fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

אמנות הרחוב

יעקב חכם, בן 86, לא מפסיק לצייר והחליט להקים גלריה בביתו ולהעמיד את ציוריו למכירה על המרפסת, שם הוא מצייר. התוצאה: לא מעט סקרנים, כמה פניות לצורך רכישה והסתבכות קלה עם העירייה בעקבות השלט שהציב
יעקב חכם
הציור הוא התרופה שלי לחיים". יעקב חכם מצייר על המרפסת צילומים: אושרת שטיינברג-קרן

יעקב חכם, בן 86,  חי ונהנה מהחיים. כבר 16 שנים הוא מצייר במרפסת ביתו כבר כ-16 שנים ומצייר להנאתו. אלא שלהפתעתו אנשים ברחוב התחילו לעצור, להתעניין, פתאום הוא למד למכור את היצירות, לקבל עבורן כסף כדי שיוכל להמשיך וליצור, לצייר, לעשות את מה שהוא נהנה ממנו כל כך. פתאום הוא גם תלה שלט, והפך את המרפסת לסוג של גלריה לעוברים והשבים. כל מי שמסתובב ליד כיכר הפסנתר בקרית מוצקין בשנים האחרונות בטח הבחין ביעקב הצייר.

מרפסת ביתו פונה אל הכביש ועליה מוצבים ציוריו הצבעוניים. הוא עצמו יושב, עומד, עם המכחול ומצייר להנאתו. "תמיד אהבתי לצייר", הוא מספר, "עוד בימי ילדותי בבגדד אהבתי את אמנות הציור, אבל שם לא יכולתי, שם לא הרשו לנו לצייר". עכשיו הוא מצייר בהחלט. אנשים לא נשארים אדישים למראה הצייר ויצירותיו לצידו, והוא עצמו מאוד מרוצה. "אנשים רבים שהולכים ברחוב נעצרים, מסתכלים ואפילו נכנסים אליי הביתה לראות ציורים נוספים", הוא אומר.

יעקב חכם
הציור הוא התרופה שלי לחיים". יעקב חכם מצייר על המרפסת צילומים: אושרת שטיינברג-קרן

מי בכלל צייר בבגדד?

חכם נולד בשנות ה-20 בבגדד שבעיראק. בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, כשהחלו התנכלויות ליהודים ברחבי עיראק לאחר הקמת מדינת ישראל, החליט לעזוב. הוא נעזר בחברו הטוב שהיה בנו של שר בממשלה דאז והצליח להגיע לכוויית, שם שהה בבטחה, בעיקר משום שהתחזה לנוצרי. קרוב לשנתיים הצליח לחיות בכוויית עד שהגיע לעיר אדם שהכיר אותו וידע את זהותו האמיתית. אז הבין שהוא חייב להימלט. הוא הצליח לעבור לאיראן ומשם עלה לישראל באונייה. בסוף 1950 הגיע חכם לישראל, ולאחר כשנתיים פגש באשתו דוריס ונישא לה. נולדו להם שתי בנות ובן שמתגורר בארצות הברית.

פתאום תערוכה במנהטן

יעקב חכם
"לא פתחתי עסק ולא שיניתי דבר". חכם ואחד מציוריו (צילום: אושרת שטיינברג- קרן)

הבית של חכם עתיר ביצירותיו. מאחורי כל תמונה מסתתר סיפור, זיכרון או תמונה ישנה. חכם מסביר שהוא לא מצייר סתם, שיש לו כוונה בכל ציור ובכל יצירה. באחד מהציורים על הקיר מופיעה דמות של זקנה עם עיניים רכות. חכם מסביר בקול רועד שזוהי אמו, פורטרט שצייר מתוך תצלום ישן.

בשנים האחרונות השמועה התפשטה מפה לאוזן, והוא החל למכור את יצירותיו. "אחת השכנות שלי מאוד פרגנה לי ורכשה ממני כשבעה ציורים שאותם תלתה בביתה", הוא מספר, "לאחר מכן הופיעה אמא שלה שקנתה שני ציורים, וחמותה רכשה גם היא ציורים ואפילו אחותה הגיעה. זה מחמם את הלב". לפני כשש שנים הציע בנו המתגורר במנהטן שבניו יורק להציג כמה מציוריו של אביו בתערוכה המתקיימת במנהטן. לאחר לבטים רבים יעקב הסכים, ושלח שלוש יצירות לתערוכה. מתוך השלוש נמכר ציור אחד. "נדהמתי כשבני סיפר לי שרכשו את הציור שלי, המחיר לא היה נמוך, 400 דולר. זה מאוד ריגש אותי והחמיא לי", הוא מספר.

לפני כשלושה חודשים החליט חכם לתלות במרפסת שלט שבו הוא מודיע שבביתו יש גלריה. אלא שלטענתו מרגע שתלה את השלט עיריית קרית מוצקין לא נותנת לו מנוחה. "אני בן 86 ומוכר ציורים בודדים בחודש, החלטתי לתלות את השלט כי הרבה אנשים אמרו לי שקשה לדעת איפה אני נמצא", הוא מסביר, "לא פתחתי עסק ולא שיניתי דבר. אני גם לא יוצא כל יום לצייר, כי כבר קשה לי".

מתברר כי עיריית קרית מוצקין שלחה לחכם קנסות בגין תליית השלט המדובר. בנוסף פנתה אליו העירייה בדרישה להפוך את הארנונה אותה הוא משלם בביתו ממגזר פרטי לעסקי שכן שם ממוקם העסק שלו. "מדובר בעלייה מטורפת במחיר הארנונה, ועל מה? בגלל שלט?", הוא שואל וטוען שפנה לעירייה ואפילו כבר היה מוכן לשלם ארנונה עסקית עבור המרפסת בלבד, שם הוא למעשה עובד ובלבד שיותירו לו להשאיר את השלט. "גם האנשים בשכונה שמחים על השלט, הוא מאיר בלילה וזה נוח", הוא אומר ומוסיף שבעירייה לא מוכנים להתפשר.

מעיריית קריית מוצקין נמסר בתגובה: "הודעת הדרישה לתושב מתייחסת עבור שילוט בלבד, ולא על חיוב בתחשיב הארנונה. תליית שלט מחייבת הגשת בקשה המציינת גודל פלוס סוג השלט. רק לאחר שניתן אישור יהיה ניתן לתלות שלט תמורת תשלום שנתי סמלי. לאור פניית עיתון "הד הקריות" ומפאת גילו של התושב, תינתן הנחייה למנהלת השילוט לגשת אל התושב ולטפל בבקשתו".

 הכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי בעיתון "הד הקריות"

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות