"אוכל לקבל חלקת אדמה, בבקשה?", מתחננת מרי לנוקס, גיבורת ספר הילדים הקלאסי "סוד הגן הנעלם". כמו מרי, שהגן הנעלם שהיא מוצאת ומטפחת מחזיר לה את בריאותה ומשנה את חייה, כך רבים היום רוצים גינות ומרגישים שהן תורמות רבות לאיכות חייהם.
מיכל אליעד, תושבת זכרון יעקב, רואה את זה יום יום בעבודתה כמעצבת גינות בעסק שלה, "חלומות בירוק". אדריכלות נוף ועיצוב גינות הם תחום שפורח תרתי משמע בשנים האחרונות, כפי שהיא מתארת: "בשנים האחרונות גוברת ההכרה שגינה היא חדר חיצוני, אחד מחדרי הבית, לפעמים אף הגדול שבהם, זהו חלל בעל חשיבות מרובה. משום כך, כפי שפונים למעצבי פנים לעיצוב חדרי הבית הפנימיים, כך פונים למעצבי גינות ונוף לעיצוב מקצועי של החדר החיצוני.
"אני עוסקת בתחום 14 שנה", מספרת אליעד, בת 51, נשואה ואם לשלושה, "לפני זה הייתי מהנדסת בהייטק. עשיתי הסבה מקצועית ולמדתי אדריכלות נוף. אני מאוד אוהבת את זה. הלקוחות שלי הם אנשים פרטיים שגרים ברדיוס של שעה נסיעה מזכרון יעקב, החל מבעלי גינות פרטיות קטנות מאוד וכלה בבעלי נחלות במושבים שמשתרעות על כמה דונמים. יש זוגות צעירים עם תקציב מוגבל ויש לקוחות עם תקציב מאוד פתוח. אני אוהבת לעבוד עם סוגים שונים ומגוונים של אנשים. המוטו שלי הוא להתאים את הגינה לאדם. בכל פרויקט אני עושה עבודת תחקיר ומנסה להתאים את הגינה לטעמה ולצרכיה של המשפחה. במקרים רבים עבודתי מתחילה עוד בשלב תכנון הבית".
ים תיכוני ישראלי
אליעד מבחינה, לצד הטעם והנטיות האישיות, במגמות ברורות בגינות בשנים האחרונות. "עד העשור הקודם, הלקוחות הישראלים רצו גינות טרופיות למהדרין. שתלו בהן צמחים כמו ציפור גן עדן ובננה, ובאמצע הגינה הטרופית הופיע לו עץ זית ים תיכוני, שלא התאים לגינה הטרופית ולא היה שייך לה. הגינה הטרופית הצריכה השקיה מרובה, לא התאימה לתנאי האקלים הישראלי ולא הורגשו בה חילופי העונות המקומיים".
בשנים האחרונות הכל השתנה, ולשמחתה של אליעד, הגינות ששלטו בהן צמחים טרופיים הולכות ונעלמות. "כיום שותלים בעיקר גינות ארץ ישראליות וים תיכוניות. זה השתנה בהתאם לעיצוב, שהוא בקו מודרני או בקו מעוגל וזורם, ולסגנון העכשווי בבנייה. למשל, במקביל לשימוש בטיח צבעוני, יש שימוש בצמחי ארץ ישראל, צמחים ים תיכוניים ואוסטרליים. צמחים כגון זית, רימון, חרוב, אלון, קטלב, גפן מטפסת, הדס, מורן, צמחי תבלין, ושימוש הולך וגובר בדגניים. גם בעיצוב גינות קטנות משלבים בוסתן עצי פרי שכולל גם הדרים. יש יותר ויותר גינות פרטיות שבהן עצי הפרי מהווים מרכיב עיקרי במקום עצי הנוי".
הגן הים תיכוני יכול להיות לא פחות ססגוני מהגן הטרופי: "נעשה שימוש רב בצמחים בעלי עלווה בצבעים שונים: אפור, אדום, ירוק. צבעוניות מתונה בפריחות. אנשים רוצים להרגיש את השינויים בעונות השנה, וליהנות מ'סתיו אינדיאני' בגינה עם גוונים שונים של שלכת צבעונית. בזכות זה, נעלמה ההתנגדות שהייתה בעבר לעצים נשירים. בבחירת החומרים יש חזרה למקורות. משתמשים בחומרים מקומיים, למשל אבני בזלת בגולן, אבני כורכר באזור החוף, אבנים מקומיות בהר. יש שימוש נרחב בעץ במקום בבטון. הצמיחה כיום 'טבעית' כביכול, לא גזומה בקפדנות. כל אחד וטעמו, יש אנשים שאוהבים גינות יותר מסודרות ויש שאוהבים יותר פראיות, בין אם מדובר בגינה טרופית ובין אם מדובר בגינה ישראלית".
חלון לים התיכון. מדרגות אבן מתחברות לצמחייה בגינה של מיכל אליעד (צילום: מיכל אליעד)
המודעות לצורך לחסוך במים היא אחד הגורמים לשינויים האלה?
"כן. יש כיום פחות מדשאות. הרבה אנשים מקטינים את המדשאה או מוותרים עליה לגמרי. גינון אקולוגי בר קיימא הוא המגמה הכי חזקה עכשיו. זה מתבטא בבחירת צמחים חסכוניים במים, בשימוש בחיפויים המפחיתים התאדות, שימוש בעצי צל נשירים המאפשרים חיסכון בחשמל לקירור בקיץ ולחימום בחורף. גובר השימוש בבורות חלחול המעבירים את מי הגשמים למי התהום, במקום למערכת הניקוז העירונית ולים. יש רצון ליצירת מרחב נקי מרעלים עד כמה שניתן, מיעוט בחומרי הדברה ובמקומם שימוש בחומרים טבעיים. יש חשיבות לבחירת צמחים עמידים יותר לתנאים המקומיים, ללא צורך בטיפולים. אנשים עובדים שעות רבות ואין ביכולתם כיום להעסיק גנן באופן קבוע, וגינות שאינן מצריכות תחזוקה רבה הן פתרון טוב עבורם. יש שימוש הולך ונרחב בגינון אורגני, בעיקר בשימוש בקומפוסט וחיפוי קרקע".
האלמנטים שמשלבים מים נשארו פופולאריים למרות החיסכון במים. "גוברת הדרישה לבריכות נוי בגדלים שונים, עם דגי נוי (כולל אוכלי יתושים) וצמחי בריכה. הבריכה היא אלמנט מרכזי בגינה, המשתלב היטב עם כל סגנון גינון".
תמונת נוף
אליעד מספרת על פרויקט שמשתלב עם הנוף ועושה עבודה נהדרת עבור דיירי הבית: "הזמינו אותי לקוחות מראשוני אלון הגליל, שגרו 18 שנה בבית על מגרש גדול עם נוף מדהים אל הגליל. הבית נבנה על מדרון ההר. לא הייתה להם גישה לשטח הגדול סביבם, שהיו בו אלונים עתיקים. כשהגוזלים פרחו מהקן, הם החליטו לחבר מחדש את המגרש לבית. הם הזמינו מספר אדריכלים שכולם הציעו לשטח את ההר ולהיפטר מהאלונים. אני החלטתי לא להזיז את האלונים. דירגנו את כל המגרש בטרסות, כשהנקודה הגבוהה ביותר ליד המרפסת. הקווים של הטרסות נבנו לפי האלונים העתיקים, ובכל הטרסות עשיתי גינון עם שבילי מדרך ופינות ישיבה. המון פקעות וצמחיית בר שפורחת במועדים שונים במהלך השנה. המחמאה הכי גדולה שאני מקבלת על הגבעה הזאת היא כשאומרים לי שהיא נראית לגמרי טבעית. הבאנו סלעים שנראים מאוד טבעיים ושייכים למקום, כאילו הטבע יצר את זה. הבעלים אומרים שהוספתי להם את החדר הכי גדול בבית. עכשיו הם יכולים לארח בגינה ומבלים בה שעות רבות".
