המגרש "הביתי" של היריבות

ירוק עד / עמית פרוסנר

אין דבר כיף יותר מלהגיע לאצטדיון סמי עופר. הקהל, המגרש הנפלא, האווירה, הכל נהדר, ולא פחות חשוב, יש גם סיכוי יוצא מהכלל לצאת עם נקודות. פשוט צריך לעמוד נכון בהגנה ולחכות בסבלנות. לא, אני לא מדבר על מכבי חיפה, אלא כמובן על קבוצות החוץ, שמגיעות למשחק הכי קל שלהן בשנה, משחק החוץ בחיפה. בשבעת משחקי הבית האחרונים של מכבי היא הצליחה להשיג שתי נקודות והפסידה חמש פעמים. אם נוסיף גם את משחק הגביע מול מכבי פתח תקווה, נקבל שמונה משחקי בית רצופים ללא ניצחון, וזה משהו שגם זקני האוהדים לא מצליחים לזכור מתי קרה בפעם האחרונה. מכבי חיפה נראית רע מאוד, לא מצליחה לחבר יותר משתי דקות של כדורגל סביר, וגם זה מדי פעם, והקבוצות היריבות אומרות תודה רבה, עומדות מאחורה בסבלנות ומחכות. מכבי חיפה כבר תהרוס לעצמה את המשחק.

אשדוד לא באה להתקיף

אי אפשר כמובן להאשים את גיא לוזון במצב של מכבי, הוא מראש הגיע לסיטואציה על סף הבלתי אפשרית, אבל גם הוא לא נקי מאחריות על ההפסד. לוזון פתח בהרכב הגנתי, שיחק במערך 4:2:2, עם קמיל ואצק בשמאל. ואצק לא יכול להיות שחקן קו, אין לו את התכונות הנדרשות והוא פשוט הלך לאיבוד. אולי המחשבה הייתה שהוא יעזור לסאן מנחם בהגנה, ויכנס למרכז ויפנה מקום לעליות של המגן הצעיר של מכבי, אבל בפועל אשדוד בכלל לא באה לצאת קדימה. אשדוד שיחקה עם שלושה בלמים וחמישה בקן האחורי, היא שיחקה כל הזמן עם תשעה שחקנים קרובים מאחורי הכדור וחיכתה בסבלנות. מכבי, לעומת זאת, התמסרה 40 מטר מהשער, בלי שום רעיון איך ומה לעשות. עטר עזב את המרכז ועבר לשמאל, הצליח פעם אחת באמצעות דאבל פאס להגיע לחצי מצב, אבל חוץ מזה שום דבר שאפשר לקחת הביתה.

המחצית השנייה התחילה כמו המחצית הראשונה, עד שסאן מנחם קיבל אדום טפשי לחלוטין, אחרי שירד לתאקל מיותר רחוק מאוד מהרחבה, הכשיל את דולי מנגה, וקיבל בצדק את הצהוב השני. מאותו הרגע רוני אוואט, שניהל את המשחק במקומו של רן בן שמעון, שישב ביציע, עשה חילופים התקפיים, ניצל את העובדה שלמכבי יש שחקן פחות ויצא קדימה. אשדוד בעצמה לא הגיעה ליותר מדי הזדמנויות, אבל היא לא ממש הייתה צריכה, טעות משולבת של לויטה, שי בן דוד הצעיר, שנכנס כמחליף לעמדת המגן השמאלי, ונטע לביא, הביאה ליתרון של אשדוד ומכאן והלאה היה די ברור שגם עם המשחק ימשך עד ששורות אלה יוצאות לאור – מכבי לא תבקיע. לביא עוד חטף כדור בשליש הקדמי וקהת מסר לעטר שבעט מחוץ לרחבה, אבל פרט לזה מכבי לא הצליחה לעשות כמעט שום דבר. רוקאביצ'ה וקהת שוב במשחק חלש מאוד ובסיום ניצחון לאשדוד 1:0, שמסבך מאוד את מכבי במאבק על הפליאוף העליון. מכבי כרגע מדורגת במקום השביעי עם אותו מספר נקודות כמו לקרית שמונה, ואותו הפרש שערים של +2. אבל קרית שמונה הבקיעה יותר, ובמקרה של שוויון בהפרש השערים מי שמבקיעה יותר מדורגת במיקום גבוה יותר. למכבי אין ברירה והיא חייבת לנצח ביום שני את בית"ר ירושלים, וגם זה כבר עלול לא להספיק, כי מכבי צריכה לנצח את בית"ר ורעננה ולעשות את זה בהפרש גדול יותר ממה שקרית שמונה תנצח במשחקים שלה.

אלוהי הדברים הקטנים

למכבי חיפה כרגע, יש סגל לא מאוזן בצורה כמעט קיצונית. יש מגן שמאלי אחד (מנחם) מגן ימני אחד, שמעדיף לשחק בלם (קגלמאכר) ושחקן קו אמיתי אחד (ריאן), שבכלל שוחרר ולא ממש היה בתוכניות. למכבי יש הרבה מאוד בלמים,  ושחקני אמצע, ורק קשר קדמי אחד שמסוגל לעשות פעולה לא צפויה וגם הוא יכול באמת להשפיע ל-30 דקות (ורמוט), בכל זה מולנסטיין לא ממש היה אשם, וגם לוזון בוודאי שלא. מי שבנה את הקבוצה והשאיר את המאמנים בבעיה הוא קרלסן, שיש גם לו חלק גדול באחריות על המצב של מכבי. אבל ללא קשר לתפקודי עמדות, במכבי יש לא מעט בעיות במגרש. שחקנים לא לוקחים אחריות, לא יורדים לעזור, ובעיקר חסרים את המנטליות של להחזיר את הכדור בכל מחיר חזרה. אז נכון, עטר הוא השחקן היצירתי היחיד שפתח מול אשדוד. למה מכבי לא לחצה מהרגע הראשון וניסתה לנצל את העובדה שבהרכב היו מספיק שחקנים שמסוגלים לחלץ כדורים? מדוע מנחם הופקר פעם אחר פעם באגף ואחרי שכבר קיבל צהוב לוזון לא שלח לאגף קשר שיעזור לו מול מנגה? ואיך יכול להיות שאנחנו ממש לקראת סיום העונה הסדירה והפערים בין ההגנה של מכבי להתקפה עדיין כל כך גדולים? והרשימה לא נגמרת. מנחם עשה טעות וקיבל אדום. קרה בעבר ויקרה בעתיד. הדקה הייתה 57. בהתקפה הראשונה של אשדוד, יצאו שישה שחקני אשדוד קדימה וארבעה שחקנים של מכבי לא חזרו להגנה והשאירו חמישה שחקנים בהגנה מול שישה, ורק במזל מכבי לא ספגה מייד. זה בדיוק חוסר האחריות בדברים הקטנים שעליהם מפסידים משחקים, כמו גם למסור למגן מחליף צעיר כששני שחקני יריב נמצאים לידו ויכולים ללחוץ אותו, בדיוק כמו שלויטה עשה במהלך שהביא לשער של אשדוד. למכבי יש לא מעט שחקנים מנוסים בהרכב, ואין סיבה שנראה כל כך הרבה דברים כאלה כמעט כל משחק.

מי ייקח אחריות בטדי?

מכבי מגיעה ביום לשני לטדי במצב רע מאוד. בית"ר בכושר הרבה יותר טוב, וגם ככה בשנים האחרונות מכבי מתקשה מאוד להוציא נקודות בחוץ מול בית"ר. אבל הפעם מכבי מגיעה במצב שהיא חייבת לנצח, וזה יכול לשחק לרגליים של בית"ר, שיש לה בדיוק את הכלים לנצל את זה. אם מכבי תשחק שוב עם שניים במרכז השדה, דן אייבינדר, ושאר שחקני הקישור של בית"ר ילחצו גבוה וההגנה של מכבי תהיה בצרות. למכבי אין ברירה ואם היא תשחק פתוח מדי זה עלול להסתיים בקטסטרופה. לוזון חייב לשחק סגור בעצמו ולצאת בהתקפות מעבר דרך האגפים ולנסות לנצל את התמיכה של מגני בית"ר בהתקפה. ולא פחות חשוב, אם קהת יפתח, הוא חייב לשחק נמוך יותר וליד הקשר האחורי. אין טעם לתת לו לשחק ליד החלוץ, מכיוון שהוא ילך לאיבוד בין הקשרים של בית"ר.