לא ספגו שער. רגע נדיר

אוניברסלי / אסף רביץ

מפאת אילוצי זמנים, גם השבוע הכתבה הזו נכתבת לפני משחק חשוב של הפועל חיפה, הפעם משחק הגביע מול הפועל ראשון לציון מהצמרת הנמוכה של הליגה הלאומית. ניצחון הליגה על הפועל רעננה בשבת מיצב את הפועל כקבוצת מרכז טבלה, נכון לעכשיו, מה שמאפשר לה להתמקד יותר בגביע ולנסות לנצל את ההגרלה הנוחה. אבל בזמן שאתם קוראים יכול גם להיות שהקבוצה בזבזה את ההזדמנות.

המשחק בשבת מדגים בצורה טובה את הקלישאה שהניצחון הוא הדבר היחיד שניתן לקחת ממנו. מי שמאוד רוצה יוכל להדגיש את הערב הנדיר בו האדומים לא ספגו שער, אך זה לא ממש היה באשמתם: רעננה הגיעה למצבים וחצאי מצבים רבים, היא לא הבקיעה כי ההתקפה שלה היא החלשה בליגה, בגלל חוסר מזל ובזכות אחד מהימים האלה בהם פיט פלטהאוזן מביא נקודות.

ניצחון במשחק כזה רחוק מלהיות מובן מאליו, גם בגלל שהגיע לאחר שני הפסדים שנראו כמו תחילת משבר, וגם בגלל הרכב חסר מאוד. דני גולן נאלץ להסתדר ללא שלושת השחקנים היוצרים המרכזיים שלו: חנן ממן, מקסים פלקושצ'נקו ואדילסון באהיה, וגם ללא ניסו קפילוטו, שהוא הבלם שמתמחה בכדורי גובה. אלה ארבעה מהשחקנים החשובים ביותר בקבוצה השנה. פרט למקסים, שלושת האחרים נעדרו בגלל צהובים, מה שמעלה תהיה אם הם כיוונו את זה כך שיהיו זמינים למשחק הגביע.

לגולן היו מעט אופציות בחירה, והוא הימר על שני השחקנים היצירתיים ביותר שנשארו לו בסגל: הישאם כיוואן וסער פדידה. אבל כיוואן כבר שכח שהוא התחיל את העונה אופטימי ופדידה הצעיר רחוק מלהיות שחקן ציר התקפי כרגע. הבעיה המרכזית עם שניהם הייתה שהם הושפעו לחלוטין מהיכולת הכללית של הקבוצה ולא השפיעו עליה. כשהיו דקות טובות גם הם ביצעו פעולות חיוביות, כשהיו דקות רעות הם נעלמו ואיבדו את רוב הכדורים שהגיעו אליהם.

פתיחה טובה ונפילה בהמשך

בעצם, זה תיאור מדויק של המשחק של הפועל חיפה בשבת באופן כללי. הקבוצה עלתה אליו בצורה טובה ונראה שב-20 הדקות הראשונות באה להילחם. שחקני מרכז השדה הפעילו לחץ והוציאו התקפות בצורה טובה, אושרי רואש היה אסרטיבי מאוד בעלייה לכדורי גובה. ואם במשחקים קודמים הקבוצה הייתה צריכה לספוג כדי להיקלע לדקות רעות, הפעם הספיקו שתי דקות טובות של רעננה כדי להוציא לחלוטין את האדומים מאיזון באמצע המחצית הראשונה. זה היה סימן מדאיג שהזכיר יותר מדי את התקופה הרעה של אמצע הסיבוב הראשון, שהחלה, אגב, במשחק החוץ מול רעננה.

הדקות הרעות, שנמשכו מסביבות הדקה ה-20 עד לשער בדקה ה-61, כללו את כל מה שלא עובד בהפועל חיפה. בעוד שקל להתמקד באיבודי הכדור הרבים ובהנעת הכדור האיטית, הבעיה המשמעותית ביותר הייתה בתחום בו הקבוצה חלשה השנה: העבודה ההגנתית. השחקנים של גולן פשוט הפסיקו להשיג כדורים בדקות האלה. רואש וברונו פיניירו הם לא מומחי גובה, וברגע שהיו פחות מחויבים שחקני ההתקפה של רעננה היו ראשונים לכל כדור ארוך.

גם הקישור האחורי לא תפקד בדקות האלה. ז'וליו סזאר ולירן סרדל צברו לא מעט דקות ביחד במרכז השדה, אבל נדמה שעדיין אין תיאום וחלוקת תפקידים ברורה ביניהם, פעמים רבות הם קרובים מדי אחד לשני וניתן לבטל אותם במסירה אחת. קשה היה להבין האם אחד מהם היה אמור לתפקד כקשר אחורי טהור שנשאר קרוב לבלמים, בהמשך חשוב יהיה שגולן יגדיר שחקן כזה במרכז השדה. יכול להיות שפיניירו הכי מתאים לתפקיד הזה בדיוק, סזאר לא אחראי מספיק ונראה אפקטיבי יותר כשיש לו חופש להצטרף קדימה. הברזילאי חסר היציבות מעורב בשערים ובישל גם בשבת את שער הניצחון, מה שהחזיר אותו לעניינים לאחר כמה משחקים רעים. אולי העמדה המתאימה לו היא של שחקן 50/50 לצד קשר אחורי טהור.

עדן בן בסט בא לעבוד

בדקות הרעות בלט המחסור של הפועל חיפה במנהיג, בשחקן שמסוגל להתעלות מעל לסיטואציה ולהוציא את השחקנים שסביבו מהדקות האלה. אבל קיבלנו הצצה לעתיד אפשרי בו עדן בן בסט יהיה השחקן הזה. בן בסט בא לעבוד, ובדקות הרעות היה היחיד שמדי פעם הצליח לבצע פעולה טובה וחדה. קשה לצפות משחקן שהגיע לקבוצה לפני יומיים להנהיג שינוי, אבל אולי עם הזמן זה יקרה. הוא הגיע למועדון שיש לו בו מעמד.

החשיבות הגדולה של בן בסט היא שהוא יכול לשחק באגף. הוא מעדיף את אגף שמאל, לכן יהיה מעניין לראות כיצד גולן ירכיב אותו לצד אדילסון, שזו העמדה שלו כל השנה. יכול להיות ששינוי אגף, שינוי סיטואציה, יעשה טוב לברזילאי. הבעיה של בן בסט הייתה שמול רעננה, מדי פעם הוא החליט שהוא מתפקד כחלוץ שני לצד מהראן לאלה. הוא ניסה לשלוח שחקן שיחפה עליו באגף, אבל לא ממש היה את מי. בקרוב יגיעו משחקים מול קבוצות בכירות יותר, מולן הוא לא יוכל להרשות לעצמו להפקיר את האגף בצורה כזו.

לאלה: שער מדהים משום מקום

עד שבן בסט יתחיל להותיר את חותמו, הפועל חיפה קיבלה את הפתרון שלה מסגנון המנהיגות הייחודי של לאלה. החשיבות של לאלה ברמה הקבוצתית היא לא בכך שהוא מסוגל להשפיע על שאר השחקנים, אלא בכך שהוא לא מושפע מהם, הוא לא נכנס למשבר יחד איתם. מה שמאפשר לו לשלוף מדי פעם את הקלף המנצח האולטימטיבי מול דקות רעות: שער משום מקום. השער המדהים שלו בשבת, ההגדרה המילונית לשער משום מקום, לא רק שינה את התוצאה, הוא החזיר לחיים את הקבוצה, כל השחקנים וכל המערכים קיבלו פתאום מרץ.

כמה פעמים בשנים האחרונות לאלה חילץ את הפועל חיפה עם שער משום מקום? כמה משברים הוא פתר בדרך הזאת? כמה מדרונות חלקלקים הוא מנע? לאלה הוא השחקן החשוב ביותר של הפועל חיפה בשנים האלה, דווקא בגלל שחלק גדול מהשערים שלו לא קשורים לשטף המשחק, אלא לרגע אחד של השראה, שיכול להגיע בזמן שאף אחד אחר בקבוצה לא מתפקד.