fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

קלינגריזם

כולם מדברים, בצדק, על האופי שקלינגר הכניס בשחקנים שלו ובמועדון. זה שינוי מוחלט מכל השנים הקודמות שניתן לייחס קודם כל למאמן שידוע ביכולת שלו להגיע לשחקנים. אין ספק שהמאמן הוא האיש החזק במועדון כיום והסיבה החשובה ביותר להצלחה של העונה הזו

אוניברסלי/אסף רביץ

הדחה של מכבי בדרבי הגביע, ניצחון 0:3 בדרבי הליגה, ניצחון על אשדוד משער עצמי בדקה ה-93 ועכשיו זה. השבועות האחרונים לקחו את העונה המדהימה הזאת של הפועל חיפה למחוזות מופרכים, אף אחד לא היה מעז לכתוב תסריט כזה. לאן ממשיכים מכאן? רמז: המשחק הבא של האדומים הוא חצי גמר הגביע מול הפועל רעננה.

ניר קלינגר הוא שוב הסיפור המרכזי. מה שהוא עושה עם הסגל שלו השנה מתחיל להזכיר את גרסת הכדורגל הישראלי לאופרה ווינפרי: אתה מקבל רגע גדול! אתה מקבל רגע גדול! כל אחד מקבל רגע גדול! אחרי שחיים מגרלשווילי ניצח את מכבי ת"א, כל מה שחסר עכשיו זה שער האליפות של סער פדידה. בדקה ה-95, בנגיעה הראשונה שלו בכדור, כמובן.

כולם מדברים, בצדק, על האופי שקלינגר הכניס בשחקנים שלו ובמועדון. זה שינוי מוחלט מכל השנים הקודמות שניתן לייחס קודם כל למאמן שידוע ביכולת שלו להגיע לשחקנים. המילה קלינגריזם חזרה לאופנה בשבועות האחרונים, ואין ספק שהמאמן הוא האיש החזק במועדון כיום והסיבה החשובה ביותר להצלחה של העונה הזו.

אך גם לקלינגר, כמו להפועל חיפה, היו הרבה שנים לא פשוטות עד לעונה הנוכחית. בחיבור בין המאמן למועדון, הייתי רוצה להזכיר שגם המועדון יצר לעצמו מסורת שרוב הזמן מתחבאת רחוק מאוד מהמודעות עד שפתאום צצה בעונות מסוימות.

רוח המועדון

מגרלשווילי מגלם את המסורת הזאת. הוא היה שם גם בעונה ההזויה הקודמת של הפועל חיפה, זו שהסתיימה בגמר גביע ובעליית ליגה ב-2004. גם אז היה לאדומים רצף של נצחונות שנראו בלתי אפשריים, כולל מהפכים והדחות של קבוצות ליגת על בגביע. גם אז היו שערי ניצחון בדקה ה-90, זכור במיוחד שער הניצחון על בית"ר ירושלים בגביע בזמן הפציעות.

ואם הזכרתי שער ניצחון על בית"ר ירושלים בזמן פציעות, אי אפשר שלא לחזור עוד כמה שנים אחורה, אל עונת האליפות ואל השער ההוא של ג'ובאני רוסו, שער שהאפקט שלו היה כל כך עוצמתי בדיוק בגלל שהגיע משום מקום. ההרגשה באותו רגע הייתה שהשער הזה בונה אתוס של מועדון, משנה את האופי שלו בזמן אמת. רוח המועדון זה מושג חמקמק מאוד, אך אולי זה לא מקרה שמאז אותו שער של ג'ובאני, מעט העונות הגדולות של הפועל חיפה מגיעות לשיא עם שער ניצחון בזמן פציעות מול יריבה בכירה.

assaf 01
נכנסתי (בדקה ה-90), כבשתי (בדקה ה-93), ניצחתי. חיים מגרלשווילי (צילום: אדריאן הרבשטיין)

כץ ביקר, קלינגר התעקש על 5:3:2

פרט לאופי שהשחקנים שלו גילו, אי אפשר להתעלם גם מההחלטות המקצועיות של קלינגר מול מכבי ת"א. דרוש אומץ רב לעלות שוב עם שלושה בלמים מול הצהובים, ששיחקו בשיטה זהה לזו בה הביסו את הפועל שלושה שבועות לפני כן. יואב כץ עצמו ביקר אז את ההחלטה של קלינגר לשחק עם שלושה בלמים, ואם זה היה נגמר בתבוסה נוספת, מה שלא היה רחוק מלקרות במחצית הראשונה, הרבה סימני שאלה היו מופנים כלפיי המאמן העקשן.

אבל קלינגר הרגיש שמול ה-3:5:2 הזה של מכבי ת"א גם הוא צריך לשחק עם שלושה בלמים, אני מניח שבעיקר הוא לא רצה להשאיר שני בלמים על שני חלוצים לבד. אך הפעם הוא שינה את השיטה ביחס למפגש הקודם עם הצהובים והשתמש בשיטה שהיא גם זו שהוא השתמש בה בניצחון על מכבי נתניה וגם העתק מדויק של זו של מכבי ת"א. אלון תורג'מן ועדן בן בסט תפקדו כשני חלוצים מרכזיים, מרכז השדה כלל שלושה שחקנים ובכל אגף היה רק שחקן אחד.

ההבדל העיקרי הוא שאז קלינגר שלח את בן בסט וגילי ורמוט לשמור על הקיצוניים של מכבי ת"א, מה שיצר חסרון מספרי עצום במרכז השדה. הפעם הקיצוניים שלו – שמואל שיימן ודור מלול, היו אלה ששמרו על הקיצוניים שמנגד – דור מיכה ואלי דסה, כך שבכל האזורים היה איזון מספרי. השער המוקדם הסביר למה קלינגר חשש מהאגפים של מכבי במשחק הקודם, הוא הגיע ממסירה של הקיצוני השמאלי לימני, מסגירה לא מספיק צמודה של שניהם וממחסור בחיפוי על הקו. בהמשך זה שוב היה דסה שפעם אחר פעם פירק את המערך ההגנתי של הפועל עם מסירה, תנועה או דריבל.

assaf 02
האיש החזק במועדון כיום. ניר קלינגר (צילום: אדריאן הרבשטיין)

אך למרות שהמחצית הראשונה בקלות הייתה יכולה להסתיים עם שניים-שלושה שערים ברשת של שטקוס, היא לא הייתה דומה למחצית הראשונה במשחק הקודם. אז הייתה תחושה של קריסת מערכות מוחלטת, הפעם הייתה תחושה של קבוצה שעומדת טוב עד לרגעים בודדים שהמערך מתפרק, בעיקר בגלל חוסר תיאום ביציאה ללחץ גבוה. קלינגר תיקן את זה במחצית והלחץ במחצית השנייה היה הרבה יותר מתואם ואפקטיבי.

התלהבתי יותר משער השוויון

בעוד ששער הניצחון היה מדהים מבחינת קבלת ההחלטה של דור מלול ורמת הביצוע שלו ושל מגרלשווילי, אני התלהבתי יותר משער השוויון. זה השער שניתן להראות לכל מי שממשיך לטעון ששלושה בלמים זו שיטה הגנתית.

הוא החל מתנועה קדימה עם הכדור של ריקו מיטרבסקי, הבלם הימני. מיטרבסקי מסר למקסים פלקושצ'נקו, שהמשיך בנגיעה לניסו קפילוטו, הבלם השמאלי. קפילוטו נע קדימה עם הכדור, מסר לשיימן באגף שמאל ועשה תנועת עומק ללא כדור, תנועה שהוא יכול להרשות לעצמו לבצע רק בשיטה הזאת. התנועה של קפילוטו הכריחה שחקן מרכז שדה של מכבי ת"א לעזוב את העמדה שלו ולנוע איתו, מה שבלבל לגמרי את המערך ההגנתי של הצהובים והשאיר את מקסים חופשי לחלוטין לבעיטה מטווח בו הוא אחד הבועטים הטובים בכדורגל הישראלי.

השער הזה הראה איך הבלמים שמשחקים בצדדים יכולים לתמוך בהתקפה ולהפוך את שיטת שלושת הבלמים להתקפית מאוד. הוא גם הראה שהפועל חיפה לומדת לנוע בין סגנונות בתוך שיטת שלושת הבלמים, יודעת לעבור מדגש הגנתי להתקפי וחזרה בהתאם להתפתחויות במשחק.

מאוד ברור שקלינגר אוהב את השיטה הזו וניתן להניח שזו לא הפעם האחרונה בה ישתמש בה העונה. טוב שיש עוד אופציה בארסנל שלו, כל עוד הוא יידע לזהות מתי השיטה לא עובדת. ביום ראשון הוא הגיב נהדר לשינוי השיטה של ג'ורדי קרויף עם שינוי משלו, הוא הכניס חלוץ במקום בלם, אך דווקא כפתרון הגנתי לאגפים, שהשאיר אותו גם עם הרבה אופציות ליציאה להתקפות. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות