הכפר האתיופי פועל בכפר הנוער מאיר שפייה מזה 7 שנים. מנהל אותו זיו (וורקו) אבבה, רכז הקהילה האתיופית, מחנך ומורה מקצועי בבית הספר העל אזורי בכפר הנוער מאיר שפיה, מחנך כיתה ט' ומורה להיסטוריה ותנ"ך ובעל ידע בהיסטוריה של יהודי אתיופיה ביתא ישראל ותרבות יהודית ישראלית.
את הכפר האתיופי הקימו במו ידיהם כלל המשתתפים והקימו מבנים מסורתיים הבנויים מקש, כמעין שיחזור של מה שהיה קיים. בכפר ניתן לראות כמה מבנים שכל אחד מהם משמש למטרה אחרת- מבנה לנידה, מבנה למוזיאון, מבנה לשמירה, מבנה למפגש ועוד. המשתתפים דואגים מדי מפגש לתחזק ולשמר את הקיים ולבנות ולהקים את המבנים שבתכנון. בנוסף להקמת המבנים בכפר האתיופי, המשתתפים עוסקים גם בגידול גידולים שונים, כגון בצל, תירס, חסה, מנגולד, גומן ועוד. תוכלו למצוא בכפר גם באר בה זורמים מים מסוננים, בדומה לכפרים האותנטיים באתיופיה. הוא החל בעבודת חקר מיוחדת לגידול גידולים בעמדות מורמות מהקרקע, במטרה לענות על הצורך של רבים מתושבי האוכלוסייה אתיופית בארץ וגם בקרב אנשים רבים אחרים שאין בחזקתם חלקת אדמה והם רוצים בכל זאת לגדל צמחים שונים לשימושם הפרטי.
מאיר שפיה ידוע כמקום שבו קשת רחבה של תרבויות ומסורות, ואחד מערכיו החשובים הוא קבלת האחר והשונה. פרויקט הכפר האתיופי מהותי וחשוב מאוד בכפר, שכן הוא מעניק הזדמנות לקהילת החניכים האתיופים ולשאר חניכי הפנימייה לבוא, להיחשף וללמוד לעומק על תרבות מיוחדת זו.
לכפר מגיעים מדי שבוע 20 משתתפים מיוקנעם, בני העדה האתיופית (כולם מעל גיל 55) על מנת להעביר את מסורתם והידע שצברו בדרך חייהם באתיופיה, שכן עם השנים גדל הריחוק ונולד החשש שמא יאבדו עם הזמן מסורות ודרך החיים דאז אצל הקהילה האתיופית הצעירה, ילידי הארץ ברובם, החיה כיום בינינו וכחלק מאיתנו. בפעילות זו לוקחים חלק פעיל כ-20 חניכים מהפנימייה. "המטרה היא לשלב בין הדור הקודם לדור הזה", מוסיף אבבה. "המבוגרים באים עם ניסיון בחקלאות מאתיופיה ועובדים עם הנוער. יש קושי לתקשר, ואנחנו רוצים שהקבוצות ידברו דרך החקלאות. בעדה האתיופית יש לעתים קרובות מצב של נתק בין ההורים לילדיהם. לא כל הילדים יודעים לדבר אמהרית ולא כל ההורים יודעים לדבר עברית, ובגלל חוסר התקשורת הזה, יש חוסר קבלת מרות מצד הילדים. לקראת סוף הפעילות אנחנו עושים שיח במעגל דרך ה'בונה', טקס הקפה".
בחנוכה עשו במקום קייטנה של שלושה ימים לילדים בכיתות א' עד ז', במחיר סמלי וכולל הסעות, ובפסח הקרוב מתכננים קייטנה של שבוע. המד"צים של כפר הנוער מעבירים לילדים את הפעילויות, בליוויו של אבבה. כמו כן, כפר הנוער מאיר שפיה הוציא כבר שלוש משלחות של ילדים בכיתות י'-יב' לאתיופיה, ועושה כך פעם בשנתיים. "זו משלחת משולבת, לבני נוער מכל העדות", מסביר אבבה, "מסיירים שם בכפרים ובערים שהתגוררו בהם יהודי אתיופיה. יש כאלה שיש להם שם משפחות, יוצרים איתם קשר מראש ונפגשים. שנה שעברה יצאנו 25 חניכים וביקרנו באזורים היסטוריים. החבר'ה חזרו מאוד מרוצים, וכמובן גם אנחנו. כולי תקווה שגם בשנה הבאה תהיה משלחת. לחברי המשלחת מחויבות לעבוד בכפר האתיופי ולהתנדב ברשת המועדונים לילדים 'מקסם' בחדרה".
