ירוק עד / עמית פרוסנר
עונה חדשה – צרות ישנות
מכבי חיפה עשתה שינויים בתקופה האחרונה, חלקם טובים, אך עושה רושם ששוב היא לא מגיעה מוכנה לפתיחת העונה. שחר התעקש על אלירן עטר והצליח, זה מצוין, מצד שני הוא מפסיד שחקנים אחרים, אבל נכון לעכשיו מה שהכי מטריד שאין לקבוצה שוער ראשון ואין מגן שמאלי
מכבי חיפה התחילה יפה מאוד את הקיץ. כוכבים עזבו, גם לא מעט שחקני סגל, ודי מהר הגיעו ניקיטה רוקאביצה ופיראס מוגרבי. גם גארי קגלמאכר הגיע והספיק לעשות את מחנה האימון יחד עם איעד אבו עביד ושאר הקבוצה, אבל זה לחלוטין לא מספיק. אמנם שורות אלו נכתבו לפני שתוצאת המשחק, שהתקיים אתמול בין מכבי לנומה קאריו הסתיים, ואני מניח שמכבי הצליחה לנצח את היריבה הבינונית שהיא פגשה בסיבוב השני של המוקדמות, אבל חייבים לשים לב לדברים הבאים:
גליינור פלט עדיין פצוע, ובכלל מושעה מהמפגש הזה עקב אדום קודם באירופה. גם דקל קינן, אייל משומר וג'אבר עטאא, עדיין פצועים. סאן מנחם נפצע במחנה ועדיין לא ברור מה מצבו, ואלירן עטר שסאגת החוזה שלו נפתרה סוף סוף, בכלל פצוע. מסתבר שבמכבי לא העריכו נכון את הפציעה שלו וגם הוא עוד לא ממש קרוב לחזרה למגרשים. ההרכב החזק של מכבי כרגע כולל את אוהד לויטה, מארק ואליינטה, עאיד חבשי, שי בן דוד, נטע לביא, לודביק אוברניאק , גילי ורמוט קגלמאכר, אבו עביד, מוגרבי ורוקאביצה. ההרכב הזה לא שווה אפילו פליאוף עליון בליגה שלנו. אז נכון, כשכל הפצועים יחזרו בסופו של דבר מכבי תהיה קבוצה חזקה יותר, אבל גם ככה חסרים לפחות עוד שלושה שחקנים להרכב, ועוד לא דיברנו בכלל על עמדת השוער. מכבי חיפה כבר כמה שנים נכשלת בבניית הקבוצה ולא מגיעה מוכנה לפתיחת העונה, רק שכאן מדובר על העפלת לשלב הבתים בליגה האירופית, שיכול להכניס לקופת מכבי כשלושה מיליון יורו.
פאשלת טאלב טוואטחה
מכבי ממשיכה להתעקש עם שחקנים כמו במקרה של אייל גולסה על כמה עשרות אלפי דולרים בודדים ובינתיים הוא חתם במכבי תל אביב. אם מכבי תמשיך להתעקש, ולא תביא שחקנים, אולי היא תחסוך 200 אלף דולר בשכר שחקנים, אבל היא עלולה לאבד את המיליונים שהליגה האירופית יכולה להניב. בעניין הזה צורם במיוחד סיפור טאלב טוואטחה. כולם ידעו שהמגן השמאלי עוזב את מכבי. השחקן עצמו הצהיר את זה, רוני לוי אמר את זה, וטוואטחה כבר חתם בפרנקפורט ולמכבי עדיין אין מגן שמאלי חלופי. אפשר לצפות ממועדון כמו מכבי שיתכונן במשך חצי שנה לעמדה ספציפית שבה ידוע ששחקן עוזב וימצא מראש מחליף ראוי. לתרץ את זה בבעיית זרים זה לא ממש רציני. היה ידוע מראש אילו זרים יישארו, ואילו זרים רוני לוי רוצה להשאיר. מכבי הייתה חייבת להחתים כבר מגן. לסיבוב הזה באירופה, אני מאמין שהסגל יספיק. לסיבוב הבא ולשלב הפליאוף? בכלל לא בטוח. עד לפתיחת הליגה יש עוד זמן, ובהחלט יכול להיות שיגיעו השחקנים המתאימים ומכבי תפתח את הליגה בסגל חזק יותר, אבל אם היא תעוף מאירופה זה יהיה כישלון של שחר והצוות המקצועי שלו.
חשוב לפתור מיד את סוגיית השוער
ולדימיר סטויקוביץ' לא בתוכניות של לוי, שמעדיף למלא את משבצת הזר במגן שמאלי או בקשר נוסף. כרגע, השוער הבכיר במכבי הוא אוהד לויטה, שבפעמים ששיחק בעונה שעברה הפגין יכולת טובה מאוד והראה שיש על מי לסמוך. מצד שני במשחקי האימון במחנה באוסטריה לויטה הפגין יכולת מהוססת וספג כמה שערים באשמתו. זה לכשעצמו לא אומר שום דבר, כי גם לשוער מותר לספוג שער או לתפוס יום חלש, אבל הבעיה הגדולה היא שזה דבר אחד להיות שוער שני ודבר אחר הוא לדעת שאתה השוער הראשון וכל הלחץ הוא עליך. גם הקולות שנשמעים מתוך מכבי, על אופיר מרציאנו בטח לא מוסיפים ללויטה, ולוי חייב להחליט כאן ומהר. תחרות היא דבר בריא, אבל שוער שלא יודע את מקומו עלול לסבול מחוסר בטחון. אם לוי החליט ללכת על לויטה, זה בסדר גמור, אבל אם הוא החליט שהוא רוצה שוער מנוסה יותר או איכותי יותר, מכבי חייבת לפעול כמה שיותר מהר כדי להביא שוער אחר. זה לא רק העניין של תיאום עם ההגנה שלפני השוער, אלא בעיקר שהשוער הנוכחי יתקשה לשחק כשכל הזמן יש מסביבו רחש שאוטוטו הוא יוחלף.
זוכרים את אדריאן סילבה?
אדריאן סילבה נולד בצרפת ועבר בגיל צעיר לפורטוגל, שם שיחק בספורטינג ליסבון ועבר שם בכל קבוצות הגיל ובכל נבחרות פורטוגל הצעירות. בגיל 21, יצא הקשר הצעיר והמוכשר להשאלה במכבי חיפה של אלישע לוי. סילבה לא ממש התאקלם במכבי, למרות שבמשחק הראשון בו הוא פתח הוא דווקא הפגין יכולת לא רעה בכלל, אבל לוי העדיף לתת לעידן ורד ואייל גולסה לשחק. אחרי שני המשחקים הראשונים שבהם פתח סילבה, הוא שותף עוד ארבע פעמים בלבד בליגה, ובינואר חזר לפורטוגל. שנה וחצי השאלה באקדמיקה, הרשימו את מנהלי ספורטינג שהחזירו את השחקן הביתה, ומשם סילבה כבר הפך להיות שחקן משמעותי בספורטינג, עד שהפך לקפטן הקבוצה ולשחקן נבחרת.
בשלב הבתים ביורו, פורטוגל עשתה שלוש תוצאות תיקו, בהן סילבה לא שותף בכלל, אבל משלב שמינית הגמר מול קרואטיה, שינה פרננדו סנטוס המאמן את הסגנון, עבר לשחק עם כריסטיאנו רונאלדו ונאני כשני חלוצים ומאחוריהם ארבעה קשרים על כל מרכז השדה, וסילבה נכנס להרכב, ופתח בכל ארבעת משחקי הפליאוף כולל בגמר היורו. סילבה היה מצוין, מול קרואטיה הוא סגר לחלוטין את לוקה מודריץ' הנהדר מריאל מדריד, ומול וויילס הוא עזר מאוד בסגירה על ג'ו אלן. פורטוגל אמנם ניצחה את קרואטיה רק בהארכה, עברה את פולין בפנדלים, וניצלה הרכב חסר יחסית של הוולשים כדי להעפיל לגמר, אבל זה לא ממש משנה. בשורה התחתונה הפורטוגלים הפגינו משמעת ברזל, סגרו מצוין את מרכז השדה, וכשהיו צריכים להבקיע, היה להם את רונאלדו או נאני, ובגמר את אדר, החלוץ המחליף של סוואנסי, שהבקיע בהארכה וניצח את צרפת. אדריאן סילבה הפך להיות השחקן הראשון שעבר בליגה שלנו, המשיך בקריירה וזכה באליפות אירופה עם הנבחרת שלו. במכבי חיפה היו כמה שחקנים שהיו שותפים לגמר של ברית המועצות ב~88, בהפסד מול הולנד, אבל הם הגיעו למועדון אחרי הטורניר כשהם כבר שחקנים בעלי שם. סילבה קודם שיחק בארץ, ורק אחר כך חזר לספורטינג ומשם הגיע לנבחרת.
