fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

קפה עם שולמית שמיר

"אדם ערירי שאין לו המשכיות, חובה שיהיה לו ספר תורה בבית הכנסת". שלמה מקבילי עם ספר התורה לכבוד אחיו, ציון (צילום: אלבום פרטי)

נראה שהמעושרת ניקול ראידמן יכולה להניח את מצלמת הווידיאו ולהירגע. אחרי שצילמה בסרטון את המטבח והקומה העליונה בבית ראש הממשלה, בניסיונה להוכיח לכל עם ישראל, כי אפילו בבית המכובד יש "קירות עבשים ומטבח שאי אפשר לבשל בו", כהגדרתה, זכה השבוע הבית לתיחזוק ושיפוץ של כמה אנשי מקצוע, ביניהם גם שלמה מקבילי מחדרה.

מקבילי, קבלן שיפוצים עצמאי בעל ותק וניסיון של יותר מ-50 שנים, הוא דמות ידועה ואהובה בחדרה וסביבתה כבר שנים, אולם מתברר ששמו, שהולך לפניו בכל הארץ, הגיע גם עד החלונות הגבוהים ביותר.

השבוע החל מקבילי בשיפוץ מעונו של ראש הממשלה בירושלים, הזדמנות נהדרת לקיים ראיון עם האיש המיוחד הזה, שזו עבורו לא הצעת העבודה הממשלתית הראשונה. בשנות ה-80 הוא ביצע עבודות תחזוקה במעון ושתה קפה עם שולמית שמיר, רעייתו של ראש הממשלה דאז יצחק שמיר.

המלצות חובה

"הייתי כבר אז ידוע בתחום, שיפצתי את בתיהם של טייסים ואלופים, כולל אורי אור ויעקב טרנר. יום אחד התקשרו אליי והזמינו אותי לראיון היכרות ומתן הצעת מחיר לשיפוץ בית ראש הממשלה. לא כל אחד יכול להיכנס לבית הזה, אתה צריך להוכיח שאתה ישר, להביא המלצות. הבאתי, נו מה", הוא מספר.

איך הבית נראה אז?
"נחמד. אבל היה צריך להשלים ריצוף של מרצפות דקורטיביות שהביאו מאיטליה וגם לרצף בחדרים חדשים. שיפצתי גם בכנסת".

חיוך רחב נסוך על פניו כשהוא נזכר בחוויה הממלכתית ואיך הפך לתקופה קצרה אך משמעותית לכמעט בן בית אצל ראש הממשלה שמיר. "קיבלו אותי יפה. היות שאני אדם דתי, הייתי מתפלל שם על המרפסת, כי עבדנו, במשך חודשים, מהבוקר עד הערב. זהבה, העוזרת של שולמית שמיר, הייתה מכינה לי כל בוקר שתייה חמה. שולמית התייחסה אליי בכבוד, בעונג ובאהבה. אישה נפלאה, זיכרונה לברכה. לא הייתה בה גאווה.

"האיש שבבית ראש הממשלה". העיתון של אז (צילום: אלבום פרטי)
"האיש שבבית ראש הממשלה". העיתון של אז (צילום: אלבום פרטי)

"אני זוכר שפעם יצחק שמיר הזמין אותי לאכול איתו ארוחת צהריים, אבל שומר הראש אמר לי: 'מקבילי, אתה לא יכול להיכנס לאכול איתו', כנראה מסיבה ביטחונית. טוב, בכל זאת ראש הממשלה הזמין אותי. אמרתי תודה כמובן. שמחתי להגיע לעבוד שם, קיבלתי יחס מכבד, לא עזבו אותי לבד כשהייתי מרצף, אפילו כשהייתי הולך לשירותים הייתי צריך להודיע שאני הולך להתפנות. סטודנטים עם 'עוזים' שמרו עליי שמירה צמודה, מהר מאוד התיידדתי איתם, היו להם תיקים כאלה שיש לשומרי ראש. פעם שאלתי אותם מה זה התיקים האלו והם אמרו לי 'מקבילי, אל תשאל שאלות, כי לא תקבל תשובות'. אחר כך הבנתי שזו שמירה מרחוק, כי כשראש הממשלה היה חוזר הביתה, היו מיידעים אותם והם היו בכוננות גבוהה".

איך שילמו לך?
"שילמו בצ'קים, שילמו יפה. לא. אני לא יכול להגיד את הסכום. אני גם לא רוצה שמס ההכנסה יחשבו שאם שיפצתי את מעון ראש הממשלה אז סימן שאני…", הוא צוחק.

יצא לך לפגוש את יצחק שמיר?
"כן, בטח, כמעט כל יום פגשתי איתו. איך הוא היה…", מקבילי מניד את ראשו בחיוך, "אני אפילו זכיתי להיות בהלוויה שלו. הייתי בירושלים וידעתי שאני רוצה לתת לו כבוד אחרון. אמרתי שאני לא עוזב את המקום, עד שייתנו לי להיות שם. הגעתי עד לקברו, אחר כך נסעתי לתל אביב לשבעה, לנחם את יאיר, בנו".

הקנקן של יצחק

מקבילי מציג בגאווה קטעי עיתונות מאותה התקופה, בהם הוא מצולם גאה, צעיר וחתיך על רקע הבית המשתפץ. באחת הכתבות סיפר כי כשפנו אליו, הודיע להם שיתפנה רק כעבור 10 ימים, והחיבור היה מוצלח בהחלט. מהכתבה: "כל בוקר שולמית נהגה לעשות לי כוס קפה. סיפרה לי שאני שותה מקנקן הקפה של יצחק. דיברתי עם יצחק, לא על פוליטיקה. דיברנו על ראש עיריית חדרה נחמיה להב ועל ראש מועצת פרדס חנה דוד לוין (דאז – נ"פ), שגם את בתיהם שיפצתי. אני ושמיר לא שוחחנו ביחידות, כי תמיד הגורילות עמדו מאחוריו. שולמית דאגה לתת לנו כל בוקר כובעים כדי שלא נחטוף מכת שמש".

אי אפשר שלא לתהות האם מקבילי יזכה ליחס חם שכזה גם משרה נתניהו בהליך הנוכחי של השיפוץ. הוא עדיין לא פגש אותה, אך הוא לא סבור שהיא תהיה קשורה לתהליך, שכן גם בפגישת ההכנה לשיפוצים שאליה הוזמן באמצע החודש שעבר, היא לא הייתה.

רובו של הראיון עם מקבילי נערך בביתו שבשכונת בית אליעזר, יומיים לפני הנסיעה לירושלים לצורכי השיפוץ. הוא הוזמן לעשות שיפוצים שכוללים, לפחות לפי התכנון, צבע, טיפול בקרמיקות ותיקונים כלליים. "תיקונים כלליים, לא משהו גדול. זה יכול לקחת שבוע, שבועיים או חודשים, יכולים להגיד 'תעשה פה, תוסיף כאן', את יודעת איך זה הולך. אני חושב שאולי הוזמנתי מלכתחילה בעקבות מה שהראו בחדשות, הסרטון שצילמה ראידמן, אבל אני לא יכול להגיד דבר שאני לא יודע", הוא מוסיף.

למה, לדעתך, בוחרים בך?
"אני נחשב לבעל מקצוע ברמה גבוהה. עשיתי שיפוצים להרבה מכובדים בארץ. אף פעם לא פרסמתי את עצמי, שמי תמיד עבר מפה לאוזן".

תגיד, זה משתלם כלכלית, לשפץ את מעון ראש הממשלה?
"בוודאי, בוודאי. כשאת נותנת הצעה את לוקחת בחשבון את זמן הנסיעות הלוך ושוב. חוץ מזה שלא כל אחד יכול להיכנס לבית ראש הממשלה, גם מבחינת טיב העבודה, היושר, האמון, אהבת הזולת. רק הטובים ביותר יגיעו לשם. אדם יכול להיות הכי טוב שבעולם מבחינה מקצועית, אבל אם יש לו איזה סעיף במשטרה, חלילה, אז לא ייקחו אותו בחיים. הם מסתכלים גם על אופי של הבן אדם. פעם עשיתי עבודת שיפוצים לפרופ' משה אדל, שהוא מומחה לקרימינולוגיה מחדרה. אני זוכר שהוא ניתח את כתב היד שלי ואמר לי שאני אדם ישר וטוב".

"אדם ערירי שאין לו המשכיות, חובה שיהיה לו ספר תורה בבית הכנסת". שלמה מקבילי עם ספר התורה לכבוד אחיו, ציון (צילום: אלבום פרטי)
"אדם ערירי שאין לו המשכיות, חובה שיהיה לו ספר תורה בבית הכנסת". שלמה מקבילי עם ספר התורה לכבוד אחיו, ציון (צילום: אלבום פרטי)

מקבילי אומר שאם יפגוש את נתניהו, זו לא תהיה הפעם הראשונה, שכן הוא כבר ראה אותו פעמים רבות בכנסים פוליטיים. "אגיד לביבי שלום, אני מניח שהוא יכיר אותי מהכנסים, אם כי אני לא ליכודניק אלא 'שייך לבנט'. בצעירותי הייתי במשמרת הצעירה של מפלגת העבודה וגם התמודדתי למועצת העיר בחדרה".

הכל בשביל אחי

הוא בן 75, נראה מצוין לגילו, אבל בכל זאת כבר לא ילד. העבודה הפיזית שמצפה לו ממש לא מטרידה אותו, להיפך. "ברוך השם, אני אוהב את העבודה, את היצירה. ההצלחה שלי היא היצירה, וגם בעבודה שלי אני ממציא כל מיני שיטות. לאורי אור, למשל, עשיתי דלפק מבטון שלא נעשה קודם לכן במקומות אחרים. עשיתי עבודות אבן, קמינים עם ספסלים יפים, חדרי ג'קוזי. לא, אני לא מתעייף, אלא מרגיש בשיא המרץ. אני אוהב את היצירה ומאמין שסוף מעשה במחשבה תחילה", הוא אומר.

את עיקר חייו הוא מקדיש לתרומה ועזרה לאחרים. "'מעשיך ירחקוך ומעשיך יקרבוך'" הוא מצטט, "אני אוהב את הזולת, אבל לא רוצה לדבר על התרומות שלי".

מקבילי נולד בתימן. לישראל עלה בשנת 1950 היישר לעין שמר. כבר בגיל 12 החל לעבוד ולעזור לפרנסת המשפחה. "עבדתי כדוור. אז, אם מישהו נפטר היו שולחים מברק ליידע את קרוביו, ואני הייתי מעביר את המברקים. אחר כך הייתי מסריט בקולנוע שהיה בבית אליעזר. עוד כנער הייתי עוזר לקבלני שיפוץ".

מקבילי נישא ללאה, כשהייתה בת 17, וכבר אז, כנערה צעירה שרק נישאה, הפגינה אצילות יתרה. אחיו של מקבילי, ציון, נולד עם פיגור שכלי, או כמו הוא מגדיר זאת: "ברמה שכלית נמוכה", והוא לקח אותו תחת חסותו והפך לאפוטרופוס שלו בהסכמתה המלאה של לאה, אשתו. בני הזוג הם הורים לחמישה ילדים – תמיר, הוד, הדר, תפארת ופאר ולהם 16 נכדים.

האח ציון, כיום בן 65, מתגורר בהוסטל מפואר בחדרה כבר 30 שנים. מקבילי מסביר שציון לא יכול לנסוע לבדו מחדרה לירושלים, אבל הוא כן יכול לנסוע בסביבת ביתו ובהחלט אפשר לנהל איתו שיחה. את החסות עליו לקח עוד כשהוריהם היו בחיים. "ההורים שלנו היו פרימיטיביים, אז אני בעצם אימצתי את ציון", הוא אומר, "גם כשהם היו בשיא כוחם, אני טיפלתי בו. אני האפוטרופוס שלו מבחינה חוקית. ההורים שלי ציוו אותי אחרי מותם שאני אשמור עליו. אני מאוד קשור לאחי ואמרתי לאשתי שאני לא מוותר עליו".

תפארת, בתו של מקבילי, מוסיפה: "צריך תעצומות נפש גדולות בשביל לטפל באדם כמו ציון. היו לו תקופות לא פשוטות, התקפי זעם, למשל. אמא שלי הראתה גדלות נפש, כי במידה מסוימת זה היה תיק לטפל במישהו כזה שהוא גם לא הילד שלך, כשיש לך עוד חמישה ילדים. אבא שלי היה קם מוקדם בבוקר לעבודה וחוזר הביתה בלילה. לא היה חג שציון לא היה אצלנו, ואני זוכרת שתמיד בארוחות שישי הוא היה הראשון שאמא הייתה מגישה לו לאכול".

עד היום הוא מקפיד מקבילי שציון יבלה עם המשפחה את כל החגים, המסיבות המשפחתיות והאירועים, "והם רבים מאוד, כי לאמא שלי יש 117 נכדים, המון שמחות, ימי הולדת, חתונות. כמה פעמים בשבוע אני גם לוקח אותו לשיעורי תורה, לפעמים אנחנו הולכים ביחד להצגות. אני גם יודע לעמוד על דברים שאני חושב שהם מגיעים לנו וחשובים. אתמול, למשל, אמרתי לפסיכיאטר של ציון שאני לא רוצה שהוא ימשיך עם הכדורים שהוא לוקח כי הם הפכו אותו לאפאתי שלא משתף פעולה. תמיד הייתי פדנט, אחד כזה שמסדר הכל".

ספר תורה

שכונת בית אליעזר התמלאה בסוף השבוע שעבר בקסם והדר, בזכות אירוע הכנסת ספר התורה שארגן שלמה מקבילי לאחיו, ציון. "על פי ההלכה אדם ערירי שאין לו המשכיות, חובה שיהיה לו ספר תורה בבית הכנסת", מסביר מקבילי, "פניתי לאפוטרופוס הכללי ואמרתי לו שאני רוצה להכניס ספר תורה על שם אחי. הוא לא אישר ואמר לי לפנות לבית המשפט כדי לבקש אישור, אחרת אצטרך לשלם מכספי. לא פניתי. אמרתי: 'על אפכם וחמתכם, אני אעשה לו ספר תורה', והחלטתי לממן זאת מכספי. אם הייתי פונה לבית המשפט הייתי חוסך הרבה כסף".

האירוע התקיים ביום חמישי האחרון בהשתתפות כ-130 תושבים, כולל סגנית ראש העיר חדווה יחזקאלי, ח"כ נאוה בוקר, שהיא ידידה ותיקה של מקבילי, ומכובדים אחרים.

איך ציון הגיב?
"הוא שמח מאוד, היה מאושר, אמר שזה הספר שלו. הוא היה כמו חתן תחת החופה. זה היה אירוע מאוד מיוחד ועשיר".

לפני כ-20 שנה קיבל מקבילי פנייה להיות חבר בוועדת הבדיקה לפרשת ילדי תימן החטופים. "חברי, אבנר פרחי, תושב חדרה הוא היו"ר של ארגון ילדי תימן בישראל, פנה אליי וביקש ממני להצטרף. אין במשפחתי חטופים, אבל נעניתי לכך ברצון".

הארגון פעיל היום בהרצאות ואירועים ברחבי הארץ. ב-25 לספטמבר ישתתפו חברי הארגון ומקבילי ביניהם בהפגנה בירושלים ובאוקטובר יצעדו בצעדת ירושלים. בינתיים, פנה מקבילי לסגנית ראש העירייה יחזקאלי, וחדרה הייתה העיר הראשונה בארץ שקראה רחוב על שם ילדי תימן החטופים. לאחרונה גם פעל מקבילי לקריאת רחוב בחדרה על שמו של עובדיה בן שלום, שייסד את המרכז לחקר תרבות תימן.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות