בעוד כמה חודשים, לאחר 26 שנות שירות, יפרוש מתפקידו קצין התקשוב וההגנה בסייבר של פיקוד הצפון, איל בר. כמי שיושב במרכז העצבים של ההתרחשויות הביטחוניות, אומר בר, שהמלחמה הבאה בגבול הצפון אינה שאלה של האם, אלא שאלה של מתי היא תפרוץ. מלחמה שתערב את העורף האזרחי בהיקפים גדולים יותר מאשר מלחמת לבנון השנייה.
בר, 45, נשוי ואב לשלושה, גדל ומתגורר גם היום בקרית אתא. הוא התחיל לימודי עתודה "אבל זה שיעמם אותי, אז הלכתי לצבא לקורס טכנאים במה שהיה פעם חיל הקשר. גם זה לא איתגר אותי אז החלטתי לצאת לקצונה" הוא מספר. את השירות הוא עשה במערך הקרבי של חיל התקשוב בשורה ארוכה של תפקידי מפתח: תפקיד קרבי כקצין קשר גדודי, פעמיים היה קצין קשר חטיבתי, מג"ד התקשוב של פיקוד צפון במלחמת לבנון השנייה כשאלוף הפיקוד היה היה אודי אדם, מג"ד תקשוב אוגדה 36, מפקד חושן (חושן-חברת התקשורת של צהל עבור המטה הכללי וגופים ביטחוניים ומבצעים ביטחוניים) עד לתפקיד הנוכחי כקצין תקשוב וההגנה בסייבר של פיקוד צפון.
מעט מאוד ניתן לספר על המבצעים בהם היה מעורב אולם כמו קצינים רבים בצה"ל, גם הוא נושא עימו מטענים ממלחמת לבנון השנייה, מלחמה שהגדירה מחדש את הכללים הנוגעים לעורף האזרחי. "להיות מג"ד במלחמה יש עליות וירידות" הוא אומר "המלחמה השאירה לנו קצת תחושת חמיצות, אני חושב שהצבא הרגיש הישג מצוין מבחינה מבצעית, שהחברה והמדינה לא היו שותפים לו, וזה הותיר תחושה לא טובה. עשיתי הרבה מאוד חשבון נפש ואף חשבתי לקום וללכת. אך מתוך חשבתי שמה שנכון זה להישאר ולעשות את מה שצריך לעשות. לדעתי לא הבנו עד כמה העורף יהיה מעורב". בר אומר כי העימות הביטחוני הבא בגבול הצפון "לא אם תפרוץ אלא מתי, המעורבות של העורף היא מילה רכה. העורף הוא חלק מלא במלחמה ובלחימה".
בר מודה שלאחר מלחמת לבנון השנייה "הייתי מאוכזב בלשון מעטה מהעדר רעות לוחמים, נכון שאחרי מלחמות יהיו תחקירים נוקבים. ולכן זה מה שהיה במלחמה ההיא. אני יכול להעיד שנעשו הרבה פעולות שאסור שיקרו שוב כדי לשפר את היכולות של החברה בכלל ושל פיקוד צפון בפרט". בר מעריך שלעורף הישראלי יש את המסוגלות לספוג אירועי ביטחוניים אולם "אנחנו צריכים לשקף לו ולהסביר לו, אני לא חושב שניתן לדמיין את המצב, בהנחה שנילחם מלחמה צודקת ואין סיבה שלא, אני מעריך שהעורף, האזרחים, מבינים היטב את המחיר שצריך לשלם ויתנו לנו את הזמן והשהייה כדי להגיב. המערכות הביטחוניות צריכות להבין היטב שלא לעלם חוסן. גם בתוך מרחב לחימה ופגיעה בעורף, לא נוכל להמתין. המערכת הצבאית צריכה ומסוגלת להסיר את האיום של פגיעה בעורף ותוך כדי זה העורף יפגע אם ברכוש ואם בנפש. אני מעריך שפתיחת מחנה נופש באשקלון על ידי אזרח (ארקדי גאידמק-ד"ג), אירוע מביך לכשעצמו, מעריך שזה לא ישנה. אני מעריך שקשה לעורף לדמיין את העוצמה של הדברים".
כמי שיודע כל מה שמתרחש בגזרה הצפונית כולל מלחמת האזרחים בסוריה, אומר בר: "לכאורה האויב הוא אויב מוחלש, אולם מאחר והוא עוסק בהישרדות הוא בלחימה יום יומית. זה יוצר איום מאתגר בשנים הקרובות, נכנסים שחקנים חדשים שבעבר היו פחות בעלי השפעה. הצבא חייב להיות קשוב למה שמתרחש מעבר לגבול. הוא מתריע כי לזירה הצפונית נכנסים שחקנים חדשים שכעת עסוקים בלפגוע אחד שבני, אולם עם שוך הקרבות הם עלולים להפנות את נשקם לעבר ישראל. "האכזריות, אין לי מילה אחרת, הפרימיטיבית הזדונית שאנחנו רואים במלחמת האזרחים, זה צריך להביא אותנו להנחה שצריכים להישאר חזקים וערניים. הנשק שמפונה כעת כלפי אזרחים יש סיכוי סביר שהנשק שמופעל כעת במלחמת האזרחים יופנה כלפינו. כרגע אין הרבה מה לעשות, לא צריכים להתערב אך בטווח הארוך זה מצב שמסוכן לנו לפיקוד צפון ולישראל". לאיומים המוכרים הצטרף השבוע איום חדש שהציג חיזבאללה של שימוש במטוס ללא טייס (מל"ט) לצרכים מבצעיים של תקיפות. בפיקוד הצפון עוקבים בדריכות אחר האיום הזה והדרכים לנטרלו בשעת הצורך.
עולם מלחמות הסייבר שמתרחשות כל העת בין מעצמות וגופים, הוא חלק מהותי משירותו של בר: "אנחנו רוצים לנצח בלי לשפוך דם ואלו מערכות אל הרג. סייבר נמצא במרחב הזה והוא מאוד מעניין את כולם. העוצמה שלו היא כזו גבוה שאי אפשר להתעלם ממנו. הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, שם על את האצבע לפני שלוש שנים. יש פה יכולת ליצור שדה חדש של עוד מימד שמשפיע על ההכרעה ללא הרג פיזי ופגיעה בתשתיות. צה"ל הוא צבא טכנולוגי ואחד היתרונות הגדולים, אחרי האנשים זה הטכנולוגיה. רוב הפעולות במרחב הזה השתיקה יפה להם. אנחנו מפתחים יכולות, העולם הזה הוא עולם רוחש. כשעושים הערכת מצב יש ארבע-חמש מעצמות בתחום הזה ולשמחתי ישראל נמצאת ביניהן". עם זאת הוא מדגיש כי בסופו של דבר התמרון הקרקעי מביא להכרעה ולכן המערך של צה"ל הוא מערך משולב.
ברמה האישית מספר בר על סוגית ההקרבה בבית "יום יום ושעה שעה, אתה האבא שלא מגיע ליום הורים או לרשום את הילד לבי"ס. זו בחירה וזו דרך. מה שמפצה זה שנהניתי כל הזמן. יש לזה ערך מוסף אדיר לשירות". לדבריו הוא מזהה היום מגמה שבה המתגייסים החדשים רוצים יותר ויותר לתרום בתחום המודיעין והסייבר על פני ה"קורבן של התרחקות מהבית, עבודה סביב השעון, קושי פיזי ממשי, הוא דבר שיור ויותר מתרחקים מנו. זו סוגיה מטרידה. באותה נשימה כשאתה ניגש ללוחם קרבי אתה רואה את האנשים הכי טובים שיש".
