בשל אילוצי חג השבועות, הכתבה הזאת נכתבת בתחילת השבוע, כאשר אין כל חדש לגבי הפועל חיפה ועוד לא ידוע אם יהיה בהמשך. לכן, נשים השבוע בצד את האדומים ונפנה את הבמה לשניים מאירועי הספורט הגדולים של השנה. הגמרים של ליגות הכדורגל והכדורסל הטובות בעולם צפויים להיות השנה איכותיים, מעניינים ושוויוניים. הפעם אין פייבוריטית מול אנדרדוג, אלא קרב בין שתי קבוצות מצוינות שמגיעות לגמר בכושר נהדר.
רונאלדו המציא את עצמו מחדש
מחר ייערך גמר ליגת האלופות בין ריאל מדריד ליובנטוס. לא כל שנה ניתן לטעון ששתי הקבוצות הטובות באירופה הגיעו לגמר ליגת האלופות, השנה היחידה שיכולה לשכנע את עצמה שהייתה ברמה של השתיים האלה זו באיירן מינכן, אך לא הייתי מהמר עליה במשחק בודד מול אף אחת מהשתיים האלה.
הגמר הזה יכלול סיפורים מכל מיני סוגים, עבורי הסיפור המרכזי הוא של שחקן נגד קבוצה: כריסטיאנו רונאלדו נגד ההגנה של יובנטוס. רונאלדו הוא לא אותו שחקן שהיה לפני כמה שנים, הדריבל שלו פחות מפחיד והוא יוצר בעצמו פחות מצבי הבקעה, הוא גם לא יציב כפי שהיה בשנים בהן הבקיע 60 שערים לעונה. אבל הוא המציא את עצמו מחדש.
מבחינה מקצועית, רונאלדו המציא את עצמו מחדש כחלוץ מרכזי לכל דבר. את רוב השערים שלו הוא מבקיע בזכות תנועה, חוש זיהוי מצבים וסיומת של סקורר קלאסי. מעבר לכך, הוא המציא את עצמו מחדש כשחקן של משחקים גדולים. השנה הוא כמעט לא הבקיע בליגת האלופות עד לרבע וחצי הגמר, שם הכניע כמעט לבד את באיירן ואתלטיקו מדריד. רונאלדו החלוץ המרכזי הוא כיום שחקן ההתקפה המסוכן בעולם במשחקים גדולים מול הגנות איכותיות.
בופון בפעם הראשונה, או ריאל פעמיים ברציפות?
אך בגמר תחכה לו ההגנה האיכותית ביותר באירופה השנה. יובנטוס היא קבוצה של דקויות, היא לומדת לעומק יריבות ושחקנים וגורמת להם להיראות חסרי אונים. שחקני ההגנה של יובנטוס תמיד נמצאים במקום הנכון, אף פעם לא טועים, וניתן להניח שכל אחד מהם אוכל ונושם רונאלדו בשבועות האחרונים. ההגנה האימתנית של יובה תיתקל במשוכה ההתקפית הקשה ביותר שלה, גם ברמת הקבוצה וגם ברמת השחקן הבודד שצריך לעצור. רונאלדו ייתקל במשוכה ההגנתית הגבוהה ביותר שהייתה באירופה בשנים האחרונות.
המשחק הזה יהיה היסטורי בכל מקרה. זכייה של יובנטוס תהיה זכייה ראשונה של ג'יאנלואיג'י בופון בתואר. השוער בן ה-39 הוא אולי השחקן הטוב ביותר שאין לו גביע אלופות ברזומה, הגיע הזמן. בצד השני תעמוד על הכף היסטוריה לא פחות גדולה, מאחר ואף קבוצה מעולם לא זכתה בליגת האלופות שנתיים ברציפות מאז שהמפעל הזה קיים מתחילת שנות ה-90'. אם רונאלדו יוביל את ריאל לזכייה בליגת האלופות שנתיים ברציפות, כשבתווך הוא מוביל את פורטוגל לזכייה ביורו, זו תהיה השנה שתמצב את מקומו ההיסטורי בין הגדולים ביותר.
הקרב בין קבוצה היסטורית לשחקן היסטורי
גם בגמר ה-NBA, שיצא לדרך הלילה, המוקד הוא הקרב בין קבוצה היסטורית לשחקן היסטורי. לאורך העונה, לא היה ברור אם קליבלנד תוכל להוות יריבה ראויה לגולדן סטייט, אך בפלייאוף המצב השתנה והאלופה מקליבלנד נראית נהדר. כמובן, זה קורה קודם כל בגלל שלברון ג'יימס נמצא בשיא הקריירה שלו.
בדומה לרונאלדו (שניהם בני 32, נולדו בהפרש של 36 ימים), גם לברון איבד משהו מהאתלטיות של פעם, אך הנסיון מאפשר לו להיות טוב מתמיד. הוא מוצא את נקודת התורפה של כל שומר, וברגע שליריבה אין שחקן שיכול להתמודד איתו הוא מחסל משחקים בקלילות. הקליעה שלו מבחוץ טובה מתמיד, יכולת המסירה נשארה יוצאת דופן, לכן כמעט בלתי אפשרי לשמור עליו כיום.
לגולדן סטייט יהיו הרבה שחקנים שינסו ועשויים להקשות עליו יותר מכל מה שנתקל בו עד כה בפלייאוף. בראשם קווין דוראנט, שהצטרף לקבוצה בקיץ. מעבר להיותו אחד הסקוררים הטובים בליגה (ואפילו בהיסטוריה של הליגה), דוראנט הפך עם השנים לשומר נהדר. הוא גבוה וזריז, עם ידיים לא נגמרות שקשה מאוד לעלות לזריקה מולן. הקרב האישי בין לברון לדוראנט, שכנראה ישמרו אחד על השני בחלקים גדולים מהסדרה, יהיה משמעותי מאוד. דוראנט לא צריך לנצח את השחקן הטוב בעולם לבד, מספיק שהוא יהפוך את זה לקרב ראוי כדי ששאר היתרונות של גולדן סטייט יוכלו לבוא לידי ביטוי.
כמו קליבלנד, גם גולדן סטייט לא נתקלה בהתנגדות יוצאת דופן בפלייאוף, שתיהן ביחד הפסידו עד לגמר משחק אחד וגם הוא נבע מנפילת מתח רגעית של לברון וקליבלנד מול בוסטון. זה הגמר השלישי ברציפות בין שתי הקבוצות, אך הפעם נדמה ששתיהן מגיעות אליו טובות מתמיד, שתי קבוצות שברוב העונות האחרות כנראה היו זוכות בתואר בקלות אך השנה נתקלו אחת בשנייה.
גולדן סטייט פייבוריטית קלה. בשנה שעברה קליבלנד נזקקה לרצף אירועים יוצאי דופן כדי לזכות, והשנה גולדן סטייט הוסיפה את דוראנט. זו קבוצה שבהחלט עשויה להתברר כטובה בכל הזמנים, כמות כשרון שלא בטוח שאי פעם התקבצה בקבוצה אחת, קבוצה עם התקפה היסטורית והגנה מצוינת, עם כלים להתמודד עם לברון ועם קיירי אירווינג. אם שתי הקבוצות אכן יביאו לידי ביטוי את היכולות שלהן (ולא יהיו פציעות משמעותיות) ולברון יצליח לנצח את הקבוצה הזאת, גם המעמד ההיסטורי שלו יקבל שדרוג משמעותי, הוא כנראה יהיה הראשון שניתן להכניס ברצינות לדיון מול מייקל ג'ורדן.
