מבחן קשה לאלופה וסגניתה

 מבחן קשה לאלופה וסגניתה / אופיר לוי

הגרלת ליגת האלופות שנערכה ביום חמישי שעבר במונאקו לא בישרה יותר מידי לחובבי הכדורגל. לצד הרעש התקשורתי סביב מספר משחקים בולטים שיפגישו ראש בראש את הקבוצות הגדולות, המאבקים עצמם יהיו יותר על מיקום לקראת שלבי ההכרעה. כבר כמה שנים שהשיטה שבה מחולקות הקבוצות בשלב הבתים דיי מיצתה את עצמה, אפשר לומר. אז נכון, ישנם מספר מפגשים מסקרנים שאסור לפספס. פאפ גווארדיולה שוב פוגש את האקסית המיתולוגית ברצלונה. אלופת אירופה ריאל מדריד תיפגש עם בורוסיה דורטמונד התוססת, באיירן מינכן וקרלו אנצ'לוטי יתמודדו מול הפיינליסטית אתלטיקו מדריד ופאריז סן ז'רמן המתחדשת תתמודד מול ארסנל. בהחלט סדרת משחקים של הטוענות לכתר. אבל מה לגבי העובדה שבכל בית שנמצאות בו שתי קבוצות גדולות נמצאות גם שתי קבוצות נחותות מהן, כמו לודוגורץ, רוסטוב, לגיה ורשה דינאמו זגראב ופ.צ קופנהאגן?

בכדי לחדד עד כמה השיטה בה מוגרלות הקבוצות מעוותת אפשר לראות שהגרלת המשחקים שפועלת לפי מסלול לאלופות וללא אלופות קבעה שויאריאל ומונאקו, ורומא מול פורטו התמודדו ראש בראש על העלייה, בעוד קבוצות נחותות מהן התמודדו ביניהן ועלו לשלב הבתים. בגלל שיטת הדירוג והחלוקה השנויה במחלוקת מצד אופ"א, במקום שכמה שיותר קבוצות חזקות ואטרקטיביות יגיעו לשלב הבתים בליגת האלופות, הקהל הרחב נאלץ לצפות בטורניר ארוך מידי שעד לשלבי הנוק_אאוט בעצם הופך לחסר עניין. האינפלציה שנוצרת בתוך כל בית והפערים בין הקבוצות הגדולות לקטנות גורמת לטורניר הכי יוקרתי של אירופה להרגיש כמו גארבצ' טיים ארוך.

ליגת האלופות תחל ממש בפברואר

הקבוצות הגדולות מבטיחות עלייה  לרוב כבר אחרי שלושה-ארבעה משחקים ועולות עם הרכב משני לקראת שלבי ההכרעה. מעבר לחוסר עניין לציבור, השיאים והסטטיסטיקות מהעבר פשוט מתנפצים בשנייה בשל כך. תחשבו על שחקני עבר במפעל כמו ראול, אלכנסדרו דל פיירו, רונאלדו (הברזילאי) ופיפו אינזגי. בזמנו הם קבעו שיאים של כיבושי שערים בתנאים הרבה יותר קשים מאשר היום ששחקנים כמו מסי ורונאלדו (הפורטוגלי) יכולים לכבוש כמות כפולה מול היריבות הנחותות שהם מגרילים יחד עם קבוצתם. חוסר התחרותיות הזאת, שזהות העולות ברובן דיי ידועה מראש פוגעת בעצם בכל הכיוונים, מלבד הכיוון של אופ"א שרק הם יודעים מה האינטרס הכלכלי שעומד מאחורי העניין. מעבר לקהל שנפגע, גם הקבוצות נפגעות מהשיטה מכיוון שקשה להם לשמור על מתח ספורטיבי ותמידי במפעל במשחקים שהופכים ללא רלוונטיים. מאז שהוגדל ל-32 קבוצות, אפשר לקרוא לשלב הבתים בליגת האלופות המוקדמות של שלבי ההכרעה ובמילים אחרות, ליגת האלופות תחל אי שם בחודש פברואר, בשלבים האמיתיים.

לב"ש יש בהחלט מה למכור

אצלנו בביצה המקומית, הפועל באר שבע ומכבי תל אביב אמורות לספק לנו חורף חם בשלב הבתים של הליגה האירופית. דיי מוזר לחשוב על העובדה שדווקא האדומים מהדרום הם אלו שמגיעים מאוכזבים למפעל בעוד הצהובים מקרית שלום שמחים וצוהלים. החניכים של ברק בכר, יאמר לזכותם, נתנו הצגה מבריקה מול סלטיק הבינונית ולחץ של 90 דקות הוביל להפרש של שער בודד מן העלייה, שרק בשל חוסר ניסיון לא חולל סנסציה אדירה. דווקא אחרי הגרלת שלב הבתים, תחושת הפספוס והתסכול התחזקה בעיר באר שבע ובאצטדיון טוטו טרנר, אחרי שהבינו שמחיר ההדחה מנע מלארח את ברצלונה ומנצ'סטר סיטי. לא בטוח שאינטר וסאות'המפטון עברו בחלומות הרטובים של מישהו בבאר שבע אבל מצד שני הן יריבות מספיק מכובדת בכדי לציין את המסורת האירופית. בכושר שבאר שבע הציגה יש לה בהחלט מה למכור במפגשים ואחרי שהוכיחה בגרות מול סלטיק ואולימפיאקוס הרף רק עולה. במקביל, מעניין יהיה לראות כיצד תדע הקבוצה לשלב בין אירופה לליגה ולשמור אותה רמת מוכנות כי אחרי התיקו מול הפועל תל אביב הרמה הייתה רחוקה שנות אור.

הרבה מזל למכבי ת"א

מכבי תל אביב לעומתה היא סימן שאלה גדול. החור הענק שהותיר ערן זהבי מתחיל לתת אותותיו ואחרי מחצית אחת טובה במפגש הראשון, משחק הגומלין מול היידוק ספליט היה ניצחון שכולו מזל ויכל להסתיים בהדחה מוקדמת באותה מידה. הסיפור דיי חזר על עצמו מול מ.ס אשדוד בליגה, שגם היא חשפה את תל אביב פעם אחר פעם. למרות הנעת כדור בלתי נגמרת, ראינו קבוצה שלא ממש מסכנת את היריב. עם כל הכבוד לרכש אוסקר סקאריונה הארגנטיני, שמציג יכולת טובה, הדומיננטיות שחסרה לקבוצה עלולה לפגוע בה עוד הרבה בהמשך. כבר עכשיו ספק אם מישהו במכבי ת"א מאמין שביכולת הזאת אפשר להפתיע בשלב הבתים קבוצות כמו זניט סן פטרסבורג ואלקאמר, אלופות רוסיה והולנד לשעבר. ובכלל, מעניין יהיה לראות האם יהיו לכך השלכות לליגה ולכח ההרתעה שעלול עוד להיפגע.