fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

באים מאהבה

ילדים שנפלטו מבתיהם מסיבות שונות כמו עוני, התעללות, הזנחה ויתמות נקלטים במוסדות מתאימים. מה קורה עם הילדים האלה כשהם חוצים את גיל 18 וצריכים לצאת לעצמאות? בכפר הילדים והנוער אהבה בקרית ביאליק פועלת התוכנית "18 פלוס", הנותנת מענה בדיוק לצעירים האלה המתגוררים כיום בארבע דירות בכפר ולומדים לנהל חיים עצמאיים
קשה להוציא ילד מביתו. רונית פורת ויואב אפלבוים, כפר ביאליק (צילום: זיו לסמן)
קשה להוציא ילד מביתו. רונית פורת ויואב אפלבוים, כפר ביאליק (צילום: זיו לסמן)

הם לא מכירים את החוויה של להתחפש בפורים, לטייל בשבת יד ביד עם אבא, להצטלם בגן משחקים. דמי כיס, שיחה בארוחת הערב ואפילו חיבוק חם הם חוויות ילדות שגרתיות עבור רובנו, אבל לא עבורם. הם היו אבודים ואומללים לגמרי אלמלא היו כמה מוסדות, עמותות ואנשים טובים, ששולחים יד ומצילים אותם מחיי עוני, התעללות, הזנחה והתמכרויות. ביום רביעי הקרוב, 11 בחודש, יתקיים יום ההתרמה הארצי למען ילדים ונוער בסיכון. ביום זה יאחדו כוחות חמש עמותות: עלם, ילדים בסיכוי, אל- סם, אל"י ואגודת יד ביד.

תוכנית '18 פלוס', המופעלת בכפר הילדים והנוער אהבה בקרית ביאליק, בשיתוף עמותת ילדים בסיכוי, היא תוכנית ייחודית ומשמעותית, המעניקה תמיכה לצעירים, גם כשהמדינה כבר לא מחויבת לכך. התוכנית היא חלק מפרויקט ארצי בשם "גשר לעצמאות" המעניק דיור לבוגרי פנימיות חסרי עורף משפחתי. היא נותנת מענה לצרכים של דיור, ליווי, כישורי חיים, הכוונה, הכשרה מקצועית ושילוב תעסוקתי לבוגרי פנימיות ואומנה. כיום, יש 30 דירות לצעירים כאלה ברחבי הארץ, חלקן ייחודיות למגזר החרדי, לסטודנטים ולחיילים.

קשה להוציא ילד מביתו. רונית פורת ויואב אפלבוים, כפר ביאליק (צילום: זיו לסמן)
קשה להוציא ילד מביתו. רונית פורת ויואב אפלבוים, כפר אהבה (צילום: זיו לסמן)

כפר אהבה מקצה לצעירים המשרתים בשירות הצבאי או הלאומי ארבע דירות מגורים, בהן מתגוררים כיום כ-20 צעירים, חלקם הגיעו מפנימיות ברחבי הארץ.  לדברי מנכ"ל הכפר, יואב אפלבוים, מטופלים בו כ- 250 ילדים ובני נוער. בכפר 13 משפחתונים בתנאי פנימייה מלאה לילדים ונוער, המנוהלים על ידי משפחות חוסות וכן שני משפחתוני יום טיפוליים, היחידים בארץ לגילאי 7-15, בית ספר לחינוך מיוחד, מרכז חירום צפוני לילדים ומערכת ייעוץ למשפחות המטופלים. "

קשה להוציא ילד מביתו. זה נעשה רק לאחר שנפסלו כל האפשרויות שהקהילה יכולה להעמיד לרשות ההגנה עליו וההתפתחות האישית שלו. מטרתנו לשקם את הילדים הנקלטים אצלנו ולהובילם לתפקוד במרכז החברה הנורמטיבית בישראל", אומר אפלבוים.צתכנית 18 פלוס נחנכה בכפר אהבה לפני עשור, בעקבות אירוע טראומטי, כשאחד מבוגרי הפנימייה התאבד בחופשת השחרור שלו מהצבא. החייל כתב במכתב ההתאבדות שלו, כי הוא חש שאין לו בית לחזור אליו. אנשי הפנימייה הבינו כי התמיכה והליווי בצעירים צריכים להמשך גם אחרי שהם מגיעים לגיל 18 ומסיימים את התהליך הטיפולי שלשמו הופנו על ידי משרד הרווחה.

"נוכחנו שהילדים חווים הרבה פעמים נפילה כשהם חוזרים הביתה, לא יכולים לפרוש כנפיים ולעוף לבד. גם בגיל 18 הם עדיין צריכים תמיכה, מעטפת וליווי", אומרת רונית פורת, עובדת סוציאלית בכפר ומרכזת התוכנית. צעיר יכול להישאר בדירה עד שנה לאחר שירותו הצבאי וכך 'להתאמן' על נושא העצמאות, לזכות במלגה ללימודים אקדמיים או בטיפול רגשי, אלא שגם כאן החינוך הוא לעצמאות מרבית: הצעיר ישלם סכום מוזל של 50 שקלים לטיפול רגשי, יקנה לעצמו מזון וישלם שכר דירה הנע בין 200 ל-500 שקלים בחודש. האני מאמין שלנו הוא לגבות מהם סכומים מסוימים, כדי שלא יהיו 'גרידים'", אומרת עדנה גלבוצקי, מנהלת תכנית גשר לעצמאות של עמותת ילדים בסיכוי, "אנחנו מנסים להוציא מהם את הפנימייה, כך שהם למעשה עוברים לגור בדירת שותפים נחמדה עם ליווי מאוד מקצועי"

אלעד טל (20) לא ממש חווה ילדות. כשהילדים האחרים נהגו לשחק, הוא היה עסוק בארגון וסידור הבית בו גר עם הוריו ואחותו. עוד לפני שמלאו לו 10 שנים, נהג להאכיל ולהחליף חיתולים לאמו הלא מתפקדת, שסבלה מחולי נפשי ופיזי. בגיל 10 הועבר לכפר הילדים בעפולה. כשהיה בכיתה י"א הועבר למשפחת אומנה ולאחר מכן הגיע לכפר הילדים והנוער אהבה, כאן הוא מתגורר קרוב לשלוש שנים, בדירה עם עוד שלושה שותפים. "כל השותפים הם גם חברים, כולנו מאותו הרקע, מבינים ותומכים בשני. יש לי שלוש מלוות, שכל אחת היא אמא שלי במובן אחר".

טל התנדב לשירות לאומי של שנתיים בבית החולים רמב"ם וכיום עובד בחברת תקשורת. הוא יתחיל בקרוב קורס יזמות בנדל"ן ושואף ללמוד אדריכלות ועיצוב פנים בטכניון.

 תרצה להקים משפחה, אחרי כל מה שעברת בילדותך?
"מבחינתי, הזוגיות של הורי הייתה סבל. היום אני מסתכל על זוגות מסביב ואני מבין כמה זה טוב, אני רוצה משפחה וילדים. אותי לא יכלו לגדל, אבל את הילדים שלי אני אגדל בצורה הכי טובה שאני יכול".
הסיפור המלא יתפרסם מחר במקומון: "הד הקריות".

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות