פתאום קם אדם בבוקר ומחליט להקים קבוצת כדורגל. זה קרה לפני שלוש שנים בקרית ים. איש החלומות היה רועי עטיה ולקבוצה הוא קרא מ.ס. הפועל קרית ים. בשתי העונות הראשונות התברגה הקבוצה בצמרת ליגה ג' והיא החמיצה בסוף העונה השנייה עלייה לליגה ב'. אבל איש החלומות קנה את הכרטיס לליגה ב' בכסף, אחרי שהתאחד עם מכבי עכו המתפרקת. העונה הראשונה בליגה ב' הייתה עונת בלהות. ניהול כושל, שנבע מחוסר תקציב, ואי תשלום משכורות לשחקנים הביאו להתדרדרות הקבוצה, דווקא אחרי שפתחה את העונה בצורה יפה. מאמן אחד התפטר ומחליפו פוטר, שבוע אחד לפני סוף העונה. אחרי רצף של שבעה הפסדים, חלקם בתבוסות קשות, התייצבה הקבוצה בשישי שעבר למשחק הישרדות אחרון – משחק של "על החיים ועל המוות", נגד בית"ר חיפה. הקבוצה המנצחת נשארת בליגה, המפסידה יורדת לליגה ג'.
על פי כל הנתונים והתחזיות בית"ר חיפה הייתה אמורה לנצח, כי מדובר במועדון ותיק, שמנוהל היטב (בטח ביחס לקרית ים) והתקציב שלו גבוה יותר. בית"ר הקדימה את קרית ים בטבלה לאורך כל העונה והיה לה יתרון ביתיות במשחק. בית"ר התאמנה כל העונה בצורה מסודרת, קרית ים התאמנה לסירוגין, בין שביתת שחקנים לבין קבלת משכורות. אם תרצו גם על הקווים היה לבית"ר יתרון, המאמן שלה – עופר מזרחי, הוא פירמה בכדורגל (לפחות כשחקן). מנגד את קרית ים הדריך ניסן מאיר, במשחקו הראשון בקריירה כמאמן ראשי בקבוצת כדורגל, (ללא תעודת מאמן). מאז שהקבוצה הוקמה שימש מאיר בתפקיד עוזר המאמן לצידם של כל המאמנים שאימנו את הקבוצה בשלוש שנות קיומה. במסירות, בנאמנות ובחריצות.
1:0 קטן, גדול
למרות כל מה שנכתב לעיל הפועל קרית ים ניצחה 1:0 ונשארה בליגה ב'. בית"ר חיפה ירדה לליגה ג'. איש החלומות לא ידע את נפשו מרוב שמחה, אבל יאמר לזכותו שהוא כל הזמן האמין, מה זה האמין? היה בטוח. גם אחרי שקיבל בראש משך חודשיים משחק אחרי משחק. עכשיו, אחרי עונה כל כך קשה, שבטח לא הוסיפה לו בריאות, רועי עטיה מבקש לברוח כמה שיותר רחוק כדי להירגע לקחת, פסק זמן, לשחזר את העונה מהרגע שבו חתם על חוזה עם יו"ר מכבי עכו ג'וקי בן חמו ("טעיתי, לא הייתי צריך לקפוץ מוקדם מדי לליגה ב'", מודה עטיה) ועד הרגע שמריק שמחייב כבש את שער הניצחון היקר שהשאיר את קבוצתו בליגה ג'.
לפני המשחק דיבר עטיה בקול אחד ("גם אם נפסיד או אם ננצח, בכל מקרה אחזיר את הקבוצה לג'וקי בו חמו"), אחרי המשחק הוא מדבר בקול אחר: "אני לא יודע מה יהיה, אם אמרתי קודם שאני מחזיר את הקבוצה בטוח, אני חושב כעת אחרת. בקרוב אסע לחופשה בחו"ל, אחשוב וכשאחזור אשב עם ג'וקי ונחשוב ביחד מה עושים, לאן הרוח נושבת.
"עברנו עונה קשה במיוחד, לא רק אני, כולנו. כל האנשים שהיו איתי, עזרו ותמכו והאמינו ביחד איתי שנצליח. התקציב של הפועל קרית ים היה הכי נמוך בליגה. נמוך בהרבה מהקבוצות האחרות, פחות מ~250 אלף שקלים, מאה אלף מתוכם הבאתי מכיסי, העירייה נתנה 70 אלף, והיתר מספונסרים ותומכים. עברנו תקופה מאוד קשה, שילמנו המון כסף למכבי עכו, ועוד לא סיימנו את כל החובות.
"הלב והנשמה של השחקנים"
עטיה מלא הערכה לשחקנים: "מה שניצח את המשחק זה בטח ובטח לא יכולת, ובטח לא על פי שיקול של קבלת משכורת. מה שניצח את המשחק זה הלב והנשמה, השחקנים נלחמו כמו אריות ונתנו הכל על המגרש. רק השחקנים השאירו את הקבוצה בליגה. לפני המשחק הם שמו הכל בצד, כולם ביחד היו נחושים. קיבלתי מהם טלפונים, הם הבטיחו שהקבוצה תישאר בליגה. עכשיו אני רוצה רק ליהנות מההישג הזה. כשאחזור מחו"ל אשב עם כל שחקן ואסגור מולם את מה שמגיע להם, עד השקל האחרון. אם בדרך פגעתי באנשים אני מתנצל, לפעמים אין ברירה.
"אני רוצה להודות לכולם, החל מאורן פלאש, שהוביל אותנו במשך שנה וחצי, והגיע לאימון האחרון לפני המשחק ודיבר עם השחקנים. גם לפפי ויצמן אני מודה על חלקו בעבודה עם הקבוצה ועל עבודתו הנפלאה בבית הספר לכדורגל. תודה מיוחדת לניסן מאיר, שמשרת את המועדון שלוש שנים ללא תמורה, בנאמנות. הוא הדריך את הקבוצה במשחק מול בית"ר חיפה והוכיח שהוא מאמן עם יכולות מדהימות. הוא חי את המשחק במאה אחוז, האיש ה~12 על המגרש. אני רוצה להודות מקרב לב ליוסי מלול, יד ימיני, שעזר בכל מה שנדרש וגם למנהל האצטדיון רמי מנשה על מסירותו ועזרתו לקבוצה. אני רוצה להודות גם למאמן קבוצות הנשים יוסי בוחבוט, שעזר לי כל השנה ולרונה סאלם, שעושה עבודת קודש נפלאה עם הקבוצה של מוגבלי יכולת. תודה למאמני בית הספר לכדורגל שעברו עונה לא קלה ובאו לקראתי.
"תודה ענקית לראש העיר דוד אבן צור על תמיכתו בקבוצה, הוא העמיד את האצטדיון לרשותנו ללא כל תשלום. תודה לסגן ראש העיר אלי כהן, חבר אמיתי, שנצמד אלי לאורך כל התקופה, ועזר בעיקר ברגעים הכי קשים. הוא זה אמר לי: 'אתה לא מחזיר את הקבוצה לאף אחד".
כל מי שחשב שבאתי לקרית ים להרפתקה קצרה טועה בגדול. זה לא שיגעון של שנה שנתיים, באתי לפה לשנים רבות. גם אם היינו יורדים ליגה הפועל קרית ים הייתה ממשיכה להתקיים. עיקר גאוותי בילדים הקטנים של המועדון, ילדי בית הספר לכדורגל. מאז ההקמה, משך שלוש שנים, אנחנו מפעילים בית ספר לכדורגל, שהוא בית שני לילדים. מעולם לא קרה ששלחנו הביתה ילד שהוריו לא עמדו בתשלומים, גם אם לפעמים אני צריך להוציא כסף מכיסי בשביל הילדים האלה, כסף בא כסף הולך. זה הסיפוק שלי".
עכשיו, כשהמסך ירד ואחרי שהוציא בראיון ל'הד הקריות' את כל אשר על ליבו, מתכונן עטיה לעשות את חשבון הנפש שלו. בחו"ל הוא ינסה לשחזר את כל מה שעבר על הקבוצה במשך העונה, ינסה ללמוד מהטעיות הרבות שעשה ויפיק לקחים, בתקווה לפתוח בקיץ עונה רביעית טובה בהרבה.
