ליגת האלופות בגדולתה

כדורגל/אופיר לוי

שמינית גמר ליגת האלופות, שזכינו לראות השנה, ייזכר עוד שנים רבות כשלב המשחקים המרתק שידענו כחובבי כדורגל. גם תסריטאי טוב היה מתקשה לתכנן את הדרמות והמהפכים הבלתי הגיוניים, עם כמות כה עצומה של שערים, שהשאירו טעם של עוד לקראת רבע הגמר, שכבר מפתח צפיות.

הכוכבת הגדולה של שמינית הגמר – ברצלונה, שכבר חשבה שראתה הכל בכדורגל, וחששה שהעונה שלה תסתיים מוקדם מהצפוי, כנגד כל הסיכויים עשתה את הבלתי יאמן מול פ.ס.ז המסכנה. אבל, שוכני הקמפ נואו מודעים לכך שניסים לא מתחוללים בכל פעם ואם מסי הפרעוש לא יועיל בטובו להתעורר ולחזור לסחוף, כבר במפגש הבא "ביובה סטדיום", הרי שנס פאריז יישכח במהירות, כי מולה תעמוד הגברת הזקנה של איטליה – יובנטוס, שלא התקשתה יותר מדי בצמד המשחקים מול פורטו. יתרה מכך, יובה הקבוצה היחידה בשלב שמינית הגמר שלא ספגה שער חובה, ומגיעה בטוחה בעצמה, הרבה בזכות שוערה האגדי ג'יג'י בופון. המפגש בין אלופת ספרד לאלופת איטליה יהיה מרתק. רק לפני שנתיים הן התמודדו בגמר האלופות, כאשר ידם של הקטלונים הייתה על העליונה. מצד שני, השתיים נפגשו כבר בעבר בשנת 2003 ברבע גמר הצ'מפיונס, וידה של יובנטוס הייתה על העליונה. שאלת השאלות לקראת המפגש הגדול הזה תהיה איזה בארסה תגיע להתמודדות, זו שכובשת שלושה שערים בשבע דקות, או זו שמתפרקת וחוטפת רביעייה. יובה, ככל הנראה, לא תספוג יותר מידי, השאלה תהיה כמה שערים היא תכבוש.

אנצ'לוטי חוזר למדריד

מפגש ענקיות נוסף ופיקנטי במיוחד בין באיירן מינכן וריאל מדריד, הוא גמר נוסף לכשעצמו. מובילות הליגה בגרמניה ובספרד ייאלצו להגיע בשיא היכולת בכדי לעבור את המשוכה הקשה ביותר על הנייר. הבלאנקוס, שדיי גמגמו בצמד המפגשים מול נאפולי, נאלצו להיעזר בשירותיו של הבלם סרחיו ראמוס, הבלתי נגמר, ונדמה שהעוצמות והעליונות שהלבנים של ריאל מציגים במשחקים מגיעים לאו דווקא מחוליית ההתקפה. כריסטיאנו רונאלדו כבר הרבה זמן לא מזכיר את הסופרסטאר שהתרגלנו לראות, וגראת בייל, שחזר מפציעה, לא לוקח את המושכות, עדיין. מולם יתייצבו הבאוורים, שפשוט הפכו את ארסנל לבדיחה של אירופה בשמינית הגמר, עם שתי חמישיות מהדהדות. הבעיה העיקרית של הגרמנים מדי שנה באלופות היא שהם מגיעים לשלבים המכריעים באירופה כשהם נמצאים בגרבאג' טיים ארוך ביותר בבונדסליגה, וירידת המתח הפכה להיות עקב אכילס של הקבוצה בשלבים המכריעים. שתי הקבוצות מכירות היטב אחת את השנייה, שתיהן הדיחו אחת את השנייה בעבר. קרלו אנצ'לוטי המאמן וצ'אבי אלונסו, חודשיים לפני פרישתו, ייפגשו את האקסית, בעוד טוני קרוס מן העבר השני ירצה לעקוץ את הקבוצה שוויתרה עליו. המשחק הראשון באליאנץ ארנה יהיה השובר שיווין לטעמי, שכן כל אחת מהקבוצות יכולה לגמור סיפור ברגע של חולשה אצל השנייה. בפעם הקודמת שהשתיים נפגשו, לפני חמש שנים, באותו שלב, באיירן עלתה לחצי הגמר בדו קרב פנדלים במדריד, אחרי שהמשחק הראשון במינכן הסתיים בניצחון הבאוורים 1:2 ובמדריד התוצאה חזרה על עצמה, בסדר הפוך, גם אחרי 120 דקות.

דו קרב של התקפות

המשחק שבין דורטמונד למונאקו אולי לא נשמע הכי סקסי, אבל מי שאוהב ומבין כדורגל ברמת הדקויות מבין שאת צמד המשחקים הזה אסור לפספס. "השוורצגלבן" אומנם לא נמצאים בעונת השיא שלהם בגרמניה, אבל את המסורת שבנו להם במפעלים האירופים בשנים האחרונות ניתן לראות בבירור. בכל שנה דורטמונד מגיעה לשלבים הסופיים. כמו בכל עונה גם השנה הצהובים שחורים של המאמן תומאס טוכל משחקים כדורגל התקפי ואטרקטיבי ובמפגש הגומלין מול בנפיקה ליסבון ראינו זאת עם הצגת היחיד של פייר אמריק אובמיאנג הגבונזי, שהרשית שלושער נדיר בדרך למהפך מרשים. אלא שמולה תעמוד מוליכת הליגה הצרפתית והמפתיעה מונאקו, המפגיזה הרשמית של אירופה. הצרפתים בעונה חלומית כבשו הכי הרבה שערים באירופה השנה, יותר מבארסה, יותר מבאיירן, עם ממוצע של למעלה משלושה שערים למשחק, פשוט מדהים. המהפך האדיר שהם עשו מול סיטי של פפ גווארדיולה היה החותמת שהשנה היא קבוצה גדולה, מה גם שעשו זאת ללא הכוכב של הקבוצה רדמאל פלקאו. ההבדל באותו משחק היה שמונאקו כבשה את ממוצע השערים שלה גם בבית וגם בחוץ ואילו הסיטי נראו כמו צל של עצמם בגומלין. בדו קרב מסקרן במיוחד, שצפוי להיות רב שערים, ההבדל היחיד שעלול להכריע בין שתי הקבוצות יהיה 80 אלף גרמנים בצהוב מול האין קהל של הקבוצה מהנסיכות. אם מונאקו תשמור על הסטטיסטיקה שלה גם החומה הצהובה לא תעזור.

המפגש האפור של רבע הגמר

ההתמודדות בין אתלטיקו מדריד לבין לסטר קיבלה ללא עוררין את התואר של המפגש האפור של רבע הגמר. יחד עם זאת, כפי שלמדנו היטב במפעל האלופות אין רגע דל והדרמה היא חלק בלתי נפרד. מבחינת הקולצ'ונרוס, שתמיד מגיעים בשקט מהצד, יש חשבון לא פתור לסגור השנה. דייגו סימאונה הוא המאמן היחיד מבין כל המאמנים בשלב רבע הגמר שהגיע לכל ארבעת חצאי הגמר בארבע השנים האחרונות. מתוכן הוא הפסיד שני גמרים ליריבה העירונית ריאל, כשהאחרון היה בשנה שעברה. אם יש וי שחסר לו על מנת להיכנס לרשימה המכובדת של המאמנים הגדולים ביותר, הרי שהגביע עם האוזניים הגדולות זה כל מבוקשו. בסיבוב הקודם לברקוזן לא היוותה תחרות כלל לחניכיו של צ'ולו, אבל תהיו בטוחים שהוא לא יקל ראש בלסטר הצנועה. בזמן שחלום האליפות בלה ליגה נראה אבוד, הנפת הגביע, למי שכבר הדיחה בעבר במפעל את באיירן, ריאל ובארסה, זה יעד לגיטימי לחלוטין. השועלים מאנגליה מנגד כבר רגילים להיות אנדרדוג. אם בשנה שעברה חשבנו שהגיעו לשיא המועדון ולקצה היכולת, גם הם לא חלמו למצוא עצמם בין שמונה האריות של אירופה. הירידה הדרסטית ביכולתם השנה סיכנה את מקומם בפרמייר ליג, אלא שעם פיטוריו הכואבים של קלאודיו ראניירי , שהביא גאווה לעיר לסטר לנצח, הגיע קרייג שקספיר, שכשמו כן הוא. המאמן האנגלי הצליח לסחוף אחריו חבורה שבורה, ברח מתחתית הליגה ואסף את שחקניו לתצוגה גדולה שהספיקה למהפך מרשים, ולא צפוי, במפגש הקודם מול סביליה. לכן כמו שלא האמנו שהיא תזכה באליפות הפרמייר ליג בשנה שעברה אל תספידו את הקבוצה הקטנה ממרכז אנגליה.