"אין להורים זכות לקבוע את היכולת הפדגוגית שלי או לשפוט אותי", כך אומרת גילה (שם בדוי), מורה לסבית מהקריות, בהתייחסה לסקר חדש שנערך במכללה האקדמית גורדון לחינוך, ממנו עולה, לכ-40 אחוז מההורים בישראל חשוב לדעת האם המורה של ילדם שייך לקהילת הלהט"ב וכן חשוב להם שלא יהיה מגע בין מורה וילד בשיעורים שעשויים להצריך זאת.
עוד עולה מהסקר, כי כמחצית מההורים מעדיפים שמורה מקהילת הלהט"ב לא ידווח על נטייתו המינית לתלמידיו. "נתוני הסקר מלמדים כי הימצאותם של הומואים ולסביות במערכת החינוך עודנה שנויה במחלוקת", אומר ד"ר שי רודין, מהפקולטה ללימודי מוסמך באקדמית גורדון, "הבעייתיות שעולה מתוך הסקר כפולה: היא לא רק מותירה מורים ומורות בארון אלא אף מדירה מורים פוטנציאליים ממערכת החינוך לאור נטייתם המינית".
גילה עוד לא ממהרת לצאת מהארון. היא הייתה נשואה במשך 25 שנים, וכיום הגרוש שלה וילדיה לא יודעים שיש לה בת זוג: "זה לא משהו שחשבתי או ידעתי קודם. פשוט התאהבתי באשה ועלו בי תחושות שלא הרגשתי מעודי. אני לא נושאת דגל, אבל אני לא מסתירה. פשוט אני לא חושבת שזה עניינו של מישהו. אני חיה עם האמת שלי, פשוט לא משתפת את כולם. זה לא הופך אותי למורה פחות או יותר טובה אם אני שייכת לקהילה כזו או אחרת. אני עדיין חושבת שאנשים שופטים אדם לפי נטיותיו, גם אם היום פחות".
מפחיד אותך שההורים יידעו?
"ראשית, להורים אין מקום לשפוט. אני לא נכנסת ליחסים של ההורים ואין מקום שהם ייכנסו לחיים שלי. מערכת החינוך מאפשרת היום קצת יותר דיאלוג עם השונות. צריך לחשוף את הילדים למקום שבו אפשר לדבר על דברים. 10 אחוז מכל מחזור שמסיים י"ב הם הומואים או לסביות. זו לא נטייה מינית בעיניי אלא נטייה רגשית. כמה מהם באמת חיים עם היכולת לדבר על רגש ולחשוף אותו?".