ד"ר ליאורה נייברג מקרית ים ידעה עוד מגיל 3 שהייעוד שלה הוא לסייע לחיות, ובזמן שאחרים מסתפקים באימוץ או איסוף כלב מאזור תעשייה כלשהו, נייברג הגיעה עד למקומות המסוכנים והאקזוטיים בעולם. כחברה במשלחת של ארגון לשמירת חיות בר, היא נסעה לשמורות טבע שממש לא מיועדות לתיירים, כדי לשפץ שפיץ של קרנף, להבריא אריה נדיר או להחזיר לתפקוד לווייתן כחול טורף באלסקה במינוס 38 מעלות.
את אלה היא עשתה, כשהתגוררה באיטליה ועברה מסלול מפרך של לימודים ועבודה כווטרינרית, כדי לסייע לבעלי החיים גם באיטליה, למרות האהדה של האיטלקים להתעלל בהם, אם לא לאכול, בין השאר, גם סוסים וחמורים לארוחת הצהריים.
היא בת 44, נולדה בקרית ים. לישראל חזרה בדצמבר 2013 וממרס האחרון היא עובדת במקצועה בקליניקה של ד"ר יעקב לביא בקרית מוצקין, "אמא" לתוכי הססגוני והיפהפה לוסי ולכלבה רוני, שנראית כמו מחייכת ומרוצה מהחיים".
בשביל אהבתה לחיות והצורך לטפל בהן, החליטה שתעשה הכל, כולל התמסרות ל-15 שנות לימודים. בתחילה עשתה תואר ראשון כביולוגיה כתנאי נדרש להמשך לימודים בבית הספר לרפואה וטרינרית שבפקולטה לחקלאות שברחובות, השייכת לאוניברסיטה העברית, המקום היחיד בישראל שבו ניתן ללמוד את המקצוע. היא לא הצליחה להתקבל גם אחרי שהשלימה תואר שני בפיזיולוגיה, גם בגלל מיעוט המקומות בפקולטה, לדבריה.
בעקבות המלצה של חבר טוב, שלמד וטרינריה באיטליה, היא הגישה בקשה להתקבל ללימודים ואחרי שעברה את מבחן הכניסה בישראל, נחתה באיטליה בגיל 29 עם שלושה כלבים היישר לפקולטה לווטרינריה של אוניברסיטת פארמה. לימודים קשים ואינטנסיביים ביותר בשפה האיטלקית, הכוללים מבחנים בעל פה. תחילה התגוררה בפארמה, המשויכת לחבל הארץ אמיליה רומניה. "מאוד התחברתי לאיטליה, לאווירה, היה נראה לי כל כך טבעי שאחיה שם".
אבל איטליה התגלתה גם כאכזרית מאוד כלפי בעלי חיים: "איטליה קורצת מאוד לתייר, אבל לחיות שם זה דבר אחר לגמרי. שנאתי את ה'הפאליו של סיינה', מסורת עתיקת יומין, כשמשפחות היו מגדלות סוסים למרוצים ועד היום זה נשמר. כל משפחה בוחרת סוס משלה, שמתחרה במרוץ בכיכר הפיאצה של העיר סיינה, הנסגרת במיוחד לכבוד האירוע. יש שם מסלול עגול וקצר מאוד, ומתחרים בו בין שבעה לשמונה סוסים. אי אפשר לראות את הדבר הנוראי הזה, סוסים שם נהרגים, שוברים רגליים, נופלים האחד על השני". לדאבונה, אחרי סיום הלימודים היא החלה לעבוד דווקא במשחטות.
עם אהבת בעלי החיים שלך, איך יכולת?
"זה מזעזע, אני יודעת. אם חשבתם שאיטליה זה רק פיצה ופסטה, אז דעו שבאיטליה אוכלים הכל: סוסים, חמורים, צבעים, חיות בר. בכל משחטה יש כמה וטרינרים שבודקים אם בשר הבהמה תקין למאכל. נקרעתי שם, אני גם צמחונית, אז בכלל. זוועת עולם, אבל צריך להתפרנס". ב-2009, כשעברה לגור בעיירה טיציאנו, רכשה חנות לממכר בעלי חיים, העתיקה אותה למיקום גדול יותר ופתחה שם גם מספרה ומרפאה לחיות".
"הייתה לי כלבה מגזע רידג'בק, שמוצאו בדרום אפריקה. היו משתמשים בכלבים האלה לצד אריות, ומה שמיוחד בהם שיש להם קו שיער על הגב שצומח הפוך. היא הייתה כלבה כל כך טובה שהייתי הולכת להתנדב במחלקות אונקולוגיות בבתי חולים ולוקחת אותה איתי".
הסיפור המלא יפורסם ביום שישי ב:"הד הקריות".
