fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"פחדתי מהדפיקה בדלת והבטחתי לעצמי לא לשתוק יותר"

לאחר רגעי האימה במהלך מבצע צוק איתן, כשבנה לחם בעזה, הבינה לילי ויסברגר מבית הלוי, שהפתרון היחיד טמון בהסדר מדיני והצטרפה לתנועת "נשים רוצות שלום". "אנחנו לא מוכנות לקבל שזהו גורלנו, מלחמה כל שנה שנתיים, שכול וכאב אינסופי. יש ברירה אחרת והיא הסכם שלום"
לילי ויסברגר צילום: שרון יעקובוביץ
לילי ויסברגר צילום: שרון יעקובוביץ

מפלגות רבות רצו לצרף אותן לשורותיהן, אך הן סירבו. הן מגדירות את עצמן כתנועה פוליטית אך לא מפלגתית. נשים מכל המגזרים הצטרפו אליהן במאבקן להשגת הסכם מדיני. הן ניצלו היטב את המומנטום של הבחירות להשמיע את המסר שלהן ומבטיחות להמשיך לפעול ללא חת עם כהונתה של כל כנסת וממשלה. תנועת "נשים רוצות שלום", נוסדה לאחר מבצע צוק איתן בקיץ שעבר וכוללת כיום 7000 חברות פעילות וכ-15,000 חברות רשומות מגילאים ומגזרים שונים. השקת התנועה נערכה בכנס שדרות לחברה וידידות שהתקיים במכללת ספיר. 1000 נשים מכל הארץ עלו על רכבת השלום מנהריה עד שדרות, צעדו עד מכללת ספיר והשמיעו את דרישתן להסכם מדיני.

בשלושת החודשים האחרונים התייצבו נשות התנועה מדי יום שישי ב-40 צמתים ברחבי הארץ, מצומת גומא בצפון ועד לצומת קטורה בדרום, כשהן לבושות לבן, חילקו לנהגים סרטי טורקיז ועודדו אותם להאמין שהסכם מדיני אפשרי. ב-4 במרץ, יום אחרי נאום נתניהו בקונגרס 3000 מנשות התנועה נסעו בשיירת מכוניות ואוטובוסים מכל הארץ לירושלים, צעדו מכיכר הזיכרון לכנסת ובגן הוורדים נשאו את נאום הנשים, נאום התקווה.

לילי ויסברגר צילום: שרון יעקובוביץ
לילי ויסברגר צילום: שרון יעקובוביץ

אחת הפעילות המרכזיות בתנועה היא לילי ויסברגר מבית הלוי, בת 54, אם לשלושה, שאחד מהם השתתף בלחימה בצוק איתן ובן נוסף יתגייס באוגוסט הקרוב. האימה שחשה לראשונה בחייה בזמן שבנה לחם בעזה, הובילה אותה להחלטה להפסיק להדחיק ולהתחיל לפעול לשינוי המציאות המדממת: "הרגשתי אימה, חוסר אונים, חרדה קיומית. המשפט 'אני לא יכולה לנשום' הפך לאמיתי. פחדתי מהדפיקה בדלת וברגעים האלה הבטחתי לעצמי לא לשתוק יותר, לקום מהכורסה ולעשות מעשה.

"לשמחתי הרבה, לא הייתי לבד. אלפי נשים התעוררו. החליטו לקחת את חייהן וחיי ילדיהן לידיים, לצאת מהשיתוק ולהתחיל לעשות. אנחנו נותנות חיים, שומרות על הגורים שלנו כמו לביאות כל חייהם ואז בגיל 18 משתתקות. לא עוד. חובתנו להשמיע את קולנו חזק.  אנחנו לא מוכנות לקבל שזהו גורלנו, מלחמה כל שנה שנתיים, שכול וכאב אינסופי.  אנחנו דורשות הסכם מדיני מכבד ומוסכם על שני הצדדים ולא מתכוונות להפסיק עד להשגת המטרה. יש דוגמאות רבות בעולם על השפעתן המכרעת של נשים בישוב סכסוכים. נשות ליבריה, נשות צפון אירלנד ועוד".

יסברגר היא תרפיסטית באמנות ומחברת הספר "ילדי האור המופלאים" המדבר על הכוח של האהבה להמיס את חומות הפחד שבלב. "במצע התנועה כתוב שנשים עושות שלום היא תנועה בלתי מפלגתית של אלפי נשים המשפיעות במרחב הציבורי במדינה. נשים בעלות דעות פוליטיות שונות. יהודיות וערביות, חילוניות ודתיות, מכל רחבי הארץ. אנחנו מבינות שמציאות אחרת במזרח התיכון היא אפשרית. אנו רוצות לחיות במדינה שמציעה גבולות של שלום, דמוקרטיה, שגשוג וזכויות אדם. ללא קשר לשמאל או ימין, לדתיים או חילונים, לערבים או יהודיים".

עכשיו הן מתכוננות ליום של אחרי הבחירות. במהלך שלושת החודשים האחרונים הן הפעילו את 'סיירת הבחירות, נשות התנועה שעקבו אחרי המתמודדים, השתתפו באסיפות בחירות ובחוגי בית ושאלו אותם איך הם מתכוונים לקדם את ההסכם המדיני? איך הם עוצרים את המלחמה הבאה? את התשובות הן רשמו והן ומתכוונות לדרוש מהנבחרים לקיימן.

הסיפור המלא יתפרסם מחר ב:"חדשות נתניה".

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות