היא הכינה מרק סלק קר, קישטה בסלסולי סלק, שמנת, קוקוס וחזרת וקיוותה שהשופטים יגידו יאמי. הם לא אמרו והיא לא עברה את האודישנים ל"משחקי השף". אבל בשביל המורה לספרות נורית פלד מנתניה זה לא משנה. עבורה ההשתתפות בתוכנית הייתה חוויה חיובית ואוכל תמיד ימשיך להיות חלק בלתי נפרד מחייה.
היא קיבלה "לא" מאסף גרניט ומושיק רוט. רק השף מאיר אדוני העניק לה סכין, אבל היא לא מצטערת שזו המנה שאיתה בחרה להיבחן. "אני אוהבת מרק סלק והתכוונתי לבוא עם מה שאני. זה לא בורשט. זה קרמי, זה סגול וזו מנה יפה שאני אוהבת. גם סכין אחת זו מחמאה גדולה. אהרוני כתב לי: לא משנה אם עברת או לא – מבחינתי את נהדרת".
פלד, בת 60, סגנית מנהל בהדסה ויצ"ו קנדה בנתניה, מחנכת ומורה לספרות, בטוחה ביכולות הקולינריות שלה, גם אחרי חוויית "משחקי השף". "אני אוהבת ויודעת לבשל מצוין, אוהבת לאכול, אבל אני לא שפית. באתי מתוך אג'נדה ברורה של החינוך בפרונט. קודם אני כל מורה, מחנכת וסגנית מנהל בבית ספר ואחר כך אני אוהבת לבשל. בישול הוא תחביב שאני מאוד פעילה ודומיננטית בו. הלכתי בשביל הספורט והעניין ובעיקר עשיתי לעצמי מבחן".
איזה מבחן?
"לא באתי לסבול, אבל היו לא מעט רגעים באודישן שהייתי לחוצה. היה לי רגע משתק. זה קרה בבת אחת, כשנעשיתי מודעת למצלמות ולאנשים, דבר שלא מפחיד אותי בדרך כלל. כמורה אין לי פחד קהל, אבל זה בהחלט לא מעמד של יום יום. פתאום הייתי מודעת לכך שכל עם ישראל יראה אותי, גם התלמידים שלי והמורים בבית הספר, ורציתי להיות במיטבי. עד לאודישן המצולם עוברים כמה וכמה מיונים של בישולים. הכנתי את אותה מנה כמה פעמים והיא חלפה על פני כל השלבים, כולל טעימות של שפים. הוחמאתי ששפים רבים אהבו את המנה, כולל הטעם והמראה. גם מאיר אדוני שלא ידע שזו המנה שלי אמר שהיה לוקח את המנה הזאת בהתאמה למסעדה שלו. זה כבר קומפלימנט גדול עבורי. גם בהפקה אהבו".
מה קרה מאחורי הקלעים?
"מגיעים עם חבילות של מוצרים סגורות ומתחילים מאפס, כולל קילוף ירקות, אין קיצורי דרך. תוך שעה צריך להעמיד מנה מושלמת כאשר המצלמות עלייך. אני עובדת אסתטי כי גדלתי במטבח קפדני, באסכולה אוסטרו הונגרית. אני לא משאירה מקום לחלטורה, ופה דווקא כשלתי, כנראה בגלל הלחץ, אבל זה בסדר גמור, זה טיבן של תחרויות".
מה בדיוק קרה כשהמצלמות נדלקו?
"באודישן המצולם יש מגבלות, אתה כבר לא אדון לעצמך, יש זמן מוגבל, לחץ גדול שמשפיע על המתמודדים, כל אחד בדרכו, וכל מיני עניינים טכניים. בסך הכל אני מרוצה מאוד _ עצם ההגעה, מידת החשיפה ומהמחמאות הרבות שקיבלתי מרגע עליית הפרומואים לאוויר ועד עתה, ועדיין זה משהו שאני צריכה לעבד ולעכל".
פלד הייתה בין המתמודדים המבוגרים ולאורך כל הדרך שמרה על רמת אנרגיה גבוהה. "אולי הייתי המבוגרת ביותר ובהחלטה לא באתי לסבול, נהניתי מעצם התחרות".
איך היו התגובות?
"מרגע שעלה הפרומו, הטלפון לא הפסיק לצלצל, ולאחר שהופעתי כולם אמרו שהייתי נעימה".
ואיך הגיבו התלמידים?
"ניגשתי לתחרות בשקט, סיפרתי רק למורים. בבית הספר מכירים את הצד הקולינרי שלי, אבל אני עושה הפרדה בין תפקידי בבית הספר לבין עיסוקי באוכל. הילדים היו בהלם. הם היו נרגשים, פירגנו, חלקם יצרו קשר בזמן השידור, עודדו ושאלו לשלומי. גם האמהות שלהם פירגנו, היו כאלה שהקליטו את התוכנית. במהלך השידור קבוצת הוואטסאפ של חדר המורים לא הפסיקה לצפצף, עם מחמאות וצער על כך שלא עברתי לשלב הבא. היו תגובות מצחיקות. הילדים כעסו על אסף גרניט שלא נתן לי סכין. אמרתי להם שהדבר החשוב הוא שהצלחתי להשתתף בתחרות, להתברג בין שפים ידועים ושתחרות היא חלק מהעניין ולא כולם עוברים אותה. לא אשקר שהתאכזבתי, אך סיימתי את היום בחיוך כי הצלחתי להגיע למקום שרבים לא הגיעו אליו".
סבא וסבתא שפים
פלד מורה לספרות זה 32 שנה ויש לה אהבה רבה למקצוע ולתלמידים. היא מקפידה לדרבן אותם להצלחה ומפתחת שיטות הוראה וכלים כדי לקדם אותם בבגרות.
האהבה לאוכל נולדה בבית הוריה. "האהבה לאוכל צמחה בבית, עם אמא שמפליאה לבשל ולאפות ואבא שהיה בשלן מקצועי והוריו, סבתא וסבתא, שהיו שפים במלון בצפת. בלכתם הם הותירו בי געגוע עמוק ורציתי לחזור לאוכל שלהם, לשחזר מנות מהעבר, וכדרכי עשיתי את זה באופן יסודי. למדתי בצורה מסודרת בישול וקונדיטוריה והוספתי לכך התמחות בצילום אוכל ובסטיילינג. ככה שאני לא רק מכינה, אלא גם מצלמת ומאוד נהנית להאכיל ולארח. בכלל אנחנו משפחה מבשלת – אחותי בבי, אחי תמיר, בתי שירי, האחיינים ואפילו הנכדים שלי, יהל וזיו, מבשלים ואוהבים לאכול ואני לצערי השמנה היחידה".
האהבה הגדולה של פלד לקולינריה כבר יצאה מזמן מגבולות המטבח. היא כותבת בלוג בשם "טעמיים כי טוב", שעוסק במתכונים, סקירות של ארוחות וחוות דעת על מנות, וגם הוציאה ספר בישול מקוון "מתבשלת", שכולל מתכונים עם פירוט הערכים התזונתיים של כל מנה וצילומים – והכל מעשה ידיה בהקדשה לבני משפחתה.
פלד היא בהחלט מובילה דעת קהל בתחום האוכל. בשנים האחרונות היא חברה בקהילת "פודיז" (אוהבי אוכל שרצים אחרי טרנדים חדשים בתחום), משתתפת בהשקות בתחום ולפני כחודש בישלה בשידור במשך שעה וחצי אוכל הונגרי בתוכניתם של פאולה וליאון בערוץ 2. "אוכל זה עניין של חינוך ותרבות, הוא הבית ותפיסת עולם שלמה", היא אומרת, "בבית שבו גדלתי הייתה חשיבות לארוחות, אפילו הכריכים של הפסקת עשר מעשה ידיה של אמי היו אחרים ומצוינים. בתי שירי ממשיכה את הדרך בהצטיינות יתרה, אבל היא באה ממקום של מודעות לתזונה נכונה ואצלי זה יותר פרוע עם הרבה לטרנדים".
אז מה הטרנדים היום?
"אוכל מקסיקני וספרדי, מנות קטנות ושמחות, יש מגמה בולטת של חזרה למתכוני בית של אמא בעיבוד עכשווי והמשך של המסע הקולינרי במזרח הרחוק המשלב יפן סין ותאילנד".
מה אכלת היום לצהריים?
"סלט של עגבניות חרוכות, עגבניות טריות, בצל סגול ולבאנה. על זה שעועית מש ירוקה בתיבול וינגרט.
מה האוכל האהוב עלייך?
"גולאש, חמין וכרוב ממולא בנוסח הונגרי, חביתיות בשר מיוחדות, מרק דובדבנים קר בקיץ, אוכל הודי. אני אוהבת לחקור ולהתנסות, לייצר עניין באוכל".
