אוניברסלי / אסף רביץ
אוהדי הפועל חיפה ואוהדי מכבי חיפה רגילים להיות יריבים. מדובר בשני מועדונים שונים מאוד, עם מטרות שונות, קהל בסדר גודל שונה ויחס שונה ליריבה העירונית. אבל בשבת, אוהדי שתי החיפאיות שחיפשו קצת הזדהות עם המצוקה היו יכולים למצוא אותה במחנה שמעבר לכביש. כי שני מחנות האוהדים יצאו מהמשחק בשבת עם תחושה זהה: הכל נשאר אותו דבר.
ההפסד הביתי של הפועל חיפה להפועל כפר סבא, והתגובות שאחריו, היו מוכרים, מוכרים מדי. זה היה שחזור כמעט מדויק של הפסדים מלפני שנה, שנתיים, שלוש, ארבע וחמש שנים. רק השמות התחלפו. שוב הפסד ביתי במשחק בו הקבוצה לא הייתה פחות טובה מהיריבה, שוב שוער זר שבורח לו כדור מהידיים, שוב הגנה שסופגת שער רך מאוד בדקות האחרונות, שוב מאמן שעובר להרכב הנכון רק כשהוא בפיגור, שוב קהל שקורא למאמן להתפטר, שוב שתי תוצאות לא טובות מספיקות כדי להוציא החוצה את כל הבלגאן והמשקעים בין הצוות המקצועי להנהלה, שוב הודעת גיבוי של יואב כץ למאמן שלא תהיה לו בעיה לפטר עוד שבועיים.
הנקמה של אלי אלבז ביואב כץ
כדי שלא יהיה משעמם מדי, האדומים דאגו לכמה טוויסטים ייחודיים. למשל, לחטוף שער הפסד משחקן שברח מהקבוצה לפני שבועיים, או להגיב לטעות של שוער באופן הכי מעורר פאניקה שניתן לדמיין: לקחת אותו לשיחה אישית בזמן האימון.
בעצם, אלו לא דוגמאות טובות. כי לאחר חילופי ההאשמות בתוך הקבוצה התברר שאלבז עזב, ככל הנראה, מהסיבה הכי מוכרת בהפועל: יואב כץ לא היה מוכן לתת לו העלאה. ואת היכולת לערער בטחון של שוערים הקבוצה כבר הביאה לדרגת אמנות בעונה שעברה. פיט פלטהאוזן כנראה הגיע מאותו אי בו גדלים רק שוערים שעושים טעויות מעצבנות במיוחד ורק משם הפועל חיפה מביאה שוערים. אך די ברור שמדובר גם בשוער עם יכולות גבוהות (אינסטינקטים מצוינים, משחק רגל נהדר) שיוכל גם להביא נקודות לקבוצה אם ייתנו לו שקט ובטחון.
החלק המדאיג במיוחד בתחושה ששום דבר חדש לא קורה בהפועל חיפה היא שנדמה שאף אחד כבר לא מצפה למשהו אחר. לקהל נמאס מהמאמן עוד לפני שהתחילה העונה, הפסדים ביתיים להפועל כפ"ס נתפסים כמובנים מאליהם ורוב מי שמסתכל על המצב מבחוץ רואה באדומים מועמדים בולטים לירידה השנה.
אז כדי לצאת מהמעגל המתסכל, הטור הזה יחפש את הסיבות לכך שהעונה הזאת כן תוכל להיות שונה, למרות הפתיחה המוכרת כל כך. מסתבר שדווקא יש סיבות כאלה:
1) הבלגאן קורה מהר מהרגיל
בדרך כלל מעמדו של מאמן הפועל חיפה מתחיל להתערער לקראת סוף הסיבוב הראשון, הפעם נדמה שהמעמד של אלי כהן היה מעורער עוד לפני פתיחת העונה. ככל שנחשפים יותר החיכוכים בין כהן לבין כץ ודורון אוסידון, כך מתחזקת התהייה למה כץ בחר להשאיר אותו בקבוצה בקיץ. מפתה להעלות את ההשערה שכץ הבין שלא ממש חשוב מי המאמן שפותח את העונה בהפועל חיפה כי הוא לא יחזיק מעמד זמן רב, לכן עדיף להתמקד במאמן השני.
אני מקווה שאלי כהן ייפרד מהפועל חיפה בקרוב. לא כי הוא פחות טוב ממאמנים קודמים שהיו בקבוצה, אלא בגלל שהמערכת לא מתפקדת במצב הנוכחי וליחסים שלו עם הקהל וההנהלה יש חלק חשוב בכך. אולי אם זה יקרה מספיק מהר, לפני שהליגה בורחת, תהיה הזדמנות להתאושש באופן שלא רק יצמצם פערים.
אני מקווה גם שכץ לא יטרח לחפש מאמן אחר במקום כהן. על הספסל יושב מאיר בן מרגי, שבתקופתו הקבוצה נראתה הכי טוב בעונה שעברה, מגיע לו צ'אנס אמיתי להראות מה הוא מסוגל להוציא מהסגל הנוכחי. מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה.
2) יש כלים מקצועיים ליצור שינוי
על הספסל מול כפר סבא ישבו שני הזרים הבכירים שהגיעו בקיץ, ביחד עם חנן ממן ומהראן לאלה. רובם, אם לא כולם, צריכים לקבל הזדמנות בהרכב. ז'וליו סזאר עדיין לא שיחק והגיע הזמן לבחון מה הוא מסוגל להציע כקשר אחורי. פיליפ יאזביץ' היה פעיל מאוד באגף ימין לאחר שנכנס ונראה שפיתח כימיה ראשונית נהדרת עם דור מלול. ניתן לבנות הרכבים עם לאלה ושלומי ארבייטמן ביחד, ומותר גם להוריד את ארבייטמן לספסל אחרי שלושה משחקים של כלום. התלונות שלא קיבל כדורים לא היו מוצדקות מול כפר סבא, הפעם דווקא היו כמה כדורי רוחב מסוכנים לפינה הקרובה וכמה הגבהות טובות, בכל המקרים ארבייטמן נשאר תקוע מאחוריי הבלם ששמר עליו.
יש להפועל חיפה סגל עם לא מעט שחקנים שמסוגלים להבקיע שערים ולבצע פעולות חדות. יש גם כמות יפה של שחקנים טכניים מכל מיני סוגים. הקושי כרגע לא קשור לרמת הכשרון, אלא ליכולת למצוא את הקומבינציות הנכונות שיאפשרו שטף התקפי עם סיכון מינימלי בהגנה ושחקנים שעובדים טוב ביחד. מאמן פחות עקשן מאלי כהן יוכל להקדיש כמה שבועות לנסיונות עד שימצא את ההרכבים הנכונים ואת הרוטציה המוצלחת.
3) מקסים
גם במשחק בינוני ומטה שלו, ההספק של מקסים בשבת כלל בעיטה חופשית למשקוף, שתי בעיטות נוספות למסגרת מחוץ לרחבה, כמה הגבהות טובות וכמה נגיעות קטנות שיצרו מצבים מעניינים. אי אפשר לצפות משחקן בן 20, עם כמות חד ספרתית של משחקים בליגת העל לככב כל שבוע, אבל מקסים נראה כמו שחקן שיכול לבצע את הפעולה המכריעה בכל יום נתון. החשיבות של ההישארות שלו בקבוצה היא לא רק ברמה המקצועית, היא גם בכך שהוא מחזיק את התקווה למשהו טוב יותר. עדיין אי אפשר לדעת עד כמה הוא יממש את התקווה והיכן זה יקרה, אבל לפעמים עצם קיומה של התקווה לא פחות חשוב מהמימוש שלה.
