fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

גאווה מקומית

היא ניגנה לכבוד חג הפסחא, בסרוויס בכנסיה בברלין, הופיעה בקטר עם תזמורת של יהודים ערבים וכסולנית באולם הגדול של קונברסטוריון צ'ייקובסקי במוסקבה. תכירו את החצוצרנית רונה ברוש מנתניה שהתאהבה באירופה ומנסה להגשים חלום
"אמנים יכולים לחיות טוב יותר באירופה". רונה ברוש (צילום פרטי)

רונה ברוש, בת 29, חצוצרנית מנתניה עושה חיל בברלין.  היא חיה באירופה הקרה תקופה ארוכה. הרומן הארוך עם גרמניה החל עוד במשלחות חילופי סטודנטים. שלוש שנים למדה בבית הספר הגבוה לאומנויות בברלין והשנה היא סטודנטית באקדמיה למוסיקה בדנמרק. היא מתרוצצת בין דנמרק לנויברנדנבוג, שם בן זוגה גל ניסקה מנגן כצ'לן ראשי בתזמורת. לפני שבוע חגגה את יום הולדתה, יחד עם הוריה אילנה ופרופסור נח ברוש מנתניה שהגיעו במיוחד לברלין.

ברוש מנגנת באנסמבלים ותזמורות. היא ניגנה בדוחא בקטר עם תזמורת הדיואן – תזמורת של יהודים ערבים מייסודם של אדוורד סעיד ודניאל ברנבוים ולאחר שבשנה שעברה הופיעה כסולנית באולם הגדול של קונברסטוריון צ'ייקובסקי במוסקבה, היא תחזור לשם בנובמבר כדי לנגן את הקונצ'רטו לחצוצרה ופסנתר של שוסטקוביץ.

ברוש, בוגרת הקונסרבטוריון בנתניה כאן ניגנה עם המנצח יעקב קלינג ועם אורי חודרוב. היא למדה במגמה למוסיקה באורט גוטמן ורק אחרי השירות הצבאי החליטה שהכיוון שלה בחיים הוא מוסיקה.

"אמנים יכולים לחיות טוב יותר באירופה". רונה ברוש (צילום פרטי)

האם ההורים דחפו אותך ללמוד לנגן?
"במקרה שלי ההורים הליברלים שלי עודדו אותי ללכת לאיזה כיוון שעניין אותי. הייתי בחוגי ריקוד, התעמלות קרקע, ציור ורישום ובקייטנות באוניברסיטת תל אביב שם אבי חבר סגל בכיר. למדתי קולנוע וטלוויזיה, ביולוגיה ואפילו ארכיאולוגיה. התחלתי בגיל צעיר להשתתף בחוגי טרום מוסיקה ובבית הספר למדתי חלילית בחוגים של בית ספר מנגן".

התאהבתי בחצוצרה
על אף מימדיה הקטנים, ברוש לא ויתרה על הכלי הגדול שמאפיין בעיקר נגנים גברים. "זה נכון שיש יותר גברים שמנגנים חצוצרה אבל באירופה זה נעשה יותר ויותר פופולרי שגם נשים מנגנות בה. כאשר הגיע הזמן שלי לעבור מחלילית לכלי רציני יותר, רציתי לנגן על סקסופון, אך בגיל עשר מימדי הפיסיים היו קטנים מידי בשביל בחרתי בחליל צד. אך לאחר שהקשבתי לשיעור חצוצרה עם המורה והמנצח עופר עין הבר ולאחר ניסיון מוצלח להוציא צליל התאהבתי בה. התחלתי בתזמורת 'ב' אבל מהר מאד התקדמתי לתזמורת 'א' ושם למדתי הרבה מהבוגרים. רק אחרי הצבא החלטתי סופית שאני רוצה ללכת לאקדמיה למוסיקה ושזה מה שאני רוצה לעשות. למדתי באוניברסיטת תל אביב במסלול דו חוגי ביולוגיה ומוסיקה, אבל מהר מאד הבנתי ש-40 שעות פרונטאליות לא מאפשרות להתאמן כמו שצריך על הכלי ולהשקיע במוסיקה. הביולוגיה היתה ניסיון קצר ואחרי סמסטר אחד החלטתי להתמקד רק במוסיקה.

בשנה הראשונה למדתי אצל דימיטרי לויטס, כיום חצוצרן ראשון בתזמורת רשות השידור ירושלים. בשנתיים האחרונות באקדמיה למדתי אצל יגאל מלצר, החצוצרן הראשון בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. סיימתי את התואר הראשון באוניברסיטת תל אביב בשלוש שנים. למדתי שנה לתואר שני באקדמיה למוסיקה בירושלים, אצל ערן ראמי, גם הוא חצוצרן בתזמורת הפילהרמונית ובשנה השנייה יצאתי לחילופי סטודנטים בגרמניה, ומאז אני באירופה".

החצוצרה מוכרת לנו בארץ מהנפת דגלים במסדרים ובטקסים. מה מקומה בתזמורת? ביצירה הקלאסית?

"אנחנו שומעים על החצוצרה עוד בעת העתיקה, בימי התנ"ך. זה נכון שהשימוש המקורי בחצוצרה היה לתרועות בתהלוכות וטקסים, אך מאז החצוצרה עברה הרבה גלגולים ובתקופת הבארוק 'עידן הזהב של החצוצרה הטבעית' בימיהם של באך והנדל היא קיבלה תנופה גדולה. אני מנגנת לכבוד חג הפסחא, בסרוויס בכנסיה בברלין, את אורטוריית חג הפסחא של באך, שם לחצוצרות גם תפקיד תרועתי ומרשים, ולתפקיד של החצוצרה הראשונה, אותו אני מנגנת יש קטעי סולו המשתלבים עם שירת המקהלה והסולנים".

אפשר להתפרנס ממוסיקה באירופה?

"אנחנו מאד אוהבים את החיים באירופה, ובעיקר את האפשרויות להתקיים מהמקצוע שלנו בכבוד. גם בארץ זה אפשרי אבל קשה יותר. השילוב בין התנאים הטובים יחסית של המוסיקאים והאמנים באירופה, ובפרט בברלין, לבין עלות מחייה נמוכה ותנאי מחיה מצוינים, מאד מתאים ונח לנו כרגע. בחו"ל יש יותר אפשרויות וניתן לחיות ברמה יחסית גבוהה עם פחות הוצאות. עם זאת, אנחנו מתגעגעים למשפחה, לחברים, ולדברים היפים שבארץ".

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות