לראיון הם הגיעו אחד אחרי השני. ניכר היה שקשה היה להם להתעורר בבוקר, למרות שקבענו לשעה 10:30. שזה בערך חמש שעות אחרי שכותב שורות אלה התעורר (או יותר נכון הקטנות שלו העירו אותו….).
הנושא: פרלמנט מיוחד לקראת פתיחת השנת הלימודים. לקשקש קצת על בית הספר, המורים, מערכת החינוך, החברים, החופש הגדול, וגם סמים, פוליטיקה, צבא ובילויים בחדרה.
אחרי שעה וחצי של דו שיח מרתק, המסקנה שלי היא שהדור הבא של היום דעתן, חכם ובעיקר לא תמים. וכדאי מאוד להקשיב לו.
קיץ עמוס מאוד
ראשון הגיע דניאל גירון. בן 16, בחור בריא, עם בייביפייס. אחריו באה אירן זילברג, בת 15, ואחרון זחל לו אלון סקאג'יו, בן 14. שלושתם תלמידי תיכון חדרה וחטיבת הביניים של תיכון חדרה. שלושתם גם מעורבים חברתית, חברים במועצת הנוער, בקיצור, כאלה שאיכפת להם.
מה עשיתם בחופש?
דניאל: "אני עובד כדי.ג'יי, לשמחתי היו המון אירועים. בנוסף הייתי בצופים, מחנה קיץ, סמינר, היינו הרבה במועצה אני יו"ר ועדת תרבות ופנאי, היה לי קיץ עמוס".
או במילים אחרות לא היה לך חופש…
"בערך…".
ומה איתכם?
אירן: "בעיקר, נחתי, שזה חשוב. נפגשתי עם חברים שלא ראיתי הרבה זמן, גם למדתי קצת, עשיתי חזרה על החומר לקראת תחילת השנה, וכמובן שהייתי גם במועצה, אני יו"ר ועדת פנים וקהילה, והיה על מה לעבוד".
אלון: "החופש התחיל רגוע, אני חניך בתנועות נוער, במד"צים, היו הרבה פעולות, בסוף יולי יצאנו לקורס מדריכים, וגם אני במועצת הנוער, כך שגם לי לא היה משעמם".
כשאני הייתי בגילכם הבילוי בעיקרי בחופש היה בריכה וים. איפה הכיף?
דניאל: "ברור, עשינו גם את זה, אבל יש עוד הרבה דברים".
ויש התרגשות לקראת פתיחת השנה?
אלון: "לא התרגשות, יותר סוג של באסה. לא היה לי מספיק חופש".
דניאל: "זה די מבאס. אין כוח, רוצים להמשיך את החופש".
אירן: "אני עולה לכיתה י', כך שזה כן מרגש. כיתה חדשה, ילדים חדשים, מורים חדשים".
מה אתם הכי אוהבים בבית הספר?
דניאל: "את החבר'ה בהפסקה. להסתובב עם החברים. זה יותר טוב מכל שיעור שיש".
אלון: "אני בדיוק כמוהו".
ארין: "אני אוהבת את המועצות. זה לא עוד שיעור, זה שונה. מקום שכל אחד יכול לומר את מה שיש לו, להעלות רעיונות, להציע דברים לשיפור, זה מקום שאתה יכול להביע את עצמך".
ומה אתם הכי לא אוהבים?
אלון: "גיאוגרפיה".
דניאל: "היסטוריה".
ארין: "מתמטיקה".
יש הרגשה שהנוער היום הרבה יותר מעורב במה שקורה, לפעמים עד כדי ביטול הדעה של המבוגרים.
דניאל: "נכון. הנוער היום מבין יותר, קורא יותר, רואה יותר, אבל ממש לא יודע הכל. נכון שיש כאלה שעפים על עצמם ושמים פס על הידע והניסיון של המבוגרים, אבל באופן כללי הנוער של היום רוצה לתרום הרבה יותר".
ארין: "אחת הסיבות היא שהיום לנוער יש הרבה יותר נגישות לכל דבר. ומכל מקום".
אלון: "לדעתי יש דברים שבני נוער יודעים טוב יותר ממבוגרים. אבל כמובן שיש גם את ההיפך. כמעט כל החלטה שמתקבלת היום קשורה בצורה ישירה או עקיפה לבני נוער".
בטח שמעתם על הרומן הלוהט בין המורה לתלמיד שהסתיים בהריון. מה דעתכם?
ארין: "אמור להיות גבול די ברור איפה המקום של המורה ואיפה התלמיד. זה לא אמור לקרות. כנראה שבמקרה הזה הייתה בעיה של שני הצדדים בתפיסת המציאות".
אלון: "צריך להיות דיסטאנס".
אבל אתם יודעים, זו אהבה.
ארין: "בין מורה לתלמיד לא צריכה להיות אהבה".
מה עם פוליטיקה. מעניין אתכם?
אלון: "כן, חד משמעית. מאוד מעניין אותי מה קורה במדינה".
דניאל: "אותי יותר מעניין כל מה שקשור לתהליך בחירות".
ארין: "מעניין מאוד לראות את כל החוקים החדשים וההחלטות החדשות שמתקבלות, וכל חילוקי הדעות הסוערים שיש בכנסת ובממשלה לפעמים".
לא יודע אם לקרוא לזה פוליטיקה, אבל מאוד חשוב לי מה שקורה במדינה".
אלון: "לפעמים המורה אומרת לנו אל תתנהגו כמו חיות בשוק. לדעתי היא יכולה לומר לא להתנהג כמו חיות בכנסת".
יש לכם דמות לחיקוי?
אלון: "שמעון פרס".
ארין: "אין לי. די מסובך לבחור בגילי דמות לחיקוי, כי יש כאלה שאתה חושב שהם ממש אנשים טובים, אבל פתאום מגלים שהם לא כאלה מושלמים".
הבחירות בארה"ב גם מדברות אליכם?
דניאל: "ברור. אנחנו מתעניינים. כל האקשן מדבר אליי. אבל להגיד מי טוב לישראל ומי לא אני לא ממש יכול".
אלון: "לדעתי שני המתמודדים לא הכי טובים לישראל, אבל אם כבר, אז טראמפ יהיה נשיא טוב יותר עבור ישראל מאשר קלינטון".
מה עם מחשבות קדימה. יש כבר?
אלון: "ברור. אני רוצה ללכת לקורס טיס".
דניאל: "אני רוצה להיות ביחידה מובחרת, אחרי זה מרכז בצופים, ללמוד וכמובן להמשיך להיות די.ג'יי".
ארין: "אני פחות סגורה על הצבא, אבל רוצה ללכת ללימודי פסיכולוגיה וגם לנסות את מזלי בפוליטיקה".
אתם מאוד רציניים. מה עם מסיבות ושטויות שבני נוער עושים?
דניאל: "יש המון בני נוער שעושים מסיבות פראיות, לוקחים רכב, מגיעים לאיזה חוף נטוש או פרדס, ומביאים לשם אלכוהול וגם סמים".
ארין: "הבעיה היא שבקיץ רוב ההורים נוסעים לחו"ל, יש בית לבד, והילדים מזמינים חברים ועושים מה שהם רוצים. אין את המבוגר האחראי".
אתם צריכים מבוגר אחראי?
דניאל: "לא, אבל יש בני נוער שכן צריכים מישהו שיכוון אותם לדרך טובה. יסביר להם שהם עושים טעות, וגם לעזור לצאת ממנה".
אלון: "זה גיל של המון בלבול. צריך להיות מאוד חזק לעמוד בפני הפיתויים שהסביבה מספקת. ולא כולם יכולים".
ומה עם בילויים?
צוחקים…
דניאל: "זו עיר מדהימה. יש פה המון איפה לבלות…".
אז בכל זאת, איפה מבלים בחדרה?
אלון: "או בבתים או במסיבות פרטיות, אבל אם אתה ילד טוב אז אתה יוצא מחדרה".
אבל לא חסר פה בתי קפה, מסעדות, אפילו פאב יש.
ארין: "כן, אבל הפאב הוא לא לגיל שלנו. אנחנו מחפשים בילוי אחר. באולינג, סרט, מופעים. ואת זה אין בחדרה. ולכן האופציה היחידה שלנו היא לצאת מחוץ לעיר. רק אחרי שלחצנו לעשות בימת נוער ביום העצמאות עשו את זה, ובאו להם 4,000 בני נוער במקום 1,000 פעם. בחדרה יש דרישה לדברים האלה".
אתם כל כך מעורבים בהרבה דברים, למה בנושא הזה אתם לא עושים כלום?
דניאל: "עושים כל מה שיכולים, אבל זה לא תלוי בנו".
מה אתם מאחלים לעצמכם לשנה החדשה?
דניאל: "לא לקחת על עצמי יותר מדי ולא להישבר מהעומס".
ארין: "להצליח בלימודים ושיהיה לי זמן להכל…".
אלון: "שיהיה זמן לנשום…".
