לאחרונה נודע כי מצבו הבריאותי של איציק עלמני, אחת הדמויות המיתולוגיות של הכדוריד בקרית מוצקין התדרדר. דומה כי עד לפני כעשור כל מי שהיה מעורב בכדוריד של מכבי קרית מוצקין הכיר אותו. חבריו, השחקנים הוותיקים ששיחקו איתו, וחניכיו, אלה ששיחקו במועדון כשהוא בתפקיד מנהל הקבוצה (וכאלה יש המון), הצטערו לשמוע על מצבו ומתפללים להחלמתו.
דודי גושן, עבד שנים עם עלמני בקבוצת הבוגרים של מכבי קרית מוצקין, גושן אימן ועלמני ניהל והקבוצה פעלה כמו מכונה משומנת. כך גם היה עם כל המאמנים האחרים שעבדו בקבוצה ביחד עם עלמני. דובי שגב זכה לשחק מעט מאוד עם עלמני, אך נהנה להיות לצידו כשחקן הקבוצה כשעלמני שימש בתפקיד המנהל. גושן ועלמני נזכרים בערגה באותה תקופה יפה ומספרים על האיש הגדול – איציק עלמני.
דובי שגב: איציק חינך דורות של ילדים
"כשהגעתי למגרש הפתוח ביוספטל לפני כ-35 שנה כילד, תלמיד בית ספר יסודי, איציק עלמני כבר לא שיחק בקבוצה הראשונה של מכבי מוצקין, הוא שיחק בקבוצת הוותיקים עם אגדות כדוריד כמו צביקה בנדק, דודי ויגאל גושן, מאיר מן, ניסן רביד, האחים טיקוצקי ועוד.
"לימים כשהתבגרתי קצת, הספקנו לשחק יחדיו בקבוצה זו, כשרצו לתת לכמה נערים קצת ניסיון לשחק עם הגדולים, ואופס שנה לאחר מכן לכשיושמה תוכנית החומש להצערת הקבוצה הבוגרת, מצאתי עצמי עם איציק כמנהל קבוצה, נוסעים ביחד בדרכים למגרשים שכוחי אל בליגה השנייה. כשאין מעסה, איציק מתנדב לטפל בשחקנים וברור שביחד עם ישראל גולן הם ביחד דואגים לכול (טוב לרוב) מבוקשנו.
"כשמישהו מתרגז, מתעצבן על השופט, איציק תמיד שם לתפוס שיחה, להרגיע, לתת מילה טובה, להכניס בנו קצת תורה, שכל ורוגע. פעם מחבק, פעם נותן צביטה קטנה (אבל כואבת) באצבעותיו החזקות איך הוא עושה זאת, לא ברור. איך לעזאזל הוא מצליח למסור מדויק, לא ברור, אבל זה האיש שתמיד מתגבר על המגבלות בחיוך בגמישות החתולית שהייתה בו, לא נותן לשום דבר לעצור אותו. בקיצור איש שאי אפשר לעצור, איש שאי אפשר למחוק לו את החיוך, איש שכמו שחינך אותי חינך עוד דורות של ילדים להיות ספורטאים, עיקשים, קשוחים ואנושיים כאחד, אוהבי המשחק הספורטיבי. אני מאחל לאיציק ובני משפחתו שנים של בריאות ואושר ומודה על כל מה שהיה בעבורי. בברכה דובי שגב".
דודי גושן: איציק הביא 100% מעצמו לקבוצה
"את איציק הכרתי לראשונה כיריב. שמעתי על קבוצת כדוריד חדשה – הפועל קרית חיים ויש לה "שוער מתאבד"… מזנק לכל כדור כמו קפיץ. אחר כך נפגשנו על מגרש האספלט, איציק כשחקן הפועל קרית חיים ואני במכבי ק. מוצקין, ואכן, נתקלנו בשוער קשה להכנעה, מזנק בזריזות וגמיש כמו בובת גומי. לא עבר זמן ויצא לנו לשחק יחד במוצקין. הייתי לא רק חברו לקבוצה, אלא גם מאמנו. הוא, יחד עם יוסי טיקוצקי, הגנו על השער שלנו וידענו שיש על מי לסמוך. מעבר להיותו ספורטאי למופת (אינני זוכר בעיה עם שופטים או עם יריבים) איציק היה חבר תורם לקבוצה, תורם חברתית, תורם התנדבותית, מציג דוגמה אישית וכמובן, ספורטיבית.
"בהמשך איציק פרש ממשחק פעיל ואז לדעתי נסקה מידת מעורבותו בכדוריד הקרייתי. הוא הפך למנהל קבוצות מיתולוגי ממש. שחקנים התחלפו, מאמנים התחלפו, הנהלות התחלפו ואיציק נשאר, יציב ומיוחד. לפעמים לבדו, לפעמים עם שותף (ישראל גולן ואיציק היו זיווג מהשמיים לטובת הכדוריד).
"איציק הביא 100% מעצמו לקבוצה. שחקנים חשו שיש להם דמות אבהית, דואג לענייניהם ולצרכיהם, מכבד אותם ובעיקר אוהב. גם קורטוב של הומור והוואי קבוצתי, אשר תפסו נפח מעת לעת, היה מנת חלקנו והוסיפו לאווירה המיוחדת, הכל כך משפחתית של הקבוצות הללו, איציק היה חלק מרכזי בהם. עם הזמן הורחבו סמכויותיו והוא ידע בהחלט לעמוד עליהן, מה שגרר מאבקים לעיתים נדירות, אך הוא לא ויתר ואם צריך, היה "מחזיר את המפתחות" עד שהשתכנעו בצדקת דרכו.
"מעט מהזווית האישית – כמאמן שנים רבות בקבוצה, איציק בתפקידו כמנהל קבוצה, היה לי לעזר רב. הוא איפשר לי להתרכז באימון נטו, כשפטר אותי לחלוטין מדאגות שלפתרונן הייתי אחראי בעצמי עד שאיציק הגיע. יחד יכולנו להעלות את רמתנו המקצועית באופן משמעותי, משום שאיציק דאג לדברים גדולים כקטנים ואלה הם שעושים את ההבדל בין משהו קטן, זניח, למשהו גדול. בין אימון בתנאים נחותים לבין אימון ברמה גבוהה, כשצרכים רבים מתמלאים כאילו מעצמם, אך איציק כמובן, היה מי שמלאם.
"אסכם ואומר כי משותף לי (ולאחרים כמובן) ולאיציק היו יריבות ספורטיבית, חברות לקבוצה כשחקנים, אימון (כשחקן) ועבודת ניהול משותפת. כל אלו היו ברמה גבוהה שהביאו את מוצקין לתפוס מקום מכובד בכדוריד הישראלי. לאיציק זכויות רבות ועמוקות בהישגים הללו.
"אני מאחל לך איציק ולבני משפחתך, חיים טובים ובריאות טובה. מגיע לך!
דודי גושן".
גושן ושגב העלו על הכתב את מה שעשרות רבות של שחקנים אמרו בעל פה בשיחות ביניהם. כעורך מדור ספורט ב'הד הקריות' הזדמן לי לעבוד מול עלמני בשנות ה-90 ואני יכול להצטרף אל כולם ולומר זכיתי אז לעבוד עם אדם יוצא דופן. איש טוב לב, שקט ורגוע, נעים הליכות. איש ענק.
גילוי נאות. לימים הייתה לי הזכות להדריך את בנו של איציק, ערן עלמני, במסגרת קורס מדריכי כדורגל של המכללה לחינוך גופני במכון וינגייט, שמתקיים בקריות. נכתבו כאן הרבה מילים על איציק, ערן לדעתי קיבל ממנו לא מעט מאותן מעלות שהוזכרו. הוא היה אחד החניכים המצטיינים, בעיקר בגלל אישיותו הנדירה, שמזכירה את אביו. זה אומר הכל. אין ספק שזה בא מהבית. כשם שאיציק עלמני גידל וחינך דורות של שחקנים במכבי מוצקין הוא גידל וחינך את ילדיו. אני מצטרף לידידי ומאחל לך בריאות ואושר.
