף, שהם מערכת האמונות שלנו שאנחנו נתקלים בה בדרך כלל כשמגיעה הקריאה, וחוזרים הביתה. כל זה יכול להיות סביב עבודה, מערכות יחסים, הורות, הגשמה, ייעוד ועוד. בדרך כלל הקריאה ממשיכה להדהד ומרימה את קולה לאט לאט, עד שהיא מגיעה למצב שבו אי אפשר עוד להתעלם ממנה. אז מתרחשת חציית הסף, ההתמסרות לתהליך של שינוי שלא נחזור ממנו כפי שיצאנו".

להתמודד עם הפחד

בשלב ההתנסות, האלמנט הראשון הוא היער. "ביער אנחנו מנסים לחוות דיס-אוריינטציה, ללכת לאיבוד. אנחנו מוותרים על הידיעה מה יהיה התוצר, כדי שיתגלו לנו דברים שלא ידענו. אם אנחנו מודעים לכך ומבינים שזה לטובתנו, אנחנו יכולים לעשות 'זום אאוט' ולהיפתח לאופציות שלא העלינו על דעתנו. כאן נכנס אלמנט בעלי הברית: האנשים או הגורמים בחיינו שתפקידם מצד אחד להכיל אותנו במסע, ומצד שני לאתגר אותנו. אלמנט נוסף הוא הרפתקאות ומבחנים: האירועים וההתנסויות שבהם אנחנו לומדים על עצמנו. חלקם אנחנו יוזמים וחלקם נופלים עלינו, אבל כולם הזדמנויות פז להבין את היכולות והחוזקות שלנו".

בשלב השלישי, האוצר, מתמודדים עם אלמנט הדרקון, הפחד העמוק ביותר. "פחדים כמו 'אני לא טוב מספיק', 'אף אחד לא אוהב אותי באמת', המשפט שמוציא לנו את הרוח מהמפרשים ומעורר בנו תחושה של חוסר אונים. את הדרקון הזה אי אפשר להרוג. צריך להבין שהוא חלק מאיתנו, להשלים איתו, ועם זאת להפסיק לקבל אותו כדבר שמגדיר אותנו. אז מתגלה לנו האוצר שהדרקון שומר עליו: המתנה הייחודית שלנו, הדרך המיוחדת שבה אנחנו רואים את העולם, ואז מתרחש השלב האחרון, השיבה הביתה. בשלב זה, תפקידנו להביא את מה שלמדנו לאחרים, לגעת איתו בחיים, ליישם את התובנות ולהשפיע. כל עוד לא עשינו זאת, לא השלמנו את המסע".

סכמה מדויקת כזאת יכולה להתאים לכל מסע בחיים?

"לא בדיוק, החיים לא עובדים ככה. אדם יכול לנוע בתוך הסכמה קדימה ואחורה, וגם לנהל מספר מסעות במעגלים חופפים ומקבילים, ברמות שונות: מסע של כל החיים, מסע של חמש שנים, מסע יומי. עם זאת, כשאנחנו לומדים את השיטה, אנחנו יכולים להתייחס ולנתב את הדברים בדרכנו הייחודית. אחד האנשים שליוויתי לאחרונה התמודד עם חוסר מוטיבציה לקום בבוקר. הוא בעל משפחה, אב לילדים, עבודה, שאיבד עניין בחיים. דרך התהליך של המסע, פתאום ההתייחסות שלו לדרך שבה הוא בא לידי ביטוי בעבודה והפוטנציאל הגלום שם שינו את החוויה היומיומית שלו בצורה מדהימה. לדבריו, התהליך גם הציל את חיי הנישואים שלו, וקירב משמעותית בינו לבין ילדיו, הוא הפך לשותף בחייהם וראה אותם בצורה שונה".

 

 

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות