אפשר לומר בביטחון, כי חצי השנה האחרונה הייתה, כנראה, המשמעותית ביותר בחייה של ליאור קקון מחדרה. בזמן שצעירים בני גילה סיימו עוד שנת לימודים ואולי העבירו את רוב זמנם על החוף, קקון, 18, פרצה בגדול אל התודעה: מנערה צעירה שחולמת על קריירה של זמרת, ובינתיים בעיקר מלווה את אביה, הזמר נדב קקון, לפייבוריטית בתוכנית "דה וויס", שעברה את כל הדרך לגמר הגדול, הוציאה כעת סינגל ראשון, וביום שלישי השבוע, עלתה על המדים הירוקים והתגייסה, איך לא, ללהקה צבאית.
ממש כמו האודישנים שעוברים בטלוויזיה, חמישה אודישנים עברה קקון בדרך לקורס הלהקות הצבאיות, אותו תתחיל מיד אחרי הטירונות. אבל היה לה ברור שאין שום אפשרות אחרת.
"בלשכת הגיוס אמרתי באחת השיחות שאני הולכת להיות בלהקה צבאית. הבחורה שראיינה אותי שאלה 'ומה אם זה לא יקרה ואת לא תהיי?', מיד אמרתי לה שאין אופציה כזו, המחשבה הזו לא בראש שלי. חמשת האודישנים היו מאוד קשים. זה להחזיר את עצמך, להתאמן ולהיות מאוד נחוש, מפוקס ועם רגליים על הקרקע. אני לא יודעת מה הייתי עושה, אם לא הייתי מתקבלת ללהקה, מאמינה שהייתי מסתדרת אבל הייתי מתבאסת. להיות בלהקה צבאית זה הדבר הכי טוב שזמר צעיר יכול לצפות לו. זה מדהים, לעשות מוזיקה בצבא זה השירות הכי משמעותי עבורי".
מתרגשת ולחוצה
הראיון עם קקון מתקיים ממש יום לפני גיוסה. "אני מתרגשת מאוד, לחוצה מאוד", היא אומרת, "זו מסגרת חדשה. אחרי הטירונות והקורס יחלקו אותנו ללהקות, יש לי ציפייה ללהקה אחת שאני מאוד רוצה להיות בה, להקת חיל האוויר, היא, לדעתי, הכי שווה. לא כך?", היא צוחקת.
את תהליך האודישנים ללהקה הצבאית היא החלה עוד לפני השתתפותה ב"דה וויס". למעשה, יומיים אחרי שראינו אותה כובשת את ליבם של המנטורים וגורמת לשלושה מהם לסובב אליה את הכיסא, באודישן הראשון שלה בתוכנית, היא קיבלה את ההודעה על כך שהתקבלה ללהקה. "החלו לשדר את התוכנית בדצמבר, אז תביני לפני כמה זמן זה היה", היא אומרת, "כשהתחלנו את השידורים החיים כבר ידעתי שיש לי עתיד, והיה בזה משהו מרגיע".
תכננת להשתתף בעונה הזו?
"אבא שלי שמע על האודישנים והעלה את זה. אני לא כל כך רציתי ללכת כי עשיתי כל כך הרבה אודישנים ללהקה הצבאית וגם הרגשתי שהתוכנית לא קשורה אליי. בסוף הלכתי. עברתי אודישן ועוד אחד, וזה פשוט קרה מעצמו בלי שאתאמץ וזה הצליח. ראיתי שאני מתפתחת בתוכנית, הרגשתי שהקהל אוהב אותי וזה היה הכי מדהים ועוצמתי. גם ככל שאת עוברת עוד שלבים, הרצון שלך לגדול בתוכנית מתעצם. בבליינד אודישן לא רציתי בכלל להגיע לגמר, אמרתי לעצמי שמה אני צריכה את זה ואחר כך חשבתי 'טוב, נראה לאן זה מתקדם', עד שפתאום אני עוברת את רבע הגמר וחצי הגמר".
דואט עם מירי מסיקה
העונה הרביעית של "דה וויס" שודרה בערוץ 2 עד מרס האחרון. באודישן הראשון, קקון ביצעה את השיר "עבד של הזמן" של ריטה וגרמה לאביב גפן, מירי מסיקה ושלומי שבת לסובב אליה את הכיסא ולרצות אותה בקבוצה שלהם (אברהם טל לא הצביע עבורה, אבל החמיא). באותו האודישן, מסיקה כל כך התפעלה מקקון שאפילו עלתה באופן ספונטני לבימה ושתיהן ביצעו כדואט את "אף אחת", אחד מלהיטיה של מסיקה, ובכלל גרמו לכולם מסביב 'להתעלף', כשהמשפחה המאושרת רואה את הכל מאחורי הקלעים ומתרגשת.
"לפני שעליתי לאודישן אמרתי לפיטר רוט המנהל האמנותי של התוכנית שאני מקווה שמנטור אחד יסתובב, שלא צריך יותר מזה, וכששלושה הסתובבו אליי, זה היה מדהים, מעבר לציפות שהיו לי, הרגשתי גאווה גדולה".
איך זה מרגיש לחיות במשך ארבעה חודשים בסיר לחץ של חזרות, תחרות והמון ציפיות, חשיפה פתאומית וביקורות מסביב?
"ההפקה, המנטורים והמתמודדים היו כל כך מדהימים וזו הייתה חוויה מטורפת לעבוד איתם בהפקה כזו גדולה ועוצמתית. שלומי שבת, שבו בחרתי להיות המנטור שלי, היווה תמיד כתף תומכת, אז היה לי מאוד כיף וקל איתו. הוא אדם מדהים ואי אפשר שלא להתחבר לאישיות שלו. אבל היה גם מאוד מלחיץ. היו ימים שהרגשתי שאין מצב שאני עולה על הבמה. הפחד משתלט עלייך ואת צריכה להרפות ולהגיד, 'טוב, אני כבר בסיטואציה וחייבת לעשות מה שצריך בשביל להתגבר על הפחד שלי. אם לא הייתי מתגברת הייתי כועסת על עצמי".
היו רגעי שבירה?
"היו משברים, ברור, זה תהליך נורא אינטנסיבי במשך המון זמן. הייתי קמה ממש ב-06:00 בבוקר וחוזרת הביתה ב-24:00 בלילה, איבדתי את השגרה שלי, הרבה זמן לא הייתי בבית ספר. אבל צריך להיות מסודר בראש ולהבין שזו תוכנית ריאליטי ותיכף זה ייגמר ותישאר חוויה טובה. אני לא חושבת שהחוויה הזו מתאימה לכל אחד, אלא לאנשים שמרגישים שהם על הקרקע, יודעים מאיפה הם באים ולאן הם מכוונים, וככה לא נשארים מבולבלים".
על אף שקקון כבר החלה בשנים האחרונות להופיע במקומות שונים, עם או בלי אביה, החשיפה מול כל עם ישראל היא לא פשוטה. "מול המצלמות יש המון התרגשות בהתחלה, ההתרגשות שלי הייתה בשיא ולא כל כך הבנתי מה קורה, ניסיתי לקלוט וכשהתקדמתי יותר בשלבים קלטתי ש'וואלה, אני בפריים טיים בערוץ 2 ומאות אלפי צופים מסתכלים עליי'. לא פחדתי מהחשיפה, רציתי שיכירו את המוזיקה שלי. לא פחדתי מביקורת, אני משתדלת לא להתייחס יותר מדי לביקורות שליליות, רק בונות. אני גם אוהבת שאנשים באים ומדברים איתי, ליצור קשר. אם הפכתי לסלב בחדרה? מכירים אותי וזה נחמד, כיף".
קקון התקדמה בשלבי התוכנית עד לגמר הגדול ביחד עם ספיר סבן הזוכה, ניצן שייר, ג'וי נאג ואלי חולי. היא אומנם סיימה במקום החמישי, אבל זכתה לתשבחות רבות על האומץ לבצע את השיר 'היי שקטה' של ריקי גל, הנחשב מורכב לביצוע.
"ציפיתי שספיר תזכה. היא מדהימה ומוכשרת ועשתה באזז גדול במדינה כבר אחרי האודישן הראשון שלה", אומרת קקון, "היא עברה כל כך הרבה דברים במוזיקה ובחיים שלה והגיע לה לזכות".
חשבת שאולי זו תהיה את?
"היו כמה שניות שאמרתי לעצמי, 'יו, יש מצב שאני זוכה', אבל גם הייתי מאוד רגועה בגמר. זה כבר היה שלב של עומס כל כך גדול, שבוע מאוד אינטנסיבי שפשוט לא חשבתי יותר מדי. השתדלתי להתנתק ואמרתי לעצמי 'תחזרי לבסיס שלך, את פה, כי את אוהבת לשיר'. יצאתי בתחושה טובה שהגעתי למקום מכובד, אבל התקופה שאחרי הגמר גם היא לא קלה. את צריכה להרים את עצמך ולהגיד 'אוקי, עכשיו אני לא משחררת, לא מרפה, זה הזמן שלי לעבוד קשה, ליצור סינגל אחד ועוד אחד, אין קיצורי דרך, כי גם אם הייתי בתוכנית ריאליטי לא עושים לי הנחות. אני רוצה לפתח את הדרך שלי בתור מוזיקאית ומקווה שלא אצטרך בשביל זה עוד מקפצה בדמות תוכנית ריאליטי. כן ארצה לעשות תוכניות טלוויזיה שיתאימו לי אבל ריאליטי לא, לא בעתיד הקרוב.
"אני מרגישה שבשביל ילדה בת 18 סימנתי וי על המון דברים שחלמתי. השתתפתי בתוכנית טלוויזיה, הוצאתי סינגל וגם עברתי תהליך נפשי, הרגשתי שנגעתי בהמון אנשים שרצו להיות חלק מזה ולצאת מזה אחר כך זה לא קל, צריך לעמוד על הרגליים אחרי רעש גדול להחזיק את החיים שלך ולהגיד 'עכשיו אני עושה משהו עם עצמי'".
סינגל בכורה
לפני כשלושה שבועות היא הוציא את סינגל הבכורה שלה "לרקוד איתך יותר". הוא כבר מושמע בתחנות הרדיו, בערוץ 24 והגיע נכון לזמן הראיון ל-63 אלף צפיות ביוטיוב, מה שהפתיע את קקון לטובה. הסינגל הוא בסגנון לטיני, חם וקצבי, שהיא כל כך אוהבת.
"כתיבת הסינגל היא תהליך מאוד ארוך, שאבא ואני עברנו יחד כדי להבין מי אני מבחינה מוזיקלית, איך אני נוגעת בקהל, וזה תהליך, הכתיבה לא קלה לי", היא מודה", אני עוד לא מספיק בטוחה בעצמי, יש לי תהליך אישי לעבור. גם העבודה הפיזית קשה, להרים הפקות לבד, לעשות וידאו קליפים, להמשיך להתמיד כל הזמן".
היא נולדה וגרה בשכונת בית אליעזר בחדרה, בתם של סימה ונדב, יש לה שתי אחיות, בנות 16 ו-6. אחותה, שי, היא אלופת אירופה בשיט. "הייתה לי ילדות מאושרת, עם המון אהבה ומוזיקה בבית. חדרה היא קטנה וכולם מכירים את כולם, תמיד גם בתקופת התוכנית עם הנסיעות לתל אביב, הרגשתי שאני כבר רוצה לחזור הביתה לחדרה. פה זה הבית שלי, אנשים מכירים אותי כמו שאני, בלי מסכות, אני לא צריכה להתאפר ולהיות יפה, פשוט להיות אני".
ליאור קקון היא הסיפור הקלאסי של הכוכבת מילדות. "בכל חור הייתי שרה, אני הסיפור הרגיל של הילדה שמחזיקה מסרק כמו מיקרופון, מצווה על ההורים לשבת, כי אני עכשיו רוצה לעשות להם הופעה בסלון. לא הייתי בלהקות עירוניות, אבל הייתי מופיעה המון עם אבא, התחלתי לשיר איתו שיר אחד או שניים והמשכתי ל-10 ו-15 שירים. הופעתי גם בטקסים ממלכתיים וערבי שירה בציבור".
אביה, נדב, שר כבר שנים וגם הוציא אלבום. אפשר להבין למה הם כל כך מחוברים. "הוא מוביל אותי מאז שאני צעירה, אפשר להגיד שהלכתי בעקבותיו, הייתי מסתכלת עליו שר, כשהייתי קטנה. בזה שאני מתפרסמת אני מגשימה גם חלום בשבילו, הוא עושה בשבילי המון דברים שהוא עצמו לא יכול היה לעשות, כי לא הייתה אפשרות. זו הייתה תקופה אחרת, הוא בא ממשפחה מרובת ילדים, לכן היום אבא עושה את הצעד הנוסף איתי, הולך איתי עד הסוף ואני מעריכה את זה מאוד".
מצד שני זה גם מעורר ציפיות, לא פוחדת לאכזב אותו?
"הציפייה כבר קיימת בתוכי. זה לא עניין של לאכזב, המוזיקה היא עניין דינמי. אנחנו עושים את זה בשביל האהבה הגדולה שלנו, למרות שיש כמובן גם רצון גדול להצליח, כי באמת אנחנו עובדים מאוד קשה, ממשיכים לסינגל הבא ולא עוצרים. אני לא יודעת כל כך איך זה יילך עם הצבא, אם אוכל להמשיך לעבוד על המוזיקה שלי, בינתיים אני מחכה להיכנס למסגרת כדי להבין מה קורה סביבי, אבל אני מאמינה שבצבא ייתנו לי את הפריבילגיה לשיר וליצור כי זה חלק ממני, זה לא יכול להיעצר. אני חייבת להמשיך לעשות מוזיקה, לגדול, להוציא שירים שכמה שיותר אנשים יכירו ולמלא במות".
ההתמסרות המוזיקלית לא משאירה זמן רב לחיים אישיים, אבל היא ממש בסדר עם זה. "התחביבים שלי גם הם בתחום האמנות. אני אוהבת לצייר, לרקוד ולשחק ומאמינה שאוכל לשלב הכל, אבל בינתיים הדרך שלי מתמקדת במוזיקה. חבר? אין כרגע. לפעמים אין זמן, כי אני אוהבת להיות כל כולי במשהו וחבר יכול להסיח את הדעת. אני מוותרת על בילויים ויציאות, כי כשיש הופעה אין מה לעשות, צריך ללכת לישון מוקדם, אבל אם יעלה משהו מספיק טוב שארצה בו ואהנה ממנו, בטוח שאעשה אותו".
