fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

אחרי 50 שנה: פגייה חדשה ברמב"ם

הפגייה של רמב"ם עברה הבוקר למשכנה החדש בבית החולים רות רפפורט לילדים גדולה פי שניים, ממוגנת ומהמתקדמות בעולם
הפגייה החדשה צילום: נתנאל אייזיק, דוברות רמב"ם.
הפגייה החדשה. צילום: נתנאל אייזיק, דוברות רמב"ם.

חודשים ספורים אחרי שהמחלקה למיון ילדים ברמב"ם חנכה את בית החולים רות רפפורט לילדים, הבוקר עברה המחלקה לטיפול נמרץ פגים וילודים בבית החולים, ממבנה בית החולים "מאייר" הצפוף והישן, לקומה הראשונה בבית החולים החדש. עם העברת המחלקה למשכנה החדש, היא הפכה למחלקת האשפוז הראשונה שפועלת בבית החולים רות רפפורט לילדים.

כבר בשעות הבוקר המוקדמות החל צוות הפגייה ברמב"ם בהעברת 26 פגים מהמחלקה הישנה לחדשה. העברת הפגים הינה מבצע לוגיסטי מורכב ועדין, המצריך ליווי של כל פג באנשי צוות מיומנים, מכשירי הנשמה וחמצן ניידים, מכשירי ניטור ועוד. מפאת מזג האוויר הסוער, תוכנן המעבר דרך מסלול מוגן העובר מבית החולים הישן, דרך המעליות, אל חדרי הניתוח הממוקמים בבניין האשפוז הראשי של בית החולים, ומשם דרך גשר מעבר מקורה, המחבר את בניין האשפוז הראשי אל בית החולים רות רפפורט לילדים.

הפגייה החדשה  צילום: נתנאל אייזיק, דוברות רמב"ם.
הפגייה החדשה. צילום: נתנאל אייזיק, דוברות רמב"ם.
הפגייה הישנה
הפגייה הישנה צילום: פיוטר פליטר.

הפג הקטן ביותר שהועבר היום אל המחלקה החדשה שוקל 395 גרם, והוא נולד שלשום (שני). הילוד הגדול ביותר שלקח חלק במעבר הינו תינוק במשקל של 4.35 ק"ג, הזקוק לטיפול מוגבר. בין הילודים היו גם חמישה פגים שעברו בימים האחרונים ניתוחים שונים, ותשעה פגים מונשמים.

הפגייה החדשה מתפרסת על פני 1,280 מ"ר, ומכסה כמעט את כל שטחה של הקומה הראשונה בביה"ח רות רפפורט לילדים. מדובר בשטח כפול בגודלו משטחה של המחלקה הישנה, אשר התפרסה על פני 580 מ"ר בלבד. בפגייה ברמב"ם ישנם 30 מיטות אשפוז והיא משרתת כ-600 ילודים חולים ופגים מידי שנה, המגיעים מכל אזור הצפון.

המחלקה החדשה, אשר נבנתה כמחלקה ממוגנת על פי סטנדרטים מהמתקדמים ומהמחמירים שיש, מיועדת לשמש בעתות חירום, גם כמחלקת אשפוז לפגים מכל אזור חיפה ותוכל להכיל, בעת הצורך, יותר מ-100 פגים לפי תרחישי חירום שונים. מיגון המחלקה, הוא אחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה, אז נאלץ צוות הפגייה להעביר את הפגים אל קומה א' של "מאייר", בכדי להגן עליהם מפני התקפת הטילים הבלתי פוסקת על בית החולים.

בית החולים רות רפפורט לילדים נולד אף הוא בעקבות מלחמת לבנון השנייה, ובמהלכה החליטו בני הזוג רפפורט להירתם למען רמב"ם ולהקים בו בית חולים, מהמתקדמים במזה"ת, עבור ילדי צפון ישראל. בית החולים תוכנן ונבנה על פי תכנונה של הגב' רות רפפורט, כאשר כל קומה מעוצבת לפי נושא שונה ומעמידה את המטופל ואת חוויית האשפוז במרכז תשומת הלב. קומת הפגייה הינה קומת ה"פרדס" והיא עוצבה בצבעים ותמונות מתאימות לנושא זה.

לפי התכנון, קומת הפגייה מחולקת לשלושה חלקים. האזור הראשון הינו האזור הטיפולי והוא כולל אזור טיפול נמרץ מרווח, אזור טיפול ביניים אליו מועברים פגים וילודים שחל שיפור במצבם, ואזור המיועד לתינוקות שנמצאים לפני שחרור, בנוסף קיימים שני חדרי בידוד לפגים הנושאים זיהומים וחיידקים עמידים, ומעבדה. באזור זה הוקם גם חדר הסתגלות, המשמש הורים לילדים שהיו מאושפזים זמן רב במחלקה או ילודים מורכבים המיועדים להמשך טיפול מורכב הכולל גם מכשור במסגרת ביתית. כדי להסתגל בהדרגה ליציאה מהמסגרת התומכת של המחלקה.

 

"אחרי תקופות ממושכות שההורים נעזרים בצוות הרפואי מסביב לשעון, היציאה הביתה וההתנתקות מחבל הטבור של המחלקה היא לא פשוטה כלל", מסביר פרופ' שרגא בלזר, מנהל המחלקה, " לשם כך הקצנו להורים האלה חדר הסתגלות, הנמצא בתוך שטח המחלקה, אך מחוץ לאזור הטיפולי ובו ישהו רק האם והתינוק. בחדר זה יש מיטה לאם, ארון, שידה פינת רחצה, וחיבורים לכל המכשור לו יזדקק התינוק. רק האם תטפל בתינוק בחדר ההסתגלות, תוך שימוש במכשור שיהיה לה בבית, תוך סיוע ופיקוח הצוות בעת הצורך. בדרך זו מקבלת האם ניסיון ובטחון להמשך טיפול עצמאי בבית, והמעבר הביתה יהיה הרבה פחות טראומטי הן לאם והן לתינוקה. במהלך התקופה הזו יש לאם את רשת הביטחון של צוות המחלקה, שנמצא מרחק קריאה ממנה".

בחלקה השני של המחלקה הוקמו פינות התרעננות מרווחות למשפחות הפגים, הכוללות פינות ישיבה ומטבחון. כמו כן קיים מטבח חלב לצד חדרי הנקה ושאיבת חלב. חלקה השלישי של הקומה מכיל את חדרי הרופאים, משרדי הנהלת המחלקה, חדרי צוות וציוד וכו'.

כאשר משווים בין המחלקה הישנה לחדשה, נראה שפרט לציוד רב חדיש ומתוחכם שנרכש, ההבדל העיקרי והבולט ביותר הוא המרחב הרב שממנו נהנית המחלקה החדשה. לדבריו של פרופ' בלזר, המרחב הגדול והמרחקים בין תינוק לתינוק הם יותר מלוקסוס. מדובר בנתון שיכול בהחלט להציל חיים: "הפגיות בישראל סובלות מצפיפות גדולה, וכתוצאה מכך מתופעות של זיהומים בפגיות. המרחק בין הפגים במחלקה החדשה ברמב"ם נועד להקטין את רמת הזיהומים ואת הסיכוי להידבקות בפגיה".

אולם, למרות הנתון הזה, המצב רחוק מלהיות אידאלי. "יש לנו ציוד חדיש ומחלקה גדולה ומרווחת, עם סטנדרטים גבוהים ומהמתקדמים בעולם", אומר פרופ' בלזר, "יש לנו צוות מיומן ומוכשר מאין כמוהו, של רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטיות, מרפאות בעיסוק ובעלי מקצועות נוספים שמטפל בפגים ובילודים במסירות ובהצלחה, אולם מספר האחיות הוא קטן ולא מספיק לפי כל קנה מידה אובייקטיבי. בעוד שבעולם היחס בין מספר הפגים לצוות הסיעודי שמטפל בהם עומד על 1:1 או 1:2, בישראל היחס הוא 1:3 ולעתים גם 1:4. לפער הזה יש השלכות מרחיקות לכת וחשיבות עצומה לגבי טיב ואיכות הטיפול כולל בכל הקשור לרמת הזיהומים בפגיות. אנו מקווים שבקרוב יאשרו משרד הבריאות ומשרד האוצר תקנים וכוח אדם נוסף כדי שנוכל באמת לשנות את המצב ולהביאו לסטנדרטים המקובלים בעולם המערבי".

 

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות