fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"הביקוש לאהבה לא נגמר אף פעם"

שבית ארז. צילום: דורון גולן

שבית ארז מקרית מוצקין היא אדם של אנשים. בפי חבריה היא מכונה "עובדת סוציאלית", ולו רק משום שהיא מוכנה להיות אוזן קשבת לכולם ולפעול למען אלה שצריכים. אחרי שהתגרשה והחלה לתרום בכל מסגרת שיכלה, עלה, בשיחה קלילה עם חברותיה,  הרעיון לקבוצה לפנויים פנויות. בתוך חודש וחצי צברה הקבוצה כ-500 חברים ושלושה זוגות, אבל לארז יש תוכניות רבות לקהילה החדשה שיצרה.

ארז, 40, נולדה בקרית ים. בת זקונים בין שלוש בנות. "הייתי ילדה טובה, עושה כל מה שההורים אומרים", היא מספרת, "יש לי הורים מדהימים, אני מאוד מחוברת למשפחה מאז ומתמיד. כילדה הייתי ספורטאית וחברה טובה, עד היום אני כזו. הייתי ילדה רגילה, מעבר לספורט שהיה כל עולמי, שיחקתי כדורסל וכדורגל בעיקר, ייצגנו את הקריה ואת המדינה בחו"ל".

בצבא שירתה כמש"קית ח"ן בבסיס של דרוזים בעין יהב ואחר כך עברה לרמת הגולן. מאחר שסיימה את הקורס כחניכה מצטיינת, נתנו לה לעבוד עם האוכלוסיות הכי קשות. "עד היום קוראים לי עובדת סוציאלית, כי אני אוהבת לעזור", היא אומרת.

נישואים בגיל צעיר

"בגיל 18 הכרתי את מי שהפך להיות בעלי. היה בינינו הפרש של שש שנים וחצי, והוא תמיד אמר שאני אהיה האמא של הילדים שלו. אחרי השחרור נסעתי לאילת לעבוד בעבודה מועדפת, אבל אחרי שבוע הוא ביקש ממני לחזור. אחרי עוד שנתיים התחתנו, ובירח דבש, אחרי חודש של נישואים, נכנסתי להריון וזה הדבר הכי טוב שקרה לנו, אני כי הפכתי לאמא צעירה. הוא אבא מדהים, עד היום. אני הראשונה בחבר'ה שהיה לה חבר, התחתנה ראשונה והייתה אמא ראשונה. בגלל שהוא היה מבוגר ממני, כל החברים שלו היו נשואים עם ילדים, אז היה לי די טבעי. הוא היה איתי בלידה, העריך אותי מאוד והייתה לו אהבה לילדה ממבט ראשון, הוא גידל אותה בדיוק כמוני, לקח את התפקיד בצורה רצינית ובאהבה.

"התחתנתי בגיל צעיר, כשעוד לא הייתי מגובשת, והשתנינו. לא הספקתי כלום, לא למדתי, לא טסתי לארה"ב כמו שחלמתי. הוא מאוד דחף אותי ללימודים, אז התחלתי ללמוד עיצוב תעשייתי, אבל בדיוק ילדתי ויחד עם התינוקת והלחץ, עזבתי. הוא התאכזב ממני, אבל הבהרתי לו שאי אפשר הכל ביחד. למדתי דברים אחרים כמו חשבי שכר בכירים, הייתי שנה בבית עם הילדה ואז מצאתי עבודה כרכזת ועדות רפואיות בחברה פרטית. תפקיד מאוד טוב. כאילו שהעבודה בחרה אותי. ישבתי עם עובדים שחיפשו אוזן קשבת והייתי נותנת תשומת לב לכולם. לקחתי את העבודה עד הסוף, הייתי טוטאלית ובעלי התחיל לקנא. לפני ארבע שנים התגרשנו. בדרך נולדה עוד ילדה, חמש שנים וחצי אחרי הבכורה. הוא לא רצה עוד ילדים,  אבל אני התעקשתי.

"אנחנו חברים טובים גם היום. קניתי בית מולו. איך שהתגרשתי הכל התחיל ללכת לי טוב. עזבתי מקום עבודה מסודר, קניתי בית ורכב, ולא פחדתי. פתחתי עסק להפעלות ימי הולדת לילדים ולמבוגרים. פתאום היה לי טוב בבית שלי, לא הייתה לי ביקורת על כל דבר שעשיתי. התחלתי להתפתח בעסק והגעתי למצב שאין לי זמן לנשום. כל השנים ניקר לי במוח לעזור ולהתנדב".

שבית ארז. צילום: דורון גולן
שבית ארז. צילום: דורון גולן

הוסטל לילדים חוסים

יום אחד צלצל לארז חבר, שמתנדב בהוסטל לילדים חוסים וביקש ממנה עוגה מעוצבת. "הוא בא לקחת את העוגה וכשרצה לשלם, אמרתי לו ללכת. מנהלת ההוסטל התקשרה להודות והודעתי לה שמהיום אני מאמצת אותם. כסף אני לא יכולה לתת, אבל כל השאר, עליי. התחלתי לעשות להם כל מיני דברים מיוחדים. יום אחד היא צלצלה ואמרה לי שיש לה תקציב לחוג בשביל הילדים, שצריכים הפעלה של ריפוי ועיסוק. בחצי מהעלות נתתי להם חוג לפיסול בבצק סוכר. זה היה מרגיע אותם. תוך כדי פיסול הם היו מוציאים את הסיפורים על החיים שלהם. זה תפס אותי לא מוכנה, לא למדתי פסיכולוגיה ופתאום סיפרו לי על חיים ברחוב וחיים בלי אוכל.

"הייתי חוזרת הביתה בוכה מהסיפורים שלהם, אבל ידעתי שהשעה הזו איתי, עושה להם טוב. אימצתי אותם. בכל מקום הייתי מספרת עליהם, וככה השגתי תרומות. מהבוס הקודם הוצאתי טרמפולינה לגינה שלהם ונסעתי להרכיב להם אותה. הלכתי לבונת ציפורניים וסיפרתי לה עליהם והיא ביקשה להתנדב, הלכה ועשתה לכל הבנות ג'ל וקשקושים לציפורניים. חבר טוב שלי שיש לו צימרים בצפון הזמין את הבנות ועשו להן יום כיף של בריכה, בשר על האש ועוד.

"גולת הכותרת הייתה לפני שנתיים, כשהלכתי לחוג ונשארתי לשחק איתם כדורגל. המדריכה אמרה לי שהיא צריכה את העזרה שלי כי צריך לעשות בר מצווה לכמה ילדים. העליתי פוסט בפייסבוק ובתוך שעה סגרתי את כל האירוע. התנדבו בית כץ, די ג'יי, צלמים, אוכל, אני עשיתי שולחן מעוצב, בלונים איפור, פרחים והיה אירוע מרגש. הבאתי את הבנות שלי בכוונה שייחשפו ויראו. אני ממש גאה בעשייה הזו ואם לא הייתי מתגרשת זה לא היה קורה, כי הייתי מרוכזת בחיים ובצרות שלי. פה עשיתי מה שאני חושבת לנכון".

מרגלית הבלשית

לפני כחודש וחצי ישבה לערב שגרתי עם חברות ילדות. חברתה, ענבל אלופי, הציעה להפיק ערב פנויים פנויות, וארז כבר ידעה בדיוק מה תעשה. "יש לי בעיה של דחיית סיפוקים. הגעתי הביתה ומיד פתחתי קבוצה בפייסבוק. ענבל דיברה על ערב, אבל אני ראיתי יותר רחוק, לא משהו חד פעמי, ופתחתי את HE&SHE הכי פשוט והכי נכון".

קצת לפני כן שודרה באולפן שישי כתבה על קבוצת ה"גימלים", גרושים-גרושות, שהוקמה בישראל וכוללת אלפי חברים. ארז, שלא ראתה את הכתבה, אבל הד התגובות שלה הגיעו אליה, החליטה, שבקבוצה שלה יהיו כל סוגי הפנויים, וזה כולל רווקים ואלמנים.

"כשהתגרשתי הייתי די לבד, כי כל החברות נשואות, האחיות שלי נשואות ולא היה לי עם מי לצאת. אמרתי לעצמי שאני בטוחה שיש עוד המון אנשים כאלה. יש לי המון חברים בפייסבוק ומתוכם בחרתי את האיכותיים ביותר. החלטתי שאני לא פותחת קבוצה רק לגרושים, אלא לכל הפנויים, רציתי לתת להם כלים ולהפוך את זה לקל יותר. חברות שלי סיפרו לי שהן יוצאות לדייט, ובזה זה נגמר. הגברים היום נכנסים כל הזמן נכנסים לאפליקציות ולא נותנים צ'אנס למשהו אמיתי, מהפחד לפספס משהו יותר טוב".

ארז החלה מקדישה את כל זמנה לקבוצה החדשה וליקטה חברים, שחשבה שהם איכותיים מספיק עבור הקבוצה. "זה לא פשוט, כי אחרי שהוספתי את האנשים שאני מכירה, חשבתי – איפה האנשים שאני לא מכירה. חוץ מזה שקבעתי חוקים לקבוצה. אי אפשר להיכנס אליה בלי אישור מנהלות הקבוצה וגם כל פוסט צריך לעבור אישור. ראיתי קבוצות שאנשים כותבים דברים זולים ואמרתי שמילת המפתח בקבוצה הזו תהיה איכות. חשוב לי שחברי הקבוצה יהיו רק אנשים פנויים. פוסטים פוגעניים נמחקים, והחבר יוצא מהקבוצה. יש שמירה על כבוד הדדי, בלי תוכן פרסומי, שיח מכובד ואסורות תמונות שאינן הולמות.

"מההתחלה התגובות היו טובות ומפרגנות, כי פתאום ראו משהו אחר. אני מקבלת מלא הודעות על התנהלות הקבוצה, כי היא קלילה אבל עוסקת בדברים של היומיום. זה יכול להיות קריקטורה מצחיקה שאנשים מגיבים אליה או שאלות לדיון, כמו מתי מפגישים ילדים עם בת הזוג או דברים שמעסיקים כל גרוש. כל אחד שמבקש להצטרף לקבוצה, או שאני שואלת חברים משותפים שלנו, או שאני חופרת לו בפייסבוק. היום ב-95 אחוזים מהמקרים אפשר לדעת מי הבנאדם. זו עבודה של 'מרגלית הבלשית', למרות שאין לי בעיה עם זה".

בתוך שלושה שבועות מנתה הקבוצה 300 חברים, וארז החליטה לערוך מסיבת היכרות. היא מצאה לופט בקרית אתא, קישטה והפיקה מסיבת ולנטיין. "הגיעו 65 אנשים שזה מכובד מאוד", היא מספרת, "כמה התעסקתי בזה, אנשים הרי לא מכירים אותי, אני לא באה מחיי הלילה ופתאום אני מציעה מסיבה בתשלום, חששתי שאנשים לא יגיעו, אבל הייתה מסיבה פצצה".

שלושה זוגות

היום, חודש וחצי לאחר שנפתחה, הקבוצה מונה כבר כ-500 חברים ונוצרו בה שלושה זוגות. "לפני המסיבה בא אליי חבר טוב ואמרתי לו להתחיל לדפדף בקבוצה. הוא התחיל לדפדף ושאל על מישהי. הוא נפל על בחורה מדהימה. הוא דתי והיא מסורתית. הוא שלח הודעה וזה זיווג משמיים, הם אפילו נולדו באותו התאריך, הם מדברים אותו הדבר. הם ממשיכים להגיע למפגשי קבוצה, שהפכה כבר לקהילה. הזוג השני שנוצר – הוא הגיע אליי דרך חברה בקבוצה והעלה תמונה. יצרה איתו קשר מישהי שלפני שנים הם היו ביחד, וזה לא הסתדר והיום הם זוג".

אחרי מסיבת הוולנטיין, החליטה ארז לארגן מפגש בפרנקי בר, לספונטניים יותר. למפגש הזה הגיעו 30 אנשים. "ישבנו ביחד והאווירה הייתה טובה, אבל לאנשים יש עכבות והם צריכים דבק, אז אני מילאתי את התפקיד, ועל עקבים רצתי מצד אחד לשני. אני בונה פה קהילה משותפת. יש לי תוכניות לפיקניקים וטיולים, אפילו סתם יום בים, ואם תצא מזה זוגיות – זה בונוס. במפגש בפרנקי בר נוצר הזוג השלישי. ניגשתי לשם וסימנתי לאחת הבחורות עם העיניים על אחד הרווקים שישב בבר. היא אישרה לי והתחלתי לתחקר אותו ואותה, ואז אמרתי: 'בבקשה, תתחילו לדבר'. בשביל עצמי לא הייתי עושה את זה, אבל לאחרים אין לי בושה. בסופו של הערב הם יצאו מחובקים מהבר. אני יודעת שהיו עוד חיבורים, לא יכולה לעקוב אחרי כולם, אבל בהחלט יש התקדמות".

זו עבודה לתחזק את דף הפייסבוק וארז עושה את זה בכל זמן פנוי שיש לה, בעיקר בשעות הבוקר ובשעות הערב המאוחרות. לפני מסיבה או מפגש, היא נמצאת בקבוצה כל היום. "יכולתי להגיע בקלות ל-5000 חברים, אבל אני בוחרת אותם בפינצטה. חשוב לי שיהיו אנשים רציניים, אני לא רוצה שכונה. כבר הוצאתי שני גברים מהקבוצה, שקיבלתי עליהם הודעות מבחורות שהם מציקים להן. הכי חשוב לי שהקבוצה תהיה ראויה ומכבדת".

המפגש האחרון שארגנה ארז היה במוצאי השבת שעברה, כשהיא החליטה לפתוח את ביתה למסיבת פורים. "קישטתי את הבית, עשיתי אפילו עמדת תחפושות, וכל אחד הביא משהו. התחילו לזרום אנשים והיה כיף גדול. אני עובדת במסיבות האלה יותר מאשר מבלה, כי פתאום מגיע מישהו לבד ואני לא רוצה שהוא ירגיש לבד".

מאז התגרשה לפני ארבע שנים, לארז לא הייתה זוגיות. "אני לא מחפשת בשביל עצמי", היא אומרת, "הייתה תקופה שחיפשתי והתאכזבתי, אז שחררתי והיום אני מתמקדת בעבודה, בילדות ובקבוצה, ומה שיגיע – יגיע. בינתיים הכרתי מלא חברים כיפיים. החלום שלי שייצאו מהקבוצה הזו כמה שיותר זוגות, זה עושה לי טוב, זה ממלא אותי. אני רוצה שהקבוצה תגדל, אבל שלא תהפוך להמונית, כי זה יאבד את הקונספט. רוב האנשים הם מאזור חיוג 04, טווח נורמלי, והגילאים נעים מ-29 ל-49. פנו אליי המון אנשים מבוגרים בגילאי 60 פלוס וביקשו קבוצה. הביקוש לאהבה לא נגמר אף פעם, וזה נכון. אף אחד לא רוצה להזדקן לבד. אני מתכוונת לפתוח קבוצה למבוגרים וגם קבוצה ללסביות, כי יש לי הרבה חברות מהקהילה שלא מוצאות את עצמן פה. מבטיחה שאגיע גם לשם".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות