fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"בניגוד לרוב החולמים, אנחנו עשינו"

חמש שנים אחרי שהגשימו את החלום, עזבו רפי ודגנית אזולאי משרות נוחות בהייטק, ופתחו את מסעדת אדמה. בימים אלו עובדת דגנית על הדבר הבא שיסעיר את זכרון יעקב
רפי ודגנית אזולאי
המסעדה ושאר המיזמים הם בהחלט פרויקט הנצחה לגל". הזוג אזולאי (צילום: דניאל לילה)

לפני כחמש שנים פתחו רפי ודגנית אזולאי את מסעדת "אדמה" בזכרון יעקב. שניהם עזבו עבודה טובה בהייטק לצורך פתיחת המסעדה. רפי, שבא ממשפחה של מסעדנים, ידע לקראת מה הם הולכים. ודגנית? היא פחות ידעה, אבל היא גם מעידה על עצמה כמי שמוכנה לכל הפתעה שיש לחיים להציע לה.

"זה חלום ישראלי מאוד מקובל, העניין הזה של לפתוח מסעדה, בית קפה, לדמיין את עצמך מזמין את האורחים, מתכנן תפריטים, יושב עם המלצרים לעת שקיעה, רק שבניגוד לרוב החולמים אנחנו גם עשינו", היא אומרת.

רפי ודגנית אזולאי
המסעדה ושאר המיזמים הם בהחלט פרויקט הנצחה לגל". הזוג אזולאי (צילום: דניאל לילה)

החגיגה של באבט

מסעדת "אדמה- בקתה קולינרית" ממוקמת בזמארין העתיקה. חמש שנים של חוויה מתמשכת. "אחרי חמש שנים אני יכולה להגיד שלא תמיד קל", אומרת דגנית, "יש חודשים מעולים ולפעמים, אחרי שלושה ימים של שקט יחסי אני מיד חושבת שאולי טעינו והנה, המסעדה נסגרת ואז מה? אני לא רגילה להיות תלויה באנשים, אבל זה מרתק אותי כל פעם מחדש לפצח את החשקים, הרצונות והאהבות של הקהל".

דגנית היא לא אחת שתשב ותנוח על זרי הדפנה. "מהרגע שפתחנו אני כבר חולמת על הפרויקט הבא. בגלל שאני לא אוהבת להיות תלויה באנשים אני מוסיפה ערך מוסף למסעדה בכל פעם מחדש". הערך המוסף כולל ערבי יינן, הפקות אופנה, הופעות ג'אז ולא מעט אירועים והפקות כחלק מהאטרקציות שמוצעות לאורחים מעבר לאוכל.

בכל זאת וכמתבקש, לאוכל ניתן מקום של כבוד. דגנית אוהבת לאכול, תמיד אהבה. "למטבח בינלאומי נחשפנו כשהיינו בשליחות בסינגפור, גרנו שם שלוש שנים וטעמנו אוכל מכל העולם. ב'אדמה' יש אוכל טרי, מוקפד וטעים. אני בעד לקנות לוקל. לכן, החומרים שלנו הם מהאזור, טריים ומסופקים מדי יום ביומו.

בדיוק מאותה הסיבה אני גם הכי מאושרת שתושבי זכרון באים לאכול אצלנו פעם אחר פעם. מבחינתי, ההצלחה נמדדת אם אוהבים לבוא אליך אנשים שגרים בסביבה. "בסרט 'החגיגה של באבט', בסוף באבט מכינה ארוחה שמטריפה את החושים של כל הסועדים. כך גם אני פועלת, אני מנסה להביא טוויסט לכל ארוחה או לכל אירוע".

דגנית, שמכבדת ואוהבת את אנשי העלייה הראשונה שעלו על גבעת זמארין, בנתה סיור מיוחד באזור. "אנשי העלייה הראשונה לא התייאשו ולא ויתרו. אחרי ארבעה חודשים נגמר להם האוכל והכסף והם נשארו על הקרקע. אני אוהבת לספר על זה בסיורים כי היום, כך נדמה לי, אנשים מתייאשים נורא מהר ואנחנו, רפי ואני, אנחנו החלוצים של גבעת זמארין במאה ה~21. לא מוותרים", היא אומרת. על האופן שבו בנתה את הסיורים היא מספרת: "בהתחלה אנשים הגיעו למסעדה ושאלו מה היה כאן קודם. אז התעמקתי, חקרתי, שאלתי אנשים, היו כאן הנכדים של אהרונסון שסיפרו ושאלתי את רחל בנטוויץ', קראתי המון ספרים ומכיוון שיש לי רקע בהדרכות: בצבא שירתתי כמשק"ית טיולים במדור ידיעת הארץ, הרגשתי נוח להדריך".

מה החלום הנוסף של רפי ודגנית אזולאי?

הכתבה המורחבת בגיליון סופ"ש של כל זכרון

כתבה: ענבר דותן

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות