fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

אחים לדרך

20 פצועי צה"ל שהנסיבות לא אפשרו להם לצאת לטיול תרמילאים של אחרי צבא, יצאו בינואר האחרון ל"טיול שחרור" מאתגר בהודו ביוזמת אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל. בין הפצועים היו גם חיים יקר מקרית אתא ומוטי דהן מנהריה. הם מספרים על רגעי הפציעה, על המראות שלא ישכחו, על הפוסט טראומה שממאנת לעזוב ועל החיים שלא ישובו להיות כפי שהיו. המסע לחיים
ניסיון לשחרור מהמגבלות. קבוצת הלוחמים בהודו (צילום: אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל)
ניסיון לשחרור מהמגבלות. קבוצת הלוחמים בהודו (צילום: אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל)

חיים יקר מקרית אתא נפצע בקסבה בשכם לפני תשע שנים. מוטי דהן מנהריה נפצע במלחמת לבנון השנייה. בינואר האחרון יצאו השניים, יחד עם פצועים נוספים ממערכות ישראל, לטיול שחרור, פרויקט הדגל של אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל. מה שעומד מאחורי הפרויקט הוא המכנה המשותף לכל פצועי צה"ל – כולם משתחררים כואבים את הפגיעות ולא חושבים לצאת לטיול של אחרי צבא. בארגון נכי צה"ל החליטו לעשות מעשה ולרכז את הפצועים לטיול של שבועיים בהודו.

כך גובשה הקבוצה הראשונה, שמנתה פצועים מצוק איתן וממערכות קודמות כמו "עופרת יצוקה" ומלחמת לבנון השנייה. השבוע, לקראת סרט תיעודי על המסע, שיוקרן ביום ראשון הקרוב בערוץ 10, נפגשו יקר ודהן לשיחת סיכום, על הטיול, על החיים שאחרי פציעה קשה ועל הפוסט טראומה שלא עוזבת.

יקר, בן 29, שירת כלוחם בחטיבת דביר בגדוד חרוב. הגדוד בדיוק סיים את ההכשרה, כשפרצה מלחמת לבנון השנייה, ולמרות שהיו לקראת סוף המסלול ברמת הגולן, הוקפצו בחזרה לגזרה בשכם. "אחרי כמה ימים בפלוגה, הוציאו אותי למעצר מבוקש ראשון", מספר יקר, "לא הייתי אמור לצאת לפעילות הזו כי הייתי לוחם ממש צעיר שרק הגיע לפלוגה, הייתי סוג של ברירת מחדל. מהרגע שלקחתי על עצמי את ההחלטה לצאת למעצר, נפלה עליי תחושת מועקה מאוד גדולה.

"כשעה לפני שנכנסנו לתוך שכם, אושר דמרי, הלוחם שנהרג באותה היתקלות, ראה אותי מסתובב בפלוגה בתחושה מאוד לחוצה. המשפט האחרון שלו אליי היה: 'אל תדאג, אני שומר עליך'. בהמשך זה התברר כמשהו מאוד אמיתי, כי הוא היה זה שספג את הפיצוץ ולא היו עוד הרוגים מלבדו".

כשהגיעה השעה לצאת לפעילות, הכוח נכנס לקסבה והמתין לאישור מהכוח המקביל. כשהתקבל האישור, פרץ יקר עם שאר הכוח אל הבית, אך המבוקש לא נמצא בו, ולכן הכוח התקפל וחזר לכיוון הרכב. "במהלך כל הזמן הזה החלפתי מקומות בדרך, פעם אחד הייתי במקום של אושר ופעם אחרת במקום החייל שנפצע באורח אנוש. איכשהו כשהחלפתי את המקומות, החלפתי לעצמי גורל, הגורל שלי השתנה. בזמנים מסוימים אפשר לראות את זה לטובה ובזמנים אחרים לרעה".

הכוח חזר אל הרכב, עצר והחיילים התחילו לספור את עצמם כדי לוודא שאף אחד לא נותר מאחור. "קמנו, עשינו מספר צעדים, ובשלב הזה התפוצץ המטען", נזכר יקר, "עד היום לא יודעים אם המטען הושלך מהגג או שהיה מוטמן בתוך הקיר, אבל לפי הנזק לקיר, ההערכה היא שהוא היה מוטמן בתוך הקיר.

"אני זוכר את הכל. התחושה ברגע הפיצוץ לא ניתנת לתיאור, מרגישים שהכל בהילוך איטי. הרגשתי שאני נמשך לכיוון של אושר ז"ל ואז הושלכתי לכיוון הקיר. כתוצאה מזה נגרמו מהפגיעות שלי. בהתחלה לא שמעתי ולא ראיתי שום דבר מעוצמת הפיצוץ, לאט-לאט התחלתי לשמוע רעשים – את הצעקות בקשר ואת הצעקות של החברים. לידי לא הצלחתי לראות עדיין כלום, כי הכל היה מלא עשן".

הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "הד הקריות".

ניסיון לשחרור מהמגבלות. קבוצת הלוחמים בהודו (צילום: אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל)
ניסיון לשחרור מהמגבלות. קבוצת הלוחמים בהודו (צילום: אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל)

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות