ראש עיריית קרית ביאליק אלי דוקורסקי שב מטקס חתימת ערים תאומות בבלרוס, עם הבטחה ומשימה אישית: הנצחתם של 283 יהודים שנספו בשואה. את רשימת השמות קיבל דוקורסקי מארכיון העיר. ל"הד הקריות" הוא אומר כי יעשה הכל כדי להנציח את הנספים. ספר תיעוד יהודים
דוקורסקי טס לעיר גלובוקי בבלרוס כדי לחתום על הסכם ברית ערים תאומות. את דוקורסקי ליוו סגן ראש העיר ניומה רצ'בסקי וסגן מהנדס העיר איגור שימנוביץ הדובר את השפה הבלרוסית. "נפגשנו עם ארגון הווטרנים של גלובוקי, ארגון של האזרחים הוותיקים שלחמו במלחמת העולם השנייה. תוך כדי שיחה, ניגשה אלי מזכירת הארגון ואמרה לי שיש לה את שמות היהודים שנורו על ידי הגרמנים בגלובוקי בזמן המלחמה. היא הראתה לי את הרשימות ושאלתי אותה אם אני יכול לקבל אותן", סיפר דוקורסקי, "למחרת, הזמינו אותי להרצות בפני מועצת האזור וכשהגעתי, הוציאו את הרשימות מהארכיון ונתנו לי את המסמכים".
הרשימות מכילות שמות ופרטים שונים על היהודים שנרצחו -תאריכי לידה, מין, לאום, מקצוע וכמובן שמות מלאים. "כשאיגור שימנוביץ, יליד בלרוס, עבר על הרשימה, הוא אמר שמלבד ארבעה, כל השמות יהודיים". דוקורסקי, ששב ביום שני לישראל, מתכוון לקיים שיחה עם יו"ר יד ושם אבנר שלו, ובהמשך להעביר את הרשימות ליד ושם בירושלים. כל דפי הרשימות חתומים על ידי חותמת הארכיון של העיר גלובוקי בבלרוס.
לא הספקתם לקרוא את גיליון הסופ"ש…? הקליקו על המהדורה הדיגיטלית של "הד הקריות"
"מאוד ריגש אותי לקבל את הרשימות עם השמות, כי משימת התיעוד והזיכרון היא מהחשובות של הדור הזה. יכול להיות שהרשימות יסייעו לאנשים שמחפשים את השורשים שלהם". במרץ השנה נסע דוקורסקי למחנות ההשמדה בפולין עם משלחת נוער מקרית ביאליק. "במסע לפולין ביקרנו בביתן 26 באושוויץ ואני מקווה שהרשימות האלה יסייעו להשלים את ספר תיעוד היהודים שנרצחו בשואה. אני יודע שמתוך 6 מיליון יהודים שנרצחו בשואה, הצליחו לתעד רק 4.2 מיליון ומקווה מאוד שהרשימות שהבאתי מבלרוס יוכלו לסייע".
הניצחון של איטקין
חוויה מרגשת נוספת שעבר דוקורסקי בבלרוס היתה בטקס באנדרטה שהוקמה לזכר היהודים במקום בו היה פעם הגטו היהודי. "היה לי מורה לספורט וגיאוגרפיה, כשלמדתי בבית הספר הבונים, מיכאל איטקין. כשהוא נפטר, נסעו ילדים לטיול שורשים בבלרוס. אחד מבניו, הרצה בבית ספר והעלה את נושא השואה", מסביר דוקורסקי, "כעבור שנה, הגיע לישראל ראש עיריית גולובוקי, ביקר בקרית ביאליק וביקש ליצור קשרים בין שתי הערים. מסתבר שבעקבות הרצאות בנו של איטקין בבית הספר, אחת התלמידות החליטה לעשות עבודה על ילדים בשואה. בעבודה היא התבססה על הספר שאיטקין כתב 'למרות הכל ניצחתי'. היום אותה נערה לומדת באוניברסיטה במחוז ויטבסק והנושא שלה למחקר הוא ילדים ונוער במלחמת העולם השנייה. במסגרת עבודתה היא תרגמה את ספרו של איטקין לאנגלית".
דוקורסקי ביקש את פרטיה של אותה צעירה דרך לשכת ראש העירייה כדי להזמין אותה לקרית ביאליק, כדי שתוכל לבקר ביד ושם ובקיבוץ לוחמי הגטאות. "מאוד ריגש אותי הסיפור הזה, כי איטקין היה המורה שלי בבית הספר וזו נקודה אישית שלי במסע הזה", הוא אומר.
במהלך הביקור בעיר התאומה החדשה, סיירו חברי המשלחת במרכז העיר, באזור הגטו היהודי, בו קיומו טקס מרגש לזכר תושבי העיר היהודים שנרצחו בשואה והניחו זרי פרחים. המשלחת סיירה בשדרה המנציחה את גדולי העיר ואף פגשה בפסלו של אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית. דוקורסקי זכה לנאום בישיבת הוועד הפועל של אזור גולובוקי, המורכב מכ~100 נציגים מהעיר ו~53 יישובים מהסביבה. זאת הפעם הראשונה שראש עיר אורח מוזמן לנאום בפורום זה. דוקורסקי דיבר על שאיפות מדינת ישראל לשלום, על הגורל המשותף לעמים ועל סכנת הטרור לעולם כולו. נאומו התקבל בתשואות רבות וחדר ללבבות המוזמנים, כשציין את הקורבנות הצעירים שנקטפו במבצע "צוק איתן" ובפיגוע הדריסה בירושלים.
ביקור המשלחת בבלרוס זכה להתעניינות רבה בתקשורת המקומית ודוקורסקי ניצל את הביקור בעיר התאומה כדי להעניק מספר ראיונות לתקשורת ולייצג בגוף ראשון את עמדת ישראל במבצע "צוק איתן", בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובמלחמה בטרור. כמו כן נפגש גם עם תלמידי בתי ספר, עימם קיים מפגש מרתק בו סיפר על מדינת ישראל בכלל ועל קרית ביאליק בפרט. בביקורם במינסק, בירת בלרוס, נפגשו חברי המשלחת עם שגריר ישראל בבלרוס, חבר הכנסת לשעבר יוסף שגאל. בפגישה ביקש דוקורסקי סיוע בהבאת להקת "צעירי ביאליק" למסע הופעות בבלרוס במסגרת ימי תרבות המתקיימים במדינה. השגריר שגאל הביע תמיכה ברעיון והבטיח לפעול לקידומו.
