תכירו את יניב אבירן מקרית אתא, חולה במחלת ניוון שרירים, שכנגד כל הסיכויים של הרופאים שאמרו שיחיה רק עד גיל שש פותח בסדרה של הרצאות על חייו האישיים ומכוון את דרכם של אנשים שחושבים שקשה להם. תסכלו עליו ותראו אותנו, ביום שלישי הקרוב הוא יעלה לבמה בבית נגלר בקרית חיים, וירצה לראשונה בקריות לקהל, איך ממצאים את הטוב מכל דבר. איך ניתן לנצח ולחוות אושר למרות כל הקשיים.
אבירן נולד עם מחלת ניוון שרירים "sma-2", מחלה גנטית שאובחנה בגיל שנה וחצי, מחלה המחלישה את שרירי גופו. יניב נולד לשני הורים שהשילוב הגנטי ביניהם יצר את הגן הפגום. אמו הבחינה בגיל שנה וחצי כי אינו מתהפך כמו כל תינוק בגילו. שנה וחצי טרום לידתו נולד במשפחתו תינוק נוסף, גם הוא נשא את גן המחלה ונפטר.
אבירן בן למשפחה תומכת מקרית אתא, לו שתי אחיות. הוריו החליטו לגדלו כילד רגיל לכל דבר, הוא מתגורר בבית הוריו יחד פיליפינית צמודה. הוא לא מפחד מהחיים, הוא לא חושש מביקורת. הוא מנהל אורח חיים רגיל, כותב בלוג, ובמקצועו הוא קופירייטר מצליח. לאחרונה עלה לכותרות כי רצה לנסוע לטיול לארצות הברית יחד עם המטפלת שלא קיבלה ויזת כניסה. בדיוק בשעת הראיון מגיע שליח לבית ומוסר את הויזה המיוחלת שהגיע כעבור ארבעה חודשי המתנה. גם בלימודיו המקצועיים בתעשיית הפרסום נאמר לו שלא ימצא את מקומו בענף בשל נכותו הקשה, לבסוף סיים את לימודיו בהצטיינות.
זה רק חלק מההתמודדות של החיים שנאלץ אבירן לעבור. שלא תעיזו להגיד שהוא מסכן או לנעוץ עיניים. למרות שהוא לא יכול לעצור את כולם, אבירן מגדיר את חייו כמי שנלחם בעיקר בנורמות איפה שאמורים לקבל את השונה, איפה שהחיים של אנשים בעלי מוגבלויות, אמורים להיות נוחים יותר ומטיבים_ שם נמצאים החסמים הגדולים. הוא יוצא לפאבים ומועדונים, בשנה שעברה טס לברצלונה וטייל עם חבריו בברלין. הכישרון שלו, פריצת החסמים וקבוצה של חברים טובים לא מאפשרים לו שום מכשול. יניב הופיע בארגונים, חברות מצליחות, ארגון נכי צה"ל, ומעביר את חכמת החיים המיוחדת שלו. כעת אחרי 4 שנים שהוא מרצה למוסדות פרטיים הוא יוצא בהרצאה ראשונה, פתוחה לקהל בבית נגלר.
תוציאו אותי מפה
את הניצחון הראשון שלו מגדיר אבירן כבר בילדות. עד גיל 13 הוא למד בבית ספר מיוחד "אופקים" בחיפה ושנא כל רגע. הנורמה היתה להפריד את ילדי החינוך המיוחד, למרות זעקותיו שהגוף אינו אומר כלום והמוח זה באמת מה שקובע, אף אחד לא הקשיב. אבירן למעשה עד גיל 13 לא למד כלום. הוא היה צריך להלחם במסגרת המסועפת של מערכת החינוך כי כל מה שביקש זה ללמוד בתיכון רוגוזין בקרית אתא כמו כל ילד רגיל בגילו. רק בכיתה ז' עבר לחטיבת הביניים אז נאלץ להשלים פערים לימודיים קשים מאוד, כשחסרים שלו שבע שנות לימוד. למרות הכל הוא סיים את בית הספר בהצטיינות במגמת מחשבים.
"אני מספר את הסיפור האישי שלי כי לכולם היה ברור שזה בלתי אפשרי ורק לי זה ברור שכן. אני מנהל כל חיי מלחמת חורמה. מגיל שלוש עד גיל 13 לא למדתי כלום. בחינוך המיוחד אין תוכנית לימודים מסודרת, משקיעים בעיקר בפיזיותרפיה, שאלו כלים שכלל לא מועילים במחלה שלי".
"בלתי אפשר, מצטער לא מכיר", "תאמין- זה יניב הצלחה", יום שלישי, 11.6.13, בשעה 19:30, בבית נגלר בקרית חיים.
הכתבה המורחבת בגיליון סופ"ש של "הד הקריות"
