אחת משני הנשים המתמודדות לראשות מועצת זכרון יעקב הפתיעה לא מעטים כשהודיעה על התמודדותה. עלוית פרוינד מעולם לא הייתה חברת מועצה, גם לא הייתה מעורבת בפוליטיקה המקומית ובשנים האחרונות הפנתה את מרצה לעבודה בערים אחרות.
פרוינד, תושבת שכונת נווה הברון שבזכרון יעקב ב-33 השנים האחרונות, בת 59, נשואה, אם לשלושה וסבתא לשלושה, מאוד מחוברת למושבה, הרבה מעבר להיותה תושבת ותיקה. פרוינד גרה עם משפחתה בימית, ולאחר פינוי העיר במסגרת הסכמי השלום עם מצרים הגיעה לזכרון יעקב. יותר מכך, כל ילדיה ממשיכים להתגורר במושבה. לאורך השנים היא הקימה וניהלה את המתנ"ס המקומי על שלל פעילויותיו, הקימה וניהלה את עמותת "הגדעונים" לפיתוח התיירות בזכרון יעקב, ניהלה את החברה הכלכלית במושבה ובהמשך יצאה לעבוד מחוץ למושבה כמנכ"לית החברה הכלכלית של עיריית טבריה ובשנים האחרונות שימשה ראש מחלקת התחדשות מרכז העיר נתניה. כיום היא מגדירה את עצמה כ"מתמחה במתן פתרונות לקהילות מגוונות במרחב הציבורי העירוני או הכפרי".
זכרון יעקב כיום היא מרחב עירוני או כפרי?
"כפרי", היא עונה ללא היסוס. "כפרי-קהילתי. זכרון יעקב היא יישוב מאוד מיוחד עם מורשת מאוד ותיקה, שנוסד בסוף המאה ה-19 על ידי ותיקים שיצרו אותו כיישוב חקלאי, מבוסס חקלאות. אני קוראת לו 'פרובאנס הישראלית'. יש כאן מרכיבים ייחודיים שאין במקומות אחרים, אפילו לא במושבות השכנות. לפני 20 שנה הבנתי את הפוטנציאל הטמון במקום ופעלתי לשימור כל הרחוב הראשי, דבר שאין לו אח ורע בשום מקום אחר".
פרוינד, שבאה מתחום האמנות, ישבה יום רגיל אחד במטבח ובעודה משגיחה על ילדיה החלה לשרטט על גבי נייר אפייה תוכנית לרחוב המחודש, בתקופת כהונתו של ראש המועצה הקודם, ישי שיבובסקי. "זה היה שיקום של רחוב שלם על כל מרכיביו, וזה מה שחיזק את המאפיינים של זכרון יעקב כמושבה חקלאית ותיקה וקסומה, ולא רק לצורכי תיירות. היה בזה צורך אז. הייתה פה תוכנית שהכתיבה מבנים מאוד גדולים ויישומה היה הופך את זכרון יעקב ליישוב סתמי ללא דגש על מאפייניו הייחודיים. היה גם צורך לחזק את כלכלת היישוב, ולא רק במדרחוב. כל מרכז המושבה היה ישן והיה צורך להפיח בו רוח חיים עם כלכלה בריאה יותר, המבוססת על עסקים שיאפשרו את הפיתוח העסקי הנכון. כמנהלת החברה הכלכלית, הובלתי פרויקטים כמו פיתוח שכונת נווה שרת והקצאת מגרשים לבנים ממשיכים, פיתוח תשתיות גבעת זמארין, דרך היין ועוד. עסקתי בייזום פרויקטים תיירותיים, השבחת נכסי ראשות וניהולם, הכנת תוכניות אב, הקמת תשתיות עירוניות. אחד הדברים החשובים היה שימור המורשת. זה הכתיב את תדמית היישוב. תושבי זכרון יעקב הם בעלי איכות נדירה".
מה זה אומר איכות נדירה בתושבים?
"עד לפני כ-10 שנים הייתה פה פעילות קהילתית ענפה, והתושבים היו שותפים בפעילויות. פעילות אינטנסיבית שהוביל המתנ"ס שיתפה המוני תושבים באירועים לאורך כל השנה. פסטיבל פולקלור, אירועי יין, להקות מחול, אירועי מספרי סיפורים בחצרות האיכרים… כל זה היה כשזכרון יעקב הייתה קטנה יותר".
בינתיים היישוב גדל והוא מונה כיום כ-22 אלף תושבים.
"נכון, אבל לא מן הנמנע שהפעילות הקהילתית תחזור. בניסיוני בשנים האחרונות, יצרתי פעילות כזאת במקומות אחרים, האוכלוסייה שיתפה פעולה, ומקומות שהיו ריקים מאדם הפכו שוקקי חיים. אני בטוחה שזה אפשרי, ואני בטוחה שגם בזכרון יעקב זה יקרה. כל הנושא התרבותי~חברתי~קהילתי אמור לתפוס חלק הרבה יותר גדול מהפעילות שקורית במושבה".
בחזרה לפרויקט פיתוח המדרחוב. בני משפחתה של פרוינד מספרים על האתגרים העצומים שעמדו בדרכה אז, ואיך הצורך לעמוד בהם השפיע גם על חיי המשפחה: "בזמן העבודות, כשכל הרחוב היה חפור, הסוחרים חוו פגיעה זמנית בעסקיהם, וחלקם כעסו והתנגדו. זה היה קשה והתבטא בדרכים שונות. פעם, למשל, זרקו לנו לחצר תרנגולת מתה. לעומת זאת, ובניגוד מוחלט, אחרי שהושלם פיתוח הרחוב, היה שגשוג ובעלי העסקים ראו ברכה בעסקיהם, ואז היה לוקח לנו שעות לעבור את המדרחוב, כי בכל מקום היו עוצרים אותנו ומחבקים את עלוית. כל הזמן היינו שומעים: 'עלוית, עלוית, עלוית'".
כיום המדרחוב לא נחשב לסיפור הצלחה כלכלי. פרוינד מאשרת את זה, אך סבורה שזו לא גזירה משמים והדבר לא מעיד על הצלחת הפרויקט: "זה נכון. המדרחוב הוא אחד הנכסים החשובים ביותר של המושבה, והוא מהווה את האטרקציה המרכזית בזכרון יעקב. אלפי תיירים ומבקרים מגיעים אליו מדי שנה. הוא מיתג את זכרון כיישוב איכותי ומבוקש, והתושבים החדשים שהגיעו ליישוב בשנים האחרונות מעריכים את ייחודו ורוצים לשמור עליו ככזה. היום המועצה צריכה לחבק אותו. יש פה עסקים מדהימים שצריך לתמוך בהם ולשתף איתם פעולה כדי לייצר פעילות כל השנה, כדי שקהל המבקרים יזרום לא רק בסופ"ש אלא כל השבוע".
ב-2005, אחרי שהסתיימו הפרויקטים ותחומי האחריות שלה בזכרון יעקב, פרוינד המשיכה לגור ביישוב אך העבירה את פעילותה המקצועית לערים אחרות. "זה קרה משום שבאותה שנה החליט ראש המועצה דאז, אלי אבוטבול, על סיום פעילותה של החברה הכלכלית, ואני נקראתי בהמלצת משרד התיירות לעיריית טבריה. עמדתי שם בראש החברה הכלכלית חמש שנים. אחר כך התבקשתי על ידי ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג~איכר, לקחת על עצמי את שיקום מרכז העיר נתניה, ומאז עד היום אני עוסקת במגוון נושאים שקשורים בניהול מרכז העיר, על כל המרכיבים הפיזיים, הקהילתיים והמוניציפאליים. כחלק מהחשיבה הקהילתית והמעורבות במרחב הציבורי, יצרתי בנתניה את קונספט הכיכר האינטראקטיבית, שבה מתקיימת פעילות כל השנה, כמו הספרייה הפתוחה בכיכר, פעילויות ספורט אתגרי, פיתוח קהילת סלסה וריקודים ועוד, מה שגרם לקהילה כולה לחזור ולבקר במרכז העיר. כך גם שוקמו העסקים, הכלכלה המקומית התחזקה וגאוות התושבים חזרה למרכז העיר".
בעקבות התפטרותו הבלתי צפויה של אבוטבול לפני חודש וחצי, החליטה פרוינד להגיש מועמדות לתפקיד. "כבר לפני הבחירות הקודמות, לפני כשנתיים וחצי, חשבתי על הגשת מועמדות לראשות מועצת זכרון יעקב. תמיד הייתה בי המחשבה שהייתי רוצה לתרום לזכרון יעקב את מה שאני עושה במקומות אחרים ולהביא ליישוב את רוח הקהילתיות, השיתוף, השקיפות והניהול הנכון והטוב של המושבה".
את כל הדברים האלה את יכולה לעשות רק בתפקיד ראש המועצה?
"כן, ברור. לפני שנתיים וחצי הייתי פעילה בקבוצה שלא הובילה ראש מועצה, אלא רק סיעה, אבל היא התאדתה. היום אני מרגישה באופן אישי שאני מוכנה לתפקיד, גם בעקבות הניסיון שרכשתי בנתניה וגם בשל היכרותי הארוכה את זכרון יעקב. החלטתי הפעם להציג את מועמדותי לראשות המועצה, ואני מקווה לזכות באמון התושבים".
את עורכת חוגי בית ושומעת שאלות של תושבים. לפי התרשמותך, מה מעסיק את תושבי זכרון יעקב כיום, ומה לדעתך הם רוצים שיעשה ראש המועצה הבא?
"התושבים מחפשים את הרוח הטובה, החדשה, את השיפור ברמת הניהול של המועצה, בחזות ובשירותים שהם מקבלים. מעסיק אותם מאוד נושא החינוך, הם מאוד מעורבים בנושא. כיום החינוך בזכרון יעקב סביר, אך יש מקום לשיפור. חשוב במיוחד ניהול תקין ותיקון כל הליקויים. ראש מועצה מכהן עזב את תפקידו, אז ברור שהיו ליקויים. חשוב שהרוח החדשה במועצה תקרין גם על עובדי המועצה ועל האופן שבו יתפקדו למען התושבים, לשירות טוב יותר, יושר, הגינות ולפי כללי ניהול תקין. יש אתגרים בנושאי תחבורה במרכז המושבה והשירות לתושב. השירות לתושב לא מצוין כיום, ואני שואפת שיהיה מצוין".
יש תושבים שהביעו חשש מפני יציאה לפרויקטים שאפתניים כעת, כשקופת המועצה בגירעון, והם סבורים שיש לפעול בצניעות ובחסכנות.
"הגירעון של מועצת זכרון יעקב הוא גירעון נצבר. כרגע אין הפרעה לפעילות השוטפת, ובתקציב הרגיל אין גירעון. בתקציב הבלתי רגיל יש גירעון, שנובע מעודף הוצאות מול הכנסות, ושם יש לטפל בדחיפות על מנת לצמצם את הגירעון ולפעול כדי שלא יגדל, חלילה. הכלי החשוב ביותר הוא יצירת מנופים כלכליים ותוספת הכנסות למועצה, וכמובן חיסכון בהוצאות ככל שניתן. עם כניסתי לתפקיד אבצע תוכנית הבראה מיידית באמצעות יועצים כלכליים שיבדקו את מצבה הכלכלי של המועצה וימליצו על צעדים לצמצום הגירעון".
ראש ראשות מקומית נדרש, בנוסף לתכנון עירוני, ללא מעט פוליטיקה מול אנשים פרטיים, קבוצות לחץ מקומיות, רשויות אחרות ועוד. את לא פוליטיקאית מובהקת.
"כל חיינו הם קשר עם אנשים והיכולת שלנו לייצר קשר כזה. אני לא קוראת לזה 'פוליטיקה'. יש לי ניסיון רב בניהול כוח אדם במצבים לא קלים. בטבריה, למשל, ניהלתי חברה כלכלית שמנתה כ-70 עובדים, וגם שם התגברתי על מצבים לא קלים והבאתי את החברה לניהול הרמוני. אני לא חוששת ממצבים מורכבים ומסובכים. אני באה לתפקיד שמחה ובטוחה שאצליח לרתום הן את העובדים והן את חברי המועצה האחרים לפעילות למען התושבים".
על החלטתה לצאת למרוץ, אומרים בני משפחתה: "אנחנו פעילים ותומכים בה בקמפיין, עוזרים בכל דרך שאנחנו יכולים".
כיום מכהנות שלוש נשים בלבד כראשי עיריות.
"נכון. יש ראשי מועצות נשים ברשויות ספורות, ביניהן ראש עיריית יהוד, וכמובן מרים פיירברג-איכר, שמהווה בשבילי מודל לניהול עיר בצורה מושלמת, ביעילות חוכמה, אסרטיביות אך גם עם הרבה רגש והרבה עשייה".
זה קשור לנשיות שלה?
"כן, ברור. לדעתי, יש לנשים יתרון בניהול רשות מוניציפאלית. ראיית הפרטים ותשומת הלב לאנשים, לנשים, וניהול רגשי יותר, מביאים לתוצאות טובות יותר, גם לטווח ארוך".
