דלילה של שמשון הייתה אשה חזקה, היחידה שיכלה להכניע את הגיבור התנ"כי. אשתר חטואל החליטה לקרוא לבתה דלילה, כדי שתצא לה ילדה מנהיגה, וכנראה שמשהו מהשם חלחל אליה, אחרת איך תסבירו את העובדה, שלאחר פציעה מסובכת, שגררה אחריה מספר שנים ללא סיף ודווקא אחרי לידה, החליטה דלילה חטואל לקחת את עצמה בידיים, וביולי הקרוב תייצג את ישראל באליפות אירופה בבקו, אזרבייג'ן.
חטואל, 34, נחשבת לאחת הסייפות הטובות בארץ. היא שייכת למשפחת אצולה של סיף. אמה, אשתר, הייתה סייפת, אביה, חיים, הוא המאמן האולימפי של נבחרת הסיף, דודתה, לידיה, זכתה במדליות אולימפיות רבות, והיא, שתי אחיותיה, מעיין והילה, ואחיה, מאור, סייפו בשלב זה או אחר בחייהם. עוד כשהייתה ילדה, רצתה להיות הכי טובה בתחום מסוים. התחושה שהיא חייבת להשיג הישגים תמיד ליוותה אותה.
"נולדתי הישגית. לא יכולה להגיד שהייתי התלמידה הכי טובה, אבל הייתי הספורטאית הכי טובה ותמיד שאפתי להיות מספר 1. יש לי זיכרון שהייתי הולכת ברחוב וחושבת שאני רוצה להיות סופרת, רציתי להשפיע ולהגיד משהו. אמא שלי קראה לי 'דלילה', כי היא רצתה ילדה מנהיגה, כנראה שהשם חלחל ומילדות ידעתי שאני צריכה להוביל משהו. דרך הסיף ניצחתי, הייתי אלופת הארץ בגיל מאוד צעיר, בגיל 7 או 8, כבר קראו לי אלופה".
העובדה שחטואל נולדה למשפחת אצולה בסיף, הפכה את הציפיות ממנה לגבוהות במיוחד, וכבר בילדותה הופעל עליה לחץ של תחרויות. "מצאתי את עצמי שואלת למה אני צריכה את זה. רציתי להיות סתם ילדה רגילה. עם הזמן למדתי להתמודד עם לחץ והבנתי שזה עניין של יום יומיים וזה עובר. היום, בדיעבד, אני מעודדת את ההישגיות הזו, כי זה גורם לך להתמודד עם בעיות קשות ולנצח, לא לפחד מכלום".
הסיפור המלא יפורסם ביום שישי ב:"הד הקריות".
