fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

שתי נקודות מתשע

עד לפני שלושה שבועות מכבי חיפה, ובעיקר רנה מולנסטיין, קיבלו מחמאות על הדרך שעשו מתחילת העונה, אבל אז הגיעו שלושה משחקים שהחזירו את הקבוצה לגודלה הטבעי, כפי שהייתה בעונות הקודמות. מכבי חייבת להביא בחלון ההעברות שני שחקנים לפחות
הראשון כבש שער נפלא, לשני אין תחליף. אלירן עטר וקמיל וואצק (צילום: אדריאן הרבשטין)

ירוק עד / עמית פרוסנר

אחרי פתיחת עונה לא רעה בכלל, מכבי חיפה מסיימת את הסיבוב הראשון עם שתי נקודות מתשע אפשריות ומאבדת גובה במרוץ בצמרת. זה לכשעצמו היה די צפוי, כי מכבי לא באמת קבוצה חזקה מספיק כדי להיאבק בצמרת הגבוהה בסגל השחקנים הנוכחי, אבל מה שקצת מדאיג הוא שבמשחק השני ברציפות מאמן יריב עושה לרנה מולנסטיין בית ספר טקטי. שבעים דקות רעננה הייתה עדיפה בהרבה על מכבי חיפה, שלא הצליחה בכלל להגיע לשער היריב. רק שהפעם היה למכבי את אלירן עטר ברגע קסום שהציל נקודה, שלא הגיעה לה.

לוואצק אין שום תחליף

קמיל וואצק וגילי ורמוט נעדרו מהמשחק בגלל פציעות, ולמולנסטיין היו שתי אפשרויות בקישור. להכניס את רועי קהת לשחק את התפקיד הטבעי שלו במרכז, לפני נטע לביא, או לתת לעטאא ג'אבר לפתוח. ההולנדי בחר בעטאא ליד לביא, כשסאן מנחם וקהת שיחקו בצדדי הקישור, וגליינור פלט ועטר מקדימה. בדקות הראשונות מכבי ניסתה ללחוץ גבוה ולהשיג את הכדור קרוב לשער רעננה, אבל רעננה שיחקה בסבלנות, יצאה עם כדורים ארוכים ואז כשמכבי קיבלה את הכדור היה אפשר לראות את הבעיה הגדולה של מכבי במרכז השדה.

ראשית, לוואצק אין שום תחליף. עטאא אמנם היה חלש מאוד ואיבד המון כדורים, כולל באזורים המסוכנים, אבל גם אם ניתן לו הנחה שזה משחק הליגה הראשון שהוא פתח מזה הרבה זמן, קישור של עטאא ולביא פשוט לא יצירתי מספיק. עטאא לא מספיק חכם במשחק שלו כמו וואצק, שיודע לזהות שטחים ריקים ולהתמקם כדי לקבל כדור, ורעננה זיהתה את זה מהר מאוד, ופשוט לחצה קדימה את הקישור של מכבי, שנאלצה לשחק אחורה ולתת לדקל קינן להתחיל את ההתקפות. ראוי לציון קו ההגנה שסילבס העמיד, בו השחקנים שלו לא רק יצאו ללחוץ במקומות הנכונים, אלא גם עמדו בזויות נכונות ומנעו אפשרויות מסירה. זה אפשר לבלמים של מכבי כמעט רק כדורים ארוכים לכיוון פלט, או מסירות מסוכנות למרכז המגרש, שאותן רעננה חטפה ויצאה מהר קדימה, הגיעה ללא מעט מצבים והבקיעה גם שער במחצית הראשונה.

הראשון כבש שער נפלא, לשני אין תחליף. אלירן עטר וקמיל וואצק (צילום: אדריאן הרבשטין)
הראשון כבש שער נפלא, לשני אין תחליף. אלירן עטר וקמיל וואצק (צילום: אדריאן הרבשטין)

שנית, הפערים הגדולים בין ההגנה להתקפה גרמו לשחקנים של מכבי להעיף למעלה המון כדורים ארוכים. זו לכשעצמה טקטיקה לגיטימית, בתנאי שמשחקים אותה נכון. בכל מצב שבו פלט מקבל כדור ארוך, עטר היה חייב לשחק ממש קרוב אליו, כדי לקבל מיד את הכדור, אם פלט מצליח להשתלט, ובאותו הזמן קהת צריך לעשות תנועה לשטח קרוב כדי לקבל כדור ומנחם צריך לעשות תנועת עומק ולמשוך חלק מההגנה. זה לא ממש מה שראינו באצטדיון בנתניה, מה שכן ראינו זה את פלט מוקף בשלושה או ארבעה שחקני רעננה שנטרלו אותו בקלות. במחצית הראשונה מכבי בעטה לשער אפס בעיטות, ויחד עם המשחק מול בית"ר אין ספק שמולנסטיין חייב לעשות חישוב מחדש של הסגנון הנוכחי שבו מכבי משחקת.

מה שקצת מדאיג הוא שבמשחק השני ברציפות מאמן יריב עושה לרנה מולנסטיין בית ספר טקטי. שבעים דקות רעננה הייתה עדיפה בהרבה על מכבי חיפה, שלא הצליחה בכלל להגיע לשער היריב. רק שהפעם היה למכבי את אלירן עטר ברגע קסום, שהציל נקודה, שלא הגיעה לה

שער ענק של עטר

כאמור בדקה ה-70, עטר, שאמנם השתדל ולחץ ובאמת ניסה לקחת עליו את האחריות, קיבל כדור עם הגב לשער, השתלט עליו ושלח טיל בלתי ניתן לעצירה. מהרגע הזה המשחק הפך להיות קצת יותר פתוח ולמכבי עם רוקאביצ'ה, שנכנס, יחד עם עטר קהת ופלט היו מספיק כלים במגרש כדי להבקיע עוד אחד. בשלב הזה קהת סוף סוף עבר לשחק במרכז ואמנם עדיין לא הבריק במיוחד, אבל לפחות שיחק מהר ומסר נכון לשטח קדימה. מכבי הגיעה לכמה חצאי הזדמנויות, אבל אז מולנסטיין הכניס את שובל גוזלן במקום עטאא, ומכבי עברה לשחק 4:2:4 עם לביא וקהת במרכז, עטר ורוקאביצ'ה בכנפיים,  וגוזלן ופלט במרכז, ומאותו הרגע מכבי איבדה את השליטה שהייתה לה במרכז אחרי השער של עטר. גם מול בית"ר מולנסטיין פרק את המרכז כדי לנסות ולהרוויח עוד חלוץ בהתקפה, אבל שוב, כל עוד הקישור עם ארבעה שחקנים לא מצליח להחזיק מספיק בכדור ולייצר מספיק מצבים, זה לא יעבוד. רעננה עוד החטיאה לקראת הסיום, אבל בסופו של דבר המשחק הסתיים בתיקו 1:1 שדווקא איכזב את הקבוצה המקומית.

עשה בית ספר טקטי למולנסטיין. חיים סילבס (צילום: אדריאן הרבשטין)
עשה בית ספר טקטי למולנסטיין. חיים סילבס (צילום: אדריאן הרבשטין)

ינואר בפתח

המבחן הגדול של תור קרלסן יהיה בתחילת העונה הבאה. יש לו שני חלונות כדי למצוא עוד 3-4 שחקנים להרכב של מכבי כדי שהקבוצה תרוץ באמת לצמרת הגבוהה. בגזרת הזרים – גארי קגלמאכר וואצק בטוחים. שניהם שחקנים מצוינים עם אישיות חזקה, שניהם עובדים קשה על המגרש ושניהם שחקני הרכב חשובים לכל דבר. השאלה הגדולה לאיזה תפקיד קגלמאכר מיועד. אם הכוונה לשחק איתו כבלם, מכבי חייבת למצוא בדחיפות מגן ימני. ריאן פתרון סביר למשחקים מסוימים, אבו עביד לא ברמה הנדרשת, ואייל משומר מסיים חוזה וגם ככה הוא לא ממש בתוכניות של מולנסטיין. אם קגלמאכר מיועד להישאר כמגן ימני, מכבי חייבת להביא בלם. מרק ואליינטה שחקן טוב, אבל הוא נוטה להיפצע פעמים רבות וקשה לסמוך עליו. אותו הדבר בקשר למריו מוסה, שגם הוא מגן לא רע בכלל, אבל מכבי לא יכולה להרשות לעצמה ששני שחקני הגנה ישחקן פעם כן ופעמיים לא. לטעמי מכבי צריכה להביא מגן ימני ולהעביר את קגלמאכר למרכז ההגנה, שם הוא לא רק יעזור לכל שאר השחקנים מסביבו במנהיגות ובראיית המשחק שלו, אלא גם יכול לנהל את המשחק מאחורה והרבה יותר קשה ללחוץ עליו מאשר על דקל קינן. למכבי חסר גם עומק בקישור, והקבוצה חייבת להביא עוד קשר שיהיה מסוגל לייצר מסירה מפתיעה למצבי הבקעה, ושיוכל לשחק לצידו של וואצק וגם להחליף אותו בעת הצורך. אי אפשר להחזיק עונה שלמה רק עם וואצק ולביא. פלט חלוץ טוב מאוד, אבל די ברור שהוא לא מתאים לסגנון המשחק שמולנסטיין מנסה להנחיל במכבי, ולכן מכבי צריכה גם חלוץ. אגב, בהקשר הזה, אם מכבי תצליח להביא בסופו של דבר את עומר דמארי, תתפנה משבצת של זר לעמדה אחורית. דמארי ועטר עם גיבוי של רוקאביצ'ה, ועוד שחקן ישראלי צעיר, זה די והותר. הבעיה העיקרית כרגע שמכבי מסרבת ובצדק לעסקה בה דמארי יגיע לחצי שנה ואז יוכל לחזור חזרה לאירופה.

מכבי צריכה להביא חלוץ לטווח ארוך, שמסוגל לייצר מספרים לצד עטר. בינואר יגיע שחקן, ואולי שניים, וזה יעזור לתקן חלק מהליקויים. אבל בקיץ, אין שום סיבה שקרלסן לא יביא את השניים הנוספים שחסרים כדי שמכבי תהיה קבוצה הרבה יותר חזקה בתחילת העונה הבאה.

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות