שי (שייקה) נווה, בן 35, נשוי ואב לילד בן שנה וחצי, תושב מושב חיבת ציון שבעמק חפר, הפציע בבנימינה לפני חצי שנה כשפתח – או יותר נכון העביר לשם – את החנות לציוד טיולים "לכל הרוחות", ברחוב האמן, באזור התעשייה הצמוד לתחנת הרכבת.
נווה, שהפך לבעלי החנות לפני שנה, אחרי שבמשך 19 שנים הייתה בבעלות קיבוץ גבעת חיים הסמוך למושבו, לא הגיע לקחת אותה על עצמו במקרה. הוא טייל שטח וטבע מושבע מילדותו, וכבר בלידתו הוכיח גם את יכולת השרידה שלו בתנאים קשים. "נולדתי פג במשקל 900 גרם, ובלידתי, אני ואמי כמעט מתנו", הוא מספר. "הרופאים אמרו לאבי שהם מנסים להציל את אמי, אבל על הילד אין מה לדבר, אין סיכוי".
ילדותו עברה עליו בעיקר מחוץ לבית. "גדלתי בכפר הירוק, והייתי ילד טבע שמתעניין וחוקר את הסביבה", הוא מספר, "כילד, הייתי קם בשש בבוקר ויוצא החוצה אחרי גשמים לראות מה קורה בטבע. מנערותי הייתי יוצא לטייל, ואחרי הצבא טיילתי הרבה בעולם ואני עדיין מטייל המון. אני גם מטפס על הרים ועושה טיולי ג'יפים. הייתי פעמיים בטיולים ארוכים בניו זילנד, בטיול ארוך באוסטרליה, בצפון אמריקה וארצות שונות באירופה ואסיה, וטיפסתי בהרי האלפים, הקרפטים, הדולומיטים".
צילום: פרטי
בהתחלה הטיולים הם העיקר בחייו ובהדרגה חזר לחיות בארץ, אך הוא לא מוותר על טיול מפעם לפעם. "אחרי הצבא עשיתי טיול גדול, אחר כך חזרתי לארץ ועבדתי כדי לחסוך כסף לעוד טיול גדול, ואז הטיולים הפכו לפחות ופחות גדולים, כי כבר יש עבודה והתחייבויות. הטיול הראשון נמשך שנה, אחר כך חמישה חודשים, אחר כך ארבעה, אחר כך חודש פה ושם. הטיול הבא, ביוני, יהיה באלפים ויימשך שבועיים".
הטיול הגדול באוסטרליה התגלה כמאתגר במיוחד עם חוויה קיצונית שעבר בטיול עצמאי במערב הארץ, בשמורת הטבע "ראדל ריבר", הגדולה משטחה של כל מדינת ישראל. "עשיתי טרטק במסלול ש-12 אנשים עוברים בו בשנה בממוצע, ובמשך שלושה וחצי שבועות הייתי לגמרי לבד ולא ראיתי אף אדם. ראיתי קנגרואים ונחשים, אבל לא ראיתי איש ולא דיברתי עם איש. שלושת הימים הראשונים היו מאוד בודדים וקצת קשים מבחינה מנטלית, אבל אז התרגלתי, וזה הפך להיות כיף. קניתי לי קודם לכן ספר וקראתי בו. לקחת ספר ולקרוא אותו בחוץ, במקום שקט, זה מושלם. קניתי לי גם מפוחית ותוך כדי הטראק לימדתי את עצמי לנגן בה. הייתה חוויה מאוד טובה. כשהגעתי לסוף הטראק בלילה, האוטו שלי, שחנה ליד צוק, עוד היה במקומו. נכנסתי אליו, גמור מעייפות, ואז שני אבוריג'נים שלפו אותי מהאוטו, אחד מהם היה חמוש בסכין, והם שדדו ממני את כל הכסף שהיה לי. לא התווכחתי, הוצאתי את הארנק ונתתי להם מה שרצו, אבל אז שמעתי אותם מתלחששים ביניהם והבנתי מהדברים שהם רוצים להרוג אותי שם, לקחת את האוטו ולזרוק אותי מהצוק. אם היו מצליחים, איש לא היה מוצא אותי, והייתי הופך מהר מאוד להיות עוד סיפור על מטייל שנעלם ולא נודעו עקבותיו. אחד מהם כבר התקרב לתקוע לי את הסכין בחזה. לא הייתה לי ברירה, נאבקתי בהם והצלחתי להיכנס מהר לרכב ולברוח משם בנסיעה בשיא המהירות. זה היה פחד אלוהים. הנסיעה גם הייתה מסוכנת כי הקנגורואים נמשכים לאורות ומתנגשים ברכבים רבים".
ומה הדבר הראשון שאמרת למישהו אחרי כל השבועות האלה של שתיקה? "'שלום, איפה יש אינטרנט?'. אחרי שברחתי מהאבוריג'נים ונסעתי תשע שעות, הגעתי לעיירה קטנטונת שהיו בה כ-12 משפחות. היה לי חבר שטייל בחלק אחר של אוסטרליה, והרגשתי שאני חייב לכתוב לו במייל על האירוע כדי להזהיר אותו, בעיקר אם יגיע לאזור הזה. הוא ענה לי בתגובה שהוא ישן עם פטיש מתחת לכרית".
עם השנים התמקד נווה בעבודה בתחום. "אחרי השירות הצבאי עבדתי בחנויות טיולים, עשיתי עצירה של שלוש שנים בעבודה כמדריך בפנימייה, וכשהחניכים שלי סיימו י"ב, החלטתי לחזור לתחום הטיולים. נוצרה הזדמנות לתפוס אחריות על 'לכל הרוחות' והלכתי על זה".
היום, בחנות הצעירה לציוד טיולים שעובדים בה נווה ועובד נוסף, ניתן למצוא של מה שמטייל עשוי להזדקק לו, והוא משתמש בניסיון ובידע שרכש כדי לייעץ למטיילים מכל הסוגים. "מטרתנו לתת את המענה הכי טוב ומקצועי, לטווח רחב ככל האפשר של אנשים, החל ממטיילי שטח מיומנים ו'קשוחים' וכלה בטיולי משפחות פשוטים ובקמפינג. לא אתן למישהו דבר שהוא לא צריך. יש בחנות ציוד מגוון לתרמילאים, תרמיל משא, שק שינה מקצועי, נעליים מקצועיות, מוצרי קמפינג, מוצרים טובים ופשוטים. אני אוהב ציוד טיולים, שקשור בהרבה טכנולוגיה, כמו ממברנות ובולמים שאני מתעניין בהם. יש לזה גם משמעות בטיחותית. שק שינה מתאים בתנאי קור קיצוניים, למשל, יכול להיות עניין של חיים או מוות. החוכמה היא לא לתת למישהו משהו שיתפרק בזמן הטיול. ציוד טיולים מקצועי עשוי מבד איכותי מאוד, ואנשים רבים לא מבינים למה זה עולה יקר. עם זאת, רוב אלה שלא מבינים לא יצטרכו את הציוד ברמה הזאת, רק 'מטיילי קצה' יצטרכו אותו. לאחרים אני יכול להתאים דברים זולים ופשוטים יותר. אנחנו רוצים לגדול ולהתפתח, ובקרוב נעלה אתר אינטרנט שגם דרכו ניתן יהיה לקנות ויכלול גם המלצות למסלולי טיול".
איזה אתר טיולים בעולם חביב עליך במיוחד?
"הייתי בהרבה מקומות, אבל הכי אהבתי את ניו זילנד. אם יש גן עדן בעולם הזה, הוא נראה כמו ניו זילנד".
מה החלום הבא?
"החלום שלי הוא שאוכל לטייל עד הרגע האחרון, לראות את כל העולם ולחוות את כל העולם, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינת נופים. כל מקום נברא ונוצר שונה. אין כמו תחושת החופש, לקום בתוך אוהל, לפתוח אותו ולראות שאני על פסגת הר ומרגיש על גג העולם, הכי קרוב לאלוהים, לשמיים. טיולים זה ללב ולנפש, וזה ממכר. כל מקום יפה, יופיו יוכפל פי מאה ברגע שתעבור אותו דרך הרגליים. לא מטוס ולא ג'יפ, אלא הליכה, היא הכי קשה והיא גם ההנאה הכי גדולה".
