התיכון חקלאי ברנקו וייס בפרדס חנה כרכור יקיים ביום שלישי הבא, 15.3, טורניר כדורסל לזכרו של שי שלום כהן ז"ל, בוגר בית הספר שנפל בפעילות מבצעית ב-2001. בטורניר ייקחו חלק נבחרות מחטיבות ביניים מבתי הספר אורט, גוונים, תיכון חדרה והחקלאי.
כהן נולד בפרדס חנה והתחנך בה וסיים את התיכון החקלאי במגמת ארץ ישראל, אותה שם בראש מעייניו. היו שניבאו לו עתיד בכדורסל, אך הוא ויתר על התואר ספורטאי מצטיין למען שירות קרבי. ב-9 ביולי 2001, כשתפקד כמ"פ בגדוד שמשון (חטיבת כפיר כיום), נפגע באורח קשה במהלך פעילות מבצעית באזור דרום הר חברון והובהל לבית החולים סורוקה. משפחתו הוזעקה אליו, אך לא הספיקה לראותו בחיים. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בפרדס חנה. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.
כהן בלט במנהיגות טבעית ובכריזמטיות, אך היה צנוע ודיבר בנועם ובענווה. באחד האירועים לזכרו אמרה אחותו, מורן: "המלחמה על הכדור הייתה מלחמתך הראשונה, בה שילבת התקפה ונחישות לצד ההגנה. הובלת במגרש הכדורסל במרץ רב ובעוצמה, כדררת את הכדור בזריזות ובאהבה. בגיל הבגרות, עת ניתן האות, התגייסת ברצון והיית בין ראשוני המקימים של פלוגת החוד בגדוד שמשון, וכמו במגרש הביתי בתוך קבוצתך החמה, אהבת כל חייל, כל לוחם, כל נשמה… הלחימה בשדה המתנכלים הייתה יומיומית וקשה, עיניך חסרו מצבור גדול של שעות שינה, כדורי ההרס שרקו בסמוך לאוזניך ואתה עייף, מטען הצד השיגך ורק זיכרונך נשאר כגלעד".
מלי כהן, מורה ומחנכת בבית הספר החקלאי ובת שכבתו של שי ששירתה עימו בגדוד, מספרת: "שי היה בעל רוח נתינה אינסופית, סחף אחריו כתלמיד וכמפקד את התלמידים והחיילים הפחות בולטים ודאג לכל צורכיהם. כשחייל בגדוד שלו סירב להישאר שבת משום שעבד בסופי שבוע למען משפחתו, שי אסף ציוד עבורו ועבור משפחתו. הוא אסף ריהוט ומכשירים שונים, העמיס עם אביו את הדברים והעביר את הכל אל בית החייל, וכשגילה שאין טלוויזיה בבית, העביר אליהם את הטלוויזיה האישית שלו".
