אלוף הפדרציות

הוקי גלגליות / אופיר לוי

בגיל 6 הצטרף ליאור אוליאל לחוג הוקי גלגליות בעיר מגוריו – קרית ים, בהדרכת המורה לחינוך גופני והמאמן המיתולוגי אפרים לוין. בדיעבד זה היה מהלך שהוביל אותו לדרך חיים מרתקת סביב ההוקי. הוא עבר הכל דרך הענף, משחק 33 שנים, היה קפטן הנבחרת, זכה באליפויות המדינה, היה מנהל מקצועי בנבחרות ישראל בכל הגילאים ואחר כך גם אימן את אותן נבחרות, ולאחרונה הוביל את נבחרת ישראל לזכייה בגביע הפדרציות. עיסוקו העיקרי היום הוא האקדמיה להוקי גלגליות, אותה הקים וקרא לה על שמו של האיש שהוביל אותו לענף – אפרים לוין, בעודו בחיים.

אוליאל (39), נשוי לאורית ואב לארבעה ילדים, חזר לפני שנה וחצי לקרית ים, עיר הולדתו, לאחר שהות ארוכת שנים באזור רמת הגולן. הוא למד תקשורת ומדעי הרוח באוניברסיטת בר אילן. ימים ספורים אחרי שחזר לארץ עם נבחרת ישראל, סיפר ל'הד הקריות' על המסע לסין, על החוויות הנפלאות ועל ההישג העצום. עם כל השמחה אוליאל מצר על כך שספורטאי נבחרת ישראל, שמייצגים את המדינה בכבוד רב, צריכים לממן מכספם הפרטי את ההוצאות. האמת, הוא צודק, זה הזוי לגמרי.

פחות משבוע אחרי שהובלת את נבחרת ישראל לזכייה בגביע הפדרציות בהוקי גלגליות אתה מעכל?

"אני משתדל לחזור מהר למציאות ולשמור על רגליים על הקרקע. הזכייה הזאת היא חסרת תקדים. למחרת כבר הגעתי לבית הספר פסיפס במודיעין, למען ילדים מיוחדים עם צרכים בעלי תסמונת דאון המרותקים לכיסאות גלגלים, שם אני מלמד אותם הוקי. כול זאת במקום ללכת לראיון בערוץ חמש. העדפתי שמישהו אחר ילך כי התגעגעתי לילדים האלה, זאת המציאות שלי, לעכל ולהמשיך".

בכל האליפויות הקודמות של גביע הפדרציות הנבחרת שלנו דורגה במקומות האחרונים, איך אתה מסביר את ההצלחה המסחררת הפעם?

"דרך עבודה קשה של המועדונים בארץ, ראייה עתידנית, השקעה מקצועית, הכנה ממוקדת של הצוות המקצועי, ככה קוצרים פירות. אני חציתי את הקווים מקפטן למאמן, היה לי קל להתכונן ולכוון את השחקנים לאן אנחנו הולכים, בכדי שיהיו מוכנים, כול אחד ידע לאן הוא הולך, התקדמנו ממשחק למשחק. הנוסחה הנכונה היא של המועדונים שעובדים באופן יותר מקצועי בשנים האחרונות וההכנה הייתה מאוד מדויקת של הצוות המקצועי לקראת מה אנחנו הולכים".

"התגובות היו מדהימות, על סף מביכות"

זו לא הייתה סתם זכייה, עשיתם את זה בצורה משכנעת מאוד, אחרי שהבסתם את כל היריבות, פרט לאוסטרליה, שאותה ניצחתם בפנדלים, והפגנתם יכולת אדירה, איך הגיבו הנבחרות היריבות להצלחה של הנבחרת?

"זה היה מרגש. כול מאמן בסוף משחק, מעבר ללחיצת יד המסורתית, שאל מאיפה הגעתם, מה קורה פה? כול אחד בדרכו. המאמן של הודו הוא איטלקי, הוא נתן לי חיבוק חזק ואמר שאפו ענק. לא קל לנצח אותו, גם הנהלת האיגוד העולמי החמיאו על שיטת המשחק, שלא מוכרת בעולם. אוסטרליה, יפן, הודו טאיוואן וניו זילנד, היו בטוחות שזה משחק קל מולנו, הלסת שלהם נשמטה, התגובות היו מדהימות, על סף מביכות".

בוא נערוך היכרות עם שחקני הנבחרת, ספר על כל שחקן בקצרה.

"דורון רז, קפטן, השחקן הוותיק ביותר בן 41, די נדיר. אחד הטובים ביותר אי פעם עם הכי הרבה תארים בארץ, שיחקנו ביחד וזו סגירת מעגל, גם הוא לא חלם על זה. שון קורלנד בן 22, חזר מהליגה באיטליה, הוא בעצם אחד הטובים ביותר בנבחרת, אחד שמשנה משחק ברגע. אורי לירמן, שחקן בן 26, הגשר בין הצעירים למבוגרים, הרבה ניסיון. איתמר פלאט, שוער בן 18, עמד בצורה מצוינת במספר משחקים. (כל הארבעה שיחקו בעונות האחרונות במועדון קרית ביאליק, והובילו אותה לשתי אליפויות רצופות א.ל).

"אסף קרן צור בן 17, שחקן צעיר עם המון כישרון והמון אמביציה, שערים מרהיבים, הוא דור העתיד. ירדן כרמלי, בן 18, מתגייס ליחידה קרבית, כך שלצערי לא נראה אותו בשנים הקרובות, שחקן פנטסטי, בעיטות ברמה הגבוהה ביותר בעולם. נבו כהן, בן 20, חייל קרבי שקיבל אישורים מיוחדים להצטרף, פנטסטי, עבר את כול הנבחרות הצעירות. תומר לוי, בן 40, שוער הנבחרת, היה איתי ב-5 אליפויות עולם, הוא עלה חולה לגמר ונתן את הצגת העשור. מתן גורן, בן 20, שוער מעולה שהוא גם לוחם באגוז, קיבל שחרור מיוחד להגיע לטורניר. אלעד תורן, ילד בן 15, ובעצם הוא עילוי גדול שחינכו כאן בהוקי וגם קפטן בנבחרת הצעירה עד גיל 17. היו שהרימו עליו גבה, האמנתי בו והוא הבקיע עשרה שערים. ראוי לציין שממקום שני עד שביעי מלכי השערים בטורניר הם מישראל, ביחד עם שני הודים, הישג חסר תקדים. ספגנו  12 שערים והבקענו 57, נתון הזוי".

כל הנבחרת MVP

מי לדעתך היה ה-MVP של הנבחרת? הוועדה המארגנת בחרה שחקנים מצטיינים?

"האמת, בהכללה הנבחרת כולה היא ה-MVP,  ההישג הוא נטו של הנבחרת בשלמותה. הוועדה לא בחרה מצטיינים, גם לא העניקו מלך שערים, לשמחתי, טוב שינשאר ככה שראו שהנבחרת היא מעל הכול".

האליפות התקיימה בסין וזו הייתה חגיגה גדולה, שתף אותנו בחוויות?

"חוויה הכי גדולה שהייתי שותף אליה כספורטאי. החל מטקס הפתיחה בהשתתפות של 4500 ספורטאים פעילים, מ-61 מדינות, 2500 אנשי צוות, 10,000 צופים ביציעים, תפאורה מושלמת. בטקס הפתיחה דגלי כול הארצות, זה היה מרהיב, פעם ראשונה בהיסטוריה קיבצו את כול אנשי הגלגיליות למקום אחד, אירוע מרגש שלא ניתן לתאר. הוקי גלגליות, הוקי רולר, מרוצים, סקטבורד, החלקה אומנותית, פעלולי סטריט, הכול היה שם".

בעקבות הזכייה במקום הראשון עליתם לדרג ב' – Firs, מה ההבדל בין הפדרציות לדרג זה?

"הדרג הבא הוא גביע פירס, המדינות שמשתתפות בדרג זה הן: גרמניה, אוסטריה, דרום אפריקה, ארצות הברית, הולנד, מצרים ועד. אנחנו יכולים להתמודד איתם, למרות שהם ברמה גבוהה יותר. אין לי ספק שנוכל לייצג את המדינה בצורה טובה".

ספרד אלופת העולם

במקביל לפדרציות ולדרג ב' התקיימה גם אליפות העולם, דרג א', עם כל הנבחרות הגדולות. הזדמן לכם לראות אותן, איזו נבחרת זכתה באליפות?

"כן היינו וראינו, ודיברנו עם המאמנים. הנגישות היא מידית, ישבנו ביציע, ברכנו את ספרד, שניצחה את פורטוגל בגמר. שחקנים מקצוענים שם זה באמת הכסף הגדול".

כמעט חצי מהמשלחת הישראלית, מאמן, מנהל וארבעה שחקנים הובילו בעונות האחרונות את מועדון קרית ביאליק לשלוש אליפויות בארבע שנים, עד כמה הייתם דומיננטיים בנבחרת?

"מאוד דומיננטיים, אני ופוליק (מנהל הנבחרת א.ל) כצוות מקצועי, דורי, שון אורי ואיתמר, חצי נבחרת, זכינו באליפות ביחד. אנחנו כבר לא בביאליק, לא יודע איפה נהיה. אין ספק שהמועדון שלח נציגות מכובדת".

אז איך אתה מסביר את המהפכה שהתחוללה במועדון בשבועות האחרונים, מה קרה?

"אני רק יכול להגיד שלא הסתדרנו מבחינה מקצועית וניהולית ונפרדו דרכנו, אני מאחל בהצלחה למועדון".

לאן עברו אלה שעזבו?

"לא יודע עדיין, אף אחד מאתנו לא חתם בשום קבוצה".

"מברך" את אמנון רז

בילדותך היית כדורגלן מצטיין במחלקת הנוער של הפועל חיפה, כל ילד חולם להיות כדורגלן, היית שם ועברת לענף לא מוכר, למה?

"הוקי התחלתי מגיל 6 ואז התחלתי בגיל 12 לשלב כדורגל. התאמנתי גם עם הבוגרים של הפועל, זה היה הייעוד שלי. אז הגיע אמנון רז שלקח את ניהול מחלקת הנוער של הפועל חיפה ואחרי שנים שהייתי שחקן הרכב הוא החליט שאני פחות טוב, אני דיי מברך אותו, בדיעבד הוא פתח לי את הדלת לדברים אחרים".

מה מיוחד בענף הזה שכל כך ריתק אותך?

"אני יכול להגיד חד משמעית, אני חובב כול סוגי הספורט. אין ענף ספורט כזה. המהירות, הטכניקה, ראיית משחק, הבעיטות, הבלימות, משחק קבוצתי, הוויזואליות. כול חובב ספורט שיראה תישמט לו הלסת, זה מרתק".

ספר על הדרך שעברת מאז שהתחלת לשחק הוקי גלגליות ועד הרגע המאושר שזכית להוביל את נבחרת ישראל לזכייה בגביע הפדרציות.

"בגיל 6 התחלתי בחוג גלגליות אצל אפרים לוין האגדי, שהכיר לי את הענף הזה. מהר התאהבתי בענף, היו לי קשיים כלכליים ואפרים חינך אותנו להתמודדות עם כישלון וכול הערכים והכלים להצליח בחיים. זה שינה לי את החיים ואת התפיסה. היום אני אבא יותר טוב, איש מקצוע יותר טוב. האנשים והחברים שרכשתי בענף הזה הם בהחלט חלק גדול מהזכייה הזאת".

לא הגיוני שכול שחקן ישלם 7000 ש"ח

בשנת 2019 תתקיים האליפות הבאה בברצלונה, עליתם לדרג ב', מה הסיכויים לשרוד בדרג זה?

"הסיכויים תלויים בהמשכיות. אם האיגוד יבין שהתכנית חומש, שכוללת את ברצלונה, נבחרת בנות, ונבחרת עד גיל 17 זה נושא חובה, ואם נמשיך לקבל תקציבים, הסיכויים טובים להתברג בצורה טובה. תראה, מכירים אותנו עכשיו ויש ציפיות בהתאם. לא הגיוני שכול שחקן ישלם 7000 שקלים בשביל להשתתף בטורניר, מגיע להם יותר".

יש מצב שהזכייה בגביע הפדרציות תמנף את הענף ותוביל אותו קדימה?

"אני מקווה מאוד וחולם שזה יוביל אותו קדימה. אני מקווה ששרת הספורט מירי רגב והטוטו יתנו הוראה לפחות להחזיר לשחקנים את הכסף שהשקיעו בטורניר ושילמו ממיטב כספם, שיהיה כמענק, ואני לא מדבר על מענקים שמגיעים מעבר. ההמנון שהתנגן והדגל שהורם בגאווה שם, הביאו הרבה כבוד למדינה, מגיע לשחקנים האלה, שעשו הרבה וויתורים ושילמו ממיטב כספם כדי להשתתף באליפות, יחס הולם בהתאם".

החלום: לפתח את הענף בק. ים

שאלה אישית לסיום, תמשיך לאמן את הנבחרת, מה התוכניות שלך לשנים הבאות?

" החלום הגדול הבא שלי הוא לפתח את הענף בקרית ים, במקום בו הכול התחיל מבחינתי. יש לנו שיתוף פעולה מלא עם ראש העיר, דוד אבן צור, שמסייע לנו כבר בהקמת המועדון בעיר. מועדון שיהיה בית לשחקנים ולשחקניות בכול הגילאים ואולי בעתיד יובילו את נבחרת ישראל לעוד הישג מדהים. מבחינת הנבחרת, היה לי חוזה לקמפיין הזה, צריך לשבת עם ראשי האיגוד. אם האיגוד יסכים לתוכנית העתידית שלי אני מניח שכן. החלום הגדול שלי להמשיך לאמן ילדים ואת נבחרות ישראל ונבחרות הבנות שתהיה השגיות. וגם לתת לכול ילד בענף את האפשרות להשיג את החלומות, שכול ילד יידע שהוא מסוגל, הכול אפשרי. חשוב לי להדגיש, ההישג שייך  לכול מי שמתעסק בהוקי גלגיליות, ראשי המועדונים, מנהלי מחלקות הספורט, שתומכים, המנכ"ל עופר אלקין ויו"ר הענף ניר שני. אחד האנשים הכי חשובים בענף הוא מנהל הנבחרת בהתנדבות פול שנידמן, פשוט איש מדהים. חשוב לי לציין, בלי התמיכה של המשפחה, של אמא שלי ושל אשתי – אלופות העולם היקרות, והילדים, בלעדיהם זה לא היה קורה".

אני מאחל לך, בשמי ובשם עיתון 'הד הקריות', חג שמח, שנה טובה, שנה של הצלחות והמשך שגשוג.

"שנה טובה לכול בית ישראל, מתיקות והרבה בשורות טובות ומשמעותיות בכחול לבן".