fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

בשליחות כללית

אלי כהן מקרית חיים סגר לאחרונה מעגל, כשמונה למנהל מרחב חיפה והגליל המערבי של שירותי בריאות כללית. תחת ניהולו מאות מרפאות, שני מרכזים רפואיים גדולים, אלפי עובדים ותקציב של מיליארדי שקלים
1 "זה כיף וגם אחריות". אלי כהן (צילום: יובל חן)
1 "זה כיף וגם אחריות". אלי כהן (צילום: יובל חן)

אלי כהן עדיין מבקר במרפאת כללית בקריית חיים, שבה היה מטופל בילדותו. היא נמצאת באותו המקום בדיוק כמו אז, לפני עשרות שנים, ולצידה עץ הצאלון הוותיק. רק שהוא צמח מאז, התפתח וכך גם היא. "אני זוכר את עצמי כילד תולש את הפתק שהיה תלוי מחוץ למרפאה, זה שסימן את מספרי בתור ומשווה זאת לעכשיו כשהטמענו את המערכת שמנהלת את התורים במספרים דיגיטליים. זו אותה המרפאה, אותו העץ, שאז היה קטן והיום הוא ענק, רק שהיקף השירותים בה גדל. בית המרקחת שלה גדל, המרפאה שופצה, עברה התאמה להווה. גם הוריי,  אגב עדיין מבוטחים בה".

כהן, תושב קרית חיים, מונה לאחרונה למנהל מרחב חיפה וגליל מערבי של כללית.  "מרגש אותי לחזור הביתה, ואני רואה אתגר גדול בביסוס ופיתוח מיטב השירות הרפואי לתושבי הצפון, תוך סגירת הפערים בין השירות שניתן במרכז הארץ לבין הפריפריה", הוא אומר, "במסגרת המרחב, רבים מהרופאים משותפים לבית החולים ולקהילה, כך שלמטופלים מובטח רצף טיפולי מיטבי. בדיקות, טיפולים וניתוחים רבים הועתקו מבית החולים לקהילה, המטופל מקבל רפואה ברמה גבוהה, בסמוך למקום מגוריו, זמני ההמתנה התקצרו, ואין חשיפה לסכנות הכרוכות בשהייה בבית חולים".

כהן מחליף בתפקיד את פרופ' חן שפירא, שיצאה לשבתון אקדמי, והמינוי הוא הזדמנות לדבר איתו על הרחבת השירות של כללית בקריות וההתאמה לעידן החדש.

"זה כיף וגם אחריות". אלי כהן (צילום: יובל חן)
"זה כיף וגם אחריות". אלי כהן (צילום: יובל חן)

ימי המהפכה

מהפכה. כך מגדיר כהן את השינוי שעובר על כללית. "תמיד כשאומרים 'מהפכה', מיד חושבים על טילים והפצצות, אבל  אנחנו נמצאים במהפכה – ממערכת בריאות של רופא שיושב בחדר ומחכה שיבואו אליו, ואם לא באים זה סבבה, למערכת בריאות יותר אקטיבית בזכות התפתחות אדירה של מערכות מידע שיודעות לאפיין אוכלוסיות וצוותים רפואיים מדהימים שמבינים את החשיבות של רפואה מונעת, רופאים שיודעים להסתכל על האדם לפי קבוצת הסיכון והגיל שבו הוא נמצא, ולהגיד 'רגע, כואב לה הגרון, אבל היא באה אלי בגלל משהו יותר מעמיק'. יצרנו בתוך הארגון סביבה שמדברת איכות, עובדים שמבינים כמה חשוב להציל חיים".

כהן בן 53, נשוי לאמירה ואב לשלושה. הוא עובד בכללית זה 22 שנים, בוגר אוניברסיטת חיפה בכלכלה ובראיית חשבון ובעל תואר שני במינהל מערכות בריאות. את דרכו בכללית החל כמנהל כספים במחוז צפון. בהמשך מילא תפקידים בכירים רבים, בהם ניהול חברת תל-בר של כללית, ניהול מחוז הצפון ובתשע השנים האחרונות כיהן כסמנכ"ל הכספים של כללית, שהיא ארגון הבריאות הגדול בארץ והשני בגודלו בעולם. "הגדולה של כללית כמקום עבודה", הוא אומר, "שהיא נותנת להתפתח. שכשאני מסתכל אחורה, אין תפקיד שמילאתי במשך יותר משלוש-ארבע שנים".

איזה מנהל אתה?

"אני אדם של אנשים ושל תהליכים, עובד המון דרך פורומים. ברמה האישית, זה כיף וגם אחריות. ניהלתי בעבר את מחוז צפון, טבריה ורמת הגולן, אבל לחזור לקהילה שבתוכה גדלת, לתפקיד משמעותי עם פרופיל גבוה זה אחרת לגמרי. זו היכולת לקחת ארגון שמורכב מ-5300 עובדים שמגיעים ממקצועות, דיסציפלינות ורקעים תרבותיים שונים, למשל, ערבים, יהודים ודרוזים, לחבר את כולם למטרה משותפת אחת ושכולם יתחברו אליה וישלימו אותה".

כהן חולש על מרחב הכולל את בית חולים כרמל מקבוצת כללית ואת מחוז חיפה וגליל מערבי, שהוא המחוז הגדול בארץ. במחוז פועלות כ-200 מרפאות-אם ועוד עשרות מרפאות עצמאיות, כמו לין וזבולון, שני מרכזים רפואיים גדולים שהם מעין בתי חולים יום. הוא אמון על צוות של יותר מ-3500 עובדים, עשרות רופאים עצמאיים ו-2000 עובדי בית החולים כרמל ומופקד על תקציב כולל של כ-5.5 מיליארד שקלים. מדובר באחת ממערכות השירות הציבורי הגדולות והמורכבות בארץ.

"זו אותה המרפאה, אותו העץ, שאז היה קטן והיום הוא ענק". מרפאת צאלון בקרית חיים (צילום: דוברות כללית)
"זו אותה המרפאה, אותו העץ, שאז היה קטן והיום הוא ענק". מרפאת צאלון בקרית חיים (צילום: דוברות כללית)

חתיכת תפקיד לקחת על עצמך.

"צריך לזכור שלארגון בריאות אין מכונות או מלאי. הנכס העיקרי והחשוב שלו הוא כוח האדם: רופאים, אחיות, צוות פרא-רפואי, אנשי משרד ובתי מרקחת. רמת השירותיות של הצוות היא החשובה, כי להיות רופא טוב לא בהכרח הופך אותך לאיש שירות טוב. הניהול הוא לקחת את כל האנשים ולחבר אותם, כשמה שמעסיק אותנו זה נושא האיכות. כדי להשיג תוצאה טובה, צריך לקחת צוות רב מקצועי שייתן את השירות בצורה מסוכרנת. בשביל לטפל בסוכרת לא מספיק איש מקצוע אחד, זה לא רק רופא מול מטופל, צריך צוות מולטי דיסציפלינרי, שכולל דיאטנית שתיתן שינוי תזונתי, עובדת סוציאלית שתטפל בפן הרגשי, כי אנחנו יודעים שרגשות קשורים לאכול, שהרופא ייתן טיפול תרופתי ושהרוקח יעדכן את הרופא אם המטופל מגיע לבית המרקחת לקחת את התרופה, שהאחות תדאג למשטר של בדיקות דם כדי לראות שהאדם מתאזן.

"כללית הציבה לעצמה יעד מרכזי את נושא מדדי איכות, מה שיוצר תרבות ארגונית שונה, כזו שמדברת קודם כל על מניעה של מחלות ומזהה את אוכלוסיות המבוטחים לפי שייכות או גורמי סיכון. אנחנו יודעים ל'חתוך' טוב יותר את האוכלוסיות, אם אני כרופא מבלבל את הראש עם ממוגרפיה, לא עשיתי כלום, אבל אם את מגיעה לגיל מסוים ואני מבקש שתעשי בדיקת ממוגרפיה, או אם מישהו הגיע לגיל 50, אני אשלח אותו לעשות בדיקת דם סמוי. זה חשוב לנו, כי אנחנו ארגון בריאות, ולצערנו, כשאדם כבר חולה הריפוי שלו קשה אם בכלל אפשרי. המניעה מוסיפה לאדם שנים רבות של בריאות באיכות חיים מאוד טובה. לאזן סוכרת זה קשה, אבל אם מאזנים לא מגיעים אחר כך למצבים של כריתות רגליים, אובדן ראייה ואפילו תמותה".

הרופאים היום מתנהלים אחרת?

"פעם, אם לא היית מגיע לרופא זו הייתה בעיה שלך. היום אנחנו דורשים מהרופאים לעשות 'ריצ'ינג אאוט'. אם הרופא רואה במחשבו שהחולה הגיע לגיל 50, הוא מזמין אותו לעשות סט מיוחד של בדיקות שעליו לעשות בגילו. המערכת יודעת להתריע בזמן ולזמן אותך, למשל, לבדיקת דם. ילד שהגיע לגיל 6 עובר אצלנו  על נקודות מעקב מותאמות לגילו, כמו בדיקת משקל וגובה. אם יש לך היסטוריה משפחתית של מחלות והרופא יודע את זה, הוא יבקש שתעשי, למשל, בדיקות דם בסיסיות או קולונוסקופיה".

נשמע מדבריך שהצוות הרפואי עובד היום יותר קשה. הם לא ביקשו העלאה?

(צוחק). "המערכת היום הרבה יותר מקצוענית. ביצענו את השיפור הגדול ביותר בארץ מכל מחוזות הקופה בנושא מדדי איכות. זה אכן הטיל עומס יותר גדול על הרופאים שלנו, שצריכים להסתכל לא רק המחלה הנוכחית אלא גם על גיל וקבוצת סיכון. אנחנו נמצאים במהפכה בשירותי הרפואה, מגישה פטרנליסטית, שבה הרופא הוא המוסמך הבלעדי והראוי ביותר לקבל החלטות עבור החולה, למערכת רפואה שהיא יותר אקטיבית. מדינת ישראל קבעה 52 מדדי איכות, שזה המון: בדיקת משקל, גובה, שייכות לקבוצות סיכון. זה משנה את סביבת העבודה של הרופאים לחלוטין. על הרופא לבדוק כמה מהמטופלים שלו מעשנים, ואם מטופל שלו מעשן, הוא צריך לדבר איתו על זה. המערכת מראה לרופא תוצאות של בדיקת דם ו'אומרת' לו אם זה מדד או סיכון לסוכרת.

"היום זה לא נדיר שאנחנו שולחים הודעות טקסט למטופלים כהזמנות לעשות בדיקת דם.  השבוע שלחנו לכל אוכלוסיית היעד התרעה לעשות בדיקות, וביום אחד עשו את הבדיקות 1500 מבוטחים, שזו כמות של חודש.

"הכתבה הזו היא הזדמנות לקרוא לנשים לעשות בדיקת ממוגרפיה. כמנהל המחוז דאגתי שיהיה בזבולון מכשיר ממוגרפיה בזמינות מאוד גדולה. הצוותים שלנו מבינים שבדיקה כזו מצילת חיים. הם יוצרים קשר עם המטופלות ומזמינים אותן לבדיקה. בחלק מהמקומות אנחנו גם עושים הסעות מאורגנות לזבולון, העיקר שיגיעו".

בכללית הלכו עם הקידמה, וכך צריכת השירותים הרפואיים עברה לסמארטפון. כללית הייתה הראשונה להפעיל אונליין רופאי ילדים ועור, כך שאדם יכול לשבת בביתו ולקבל ייעוץ טלפוני בסמארטפון מרופא מומחה שרואה את התיק הרפואי שלו. אם על המטופל לפנות למיון, הרופא יאמר לו זאת מיד, ואם הטיפול מסתיים אונליין, המטופל יוכל לקבל מרשם דיגיטלי. השירות הזה מרגיע את ההורים, המתלבטים האם עליהם להגיע עם ילדם למיון או שהם יכולים לפי אבחנת הרופא לחכות לבוקר. "הלקוחות שלנו מצביעים באצבעות באמצעות שימושים הולכים וגדלים בשירות הזה", אומר כהן.

אכן חדשני, אבל איפה המקום של הבדיקה הפיזית על ידי רופא?

"הנה סקופ: יצאנו בשיתוף פעולה עם חברת סטארט-אפ ישראלית, שהמציאה מכשיר שנקרא Tyto. המכשיר מאפשר לרופא לבדוק ולאבחן מרחוק בלי שהמטופל יצטרך להגיע למרפאה. זה מכשיר קטן חכם, שמסוגל למדוד דופק וחום, לצלם את האוזניים, לבדוק את הלב, הבטן הריאות והגרון. צריך שיהיה בבית אינטרנט אלחוטי וסמארטפון או טאבלט. הקמנו מוקד שיודע לקחת את כל הנתונים מהמכשיר ולהפוך את זה לאבחון רפואי, כך שגם על זה אנחנו מתגברים".

ניתוח קרוב לבית

במשך שנים מחכים תושבי הקריות לבית חולים שיוקם בקריות, זה עוד לא קרה. מה שכן, קריית הבריאות זבולון מתפקדת ממש כמו בית חולים, הכי קרוב לבית. כהן: "הקריות הן גוש אורבני מאוד מאוד גדול. מחוז חיפה כולל 750 אלף איש". כללית הקימה את זבולון כמרכז רפואה שניונית, שמבוסס על רופאים של בתי חולים, שנותנים את השירות הרפואי בתוך הקהילה, כך שבמקום לשלוח את המבוטחים לבתי חולים, הבאתי את הרופאים של בתי החולים לקהילה. יש בזבולון חדרי ניתוח שבהם מבוצעים ניתוחים כמו קטרקט, ולא צריך לנסוע בשביל זה לבית חולים, יש לנו מכון גסטרו, קולונוסקופיה, ניתוחי פזילה של ילדים, מכון אונקולוגי גדול. חוץ מניתוחים פיזיים והקרנות, כל השירות לחולי סרטן ניתן פה על ידי צוות רב מקצועי שמגיע מבית החולים כרמל. פעם חולים היו רצים עד חיפה לקבל טיפולי כימותרפיה, ועכשיו הם מקבלים זאת בזבולון, בתנאים יותר ידידותיים. כל שלב הטיפול וקביעת האבחון נעשה במכון. אישה שחולה בסרטן השד לא הולכת לאיבוד, אלא מקבלת מעטפת טיפולית, אנחנו מטפלים גם בנשים מחוץ לאזור".

די חדשני לחשוב שכבר לא חייבים להתאשפז בבית חולים בשביל לעבור ניתוח.

"אנחנו רואים בעולם מגמה, שלפיה יותר ויותר ניתוחים יוצאים מבתי החולים ועוברים לקהילה. פעם קטרקט הצריך אשפוז של כמעט שבוע, היום זה עבר לקהילה, אין אשפוז בכלל. הטכנולוגיה השתפרה והמכשירים שיכולים להיות בתוך הקהילה נהיו זמינים יותר. מחלקות עור ועיניים נהיו פחות אשפוזיות ויותר מטפלות, וגם כל המעקבים אחרי ניתוחים מתבצעים בקהילה. זו איכות חיים מאוד מאוד טובה של המטופלים. צריך לזכור שבית חולים יוצר חרדה אצל רבים ומשעבד את המשפחה למיטת החולה. בזבולון המשפחה לא צריכה להתנתק מהחיים, והניתוחים נעשים באווירה נעימה יותר".

בתחילת החודש נפתח במרכז הרפואי לין מיון קהילתי, הנחשב לראשון מסוגו בארץ. הוא מצטרף למיונים הקהילתיים של הכללית, הפרושים במחוז חיפה וגליל מערבי, כולל זה שבזבולון, אך המיון בלין הוא היחיד שעובד בשיתוף פעולה עם בית החולים רמב"ם, כששני רופאים של בית החולים מקבלים בו חולים. המיון ממוקם בקומת הקרקע של לין, במתחם ייעודי עם כניסה נפרדת, בצמוד למחלקת התאונות במערך משולב של טיפול בבעיות פנימיות דחופות עם טיפולי טראומה, עם 12 עמדות טיפול ובדיקה. שעות פעילותו הן בימי א'-ה' בין השעות 15:00-08:00 וביום ו' בין השעות 11:30-08:00.

כהן: "הסטטיסטיקה של משרד הבריאות מראה ש-60 אחוז מההפניות למיון הן בשעות שהמרפאות פתוחות, לכן פתחנו בהן את מתחמי המיון, שמעסיקים רופאים מומחים. יש שם מיטות, אפשרות למתן עירויים והתייעצות עם רופאים, מכון רנטגן. המטרה של המיון היא להוות מרפאה קצת יותר מומחית למקרים מורכבים יותר. המיון מיועד לכל מבוטחי הכללית באשר הם. אדם יכול להגיע ישר לשם, ולא צריך מכתב הפניה. מה שמדהים בעיני זה שרק 6 אחוז ממי שמגיע למיונים הקהילתיים שלנו, ממשיך אחר כך למיון בבית חולים. תביני מה זה עושה לבתי החולים, כמה זה מוריד מהם את העומס".

שיפור השירות בקריות מתבטא בעוד כמה דברים ששווה לדעת: הרחבת שירות בתי המרקחת עד שעות הערב המאוחרות, בזבולון למשל בית המרקחת פתוח בימי חול עד השעה 20:45, כך שלא צריך למהר לצאת מהעבודה; או הייעוץ הווירטואלי שמשלים את הטיפול הרפואי. לדברי כהן, בכללית משתמשים בייעוץ וירטואלי בעיקר ב"מקרים כבדים" הנוגעים למחלות כבד, ריאות או סוכרת.

גם אם לא תתאמצו להבריא, קידום הבריאות של הכללית יבוא עד אליכם. כך למשל הקופה מפעילה ניידת עיניים לאיתור פגיעה בחולי סוכרת ומקיימת סדנאות לגמילה מעישון ללא תשלום, שבהן מקבל המשתתף תכשירים ותרופות הנמצאות בסל וכן קבוצות הליכה עם מאמני כושר, המתקיימות בחינם ולכולם. קבוצה כזו פועלת בקריון הממוזג, כך שהחום הוא לא תירוץ.

"לעבוד בכללית זו שליחות", אומר כהן, "זה לא לעבוד בסקטור הפרטי עם יעדי מאזן. אחות שעובדת באחד הכפרים סיפרה לי איך היא הסיעה 20 מנשות הכפר אל זבולון כדי לעשות בדיקת ממוגרפיה. שתיים מתוכן נמצאו בסיכון והיא אמרה לי 'רק בשבילן היה לי שווה לארגן את ההסעה וגם השנה אעשה את זה'. לא צריך להגיד שככל שמגלים מוקדם יותר כך סיכויי ההצלה גבוהים יותר. זו הצלת חיים".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות