שמחה גדולה הייתה בתחילת השבוע באיגוד השחייה הישראלי, כאשר התקבל אישור רשמי כי נבחרת השליחות של ישראל תשתתף לראשונה בהיסטוריה במשחקים האולימפיים. נבחרת בלארוס שמוקמה בדירוג העולמי מקום אחד מעל ישראל, לא הצליחה להשיג את הקריטריון האולימפי, וכך זכתה ישראל להיכנס פנימה בדקה ה-90. הזוכה הגדולה באמת היא שחיינית מועדון דולפין נתניה, קרן זיבנר, שפיספה לאחרונה במאית השנייה את השגת הקריטריון האולימפי למקצי בודדים ונשארה מחוץ לסגל האולימפי הישראלי. בתחילת השבוע היא נשמעה על גג העולם: "וואוו, אני לא מעקלת שאני נוסעת לריו".
זיבנר, בת 26, נולדה בכפר סבא והתאמנה במועדון בני הרצליה בהדרכת המאמן דורון סגל. בהמשך נסעה לארה"ב ללמוד הנדסת תעשייה ומערכות במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה טק וסיימה בהצטיינות יתרה. לאחר שחזרה לארץ הצטרפה לדולפין נתניה והחלה לקטוף תארים. היא אלופת ישראל והשיאנית במשחים של 200 מטרים פרפר ו-200 מטרים גב, ייצגה את ישראל בשלוש אליפויות אירופה (ברלין 2014, נתניה 2015 ולונדון 2016), וזכתה בשבע מדליות, חמש מהן זהב, במכביה 2013. רגע לפני שעלתה אתמול, חמישי (לאחר סגירת הגיליון) על הטיסה לריו, היא מספרת על השבוע החלומי שעברה ועל הסיכוי להתחרות בכל זאת במקצי היחידים.
מה הרגשת בסוף השבוע שעבר כשהודיעו לך שאת נוסעת?
"וואו. הרגשה עילאית. כבר תכננתי חופשה כי הסתיימה העונה ופתאום אני צריכה לארוז אבל מסיבה אחרת. זה כיף גדול ואני מקווה להגיע מוכנה ולעשות את המיטב".
עבורך זו הופעה מיוחדת כי היית מאוד קרובה להשיג את הקריטריון גם בתחרות בודדים ובגלל מאית שנייה נשארת מחוץ לנבחרת.
"בהחלט. עבורי זו דוגמה שפעם אתה למעלה ופעם אתה למטה. העונה אני נמצאת בכושר נהדר. שברתי מספר שיאים אישיים והייתי מאוד קרובה לקריטריון האולימפי אבל לא הצלחתי. למרות זאת יש סיכוי שאתחרה גם ביחידים בגלל שפיספסתי במאית השנייה. כרגע בודקים מול הוועד האולימפי אם יהיה אפשר לשלב אותי במשחה מסוים".
מה ההבדל לדעתך בין תחרות יחידים לשליחים?
"אני מאוד אוהבת את השליחים. זאת קבוצה וזאת חוויה נהדרת להיות ביחד ולהגיע להישגים ביחד. אבל הדבר המיוחד באמת הוא שאתה מייצג את מדינת ישראל עם עוד שלוש בנות וזה משהו מיוחד במינו".
לאיזה מקום עד חושבת שתגיעו?
"אנחנו מדורגות במקום ה-17 בדירוג האולימפי. לדעתי, הגמר רחוק מאוד, אבל אם נצליח לעקוף 4-5 נבחרות זה יהיה הישג נהדר. אנחנו נבחרת מגובשת שתעשה את המקסימום כדי לעשות היסטוריה עבור המדינה".
זה רגע השיא בקריירה שלך?
"אני בת 26, לא גיל צעיר בעולם השחייה, וקשה לי לראות את עצמי עוד ארבע שנים מתחרה באולימפיאדה, למרות שאני לעולם לא פוסלת כלום. אני נהנית מרגע השיא כרגע ורוצה ליהנות בצורה מושלמת מהחוויה של השבועיים הקרובים בריו".
ספרי על התגובות מאז שנודע לך שאת נוסעת לריו?
"וואו. קיבלתי כל כך הרבה הודעות וטלפונים, גם מאנשים שאני פחות מכירה, וזה היה מדהים. בעיקר קיבלתי הודעות מאנשים ששמעו את הסיפור שלי, שהייתי קרובה לקריטריון האולימפי ובגלל מאית השנייה הייתי אמורה להישאר בארץ. זה היה הפסד כואב מאוד, אבל זה מאחוריי, המזל חזר אלי ואני נוסעת לייצג בגאווה את מדינת ישראל. זה מראה שאם אתה מאמין, דברים טובים באים אליך. אני מאוד מאמינה ואמשיך להאמין".
