זאת השנה שלי (ואני לא מתבייש בה). הייתה שנה נהדרת. אין מדינה שטוב יותר לחיות בה. אומנם נחמד לנדוד אך טוב יותר לחזור. בטח לא להיתקע בברלין מעבר לשלושה ימים. לא המילקי ישאיר אותי שם. נכון שקשה עם יוקר המחייה שלא עוזר בהגשמת חלום הדירה עבור זוגות צעירים ובכלל, נכון שקשה עם מערכת בריאות צפופה ופרצופי צוות לא נחמדים בקופות ובבתי חולים, נכון שקשה עם שוטרי משטרת ישראל ויחסי האנוש שהלכו אצלם לאיבוד עם העליה על המדים שכבר לא מרתיעים אף אחד, נכון שקשה עם פס היצור של מערכת המשפט שסוגרת תיקים כי צריך להתקדם לדבר הגדול הבא ונכון שנבחרת ישראל בכדורגל לא עלתה ליורו מאז ומתמיד. עם זאת, אני חייב להגיד לכם – נפלא פה! שנת 2016 הייתה שנה נהדרת ושנת 2017 תהיה נהדרת אף יותר.
יש חצי מלא לכוס ועליו אני רוצה להסתכל: שעון הקיץ הוארך, שוק הסלולר הגון יותר, תחרות בטלוויזיה, נתוני אבטלה מהנמוכים בעולם המערבי, כלכלה צומחת ביחס לעולם כולו, כבישים חדשים, רכבת העמק חודשה, השמיים פתוחים, המזרח התיכון בוער והנקודה הקטנה באמצע יציבה לחלוטין.
נכון שהחיים כאן לא ניו זילנד ואת התותח שומעים מעבר ליום ההולדת של המלכה, הממשלה לוחצת לפעמים, המחירים עולים, לא תמיד יש שוויון ונראה לפעמים שאין חזון אך למרות הבלאגן, המשא ומתן בהקפאה והחסרונות – זאת מדינתנו לדורי דורות ואני בעדה, מחבק את חייליה ועושה כבוד למנהיגיה.
יש לי רק בקשה אחת לקראת השנה הבאה עלינו לטובה – אמנים יקרים, אנא מכם חזרו לעסוק באמנות:יזהר אשדות, אתה מוסיקאי משכמך ומעלה אך דעותיך על חיילי צה"ל שמור לעצמך כי הם לא רואים בצד השני חפץ או צל ובטח לא למדו להרוג כי זה עניין של הרגל.
ובצד השני של המפה הפוליטית, אלוהי המוסיקה אריאל זילבר ועמיר בניון – אני כל כך שמח שבפרויקטים החדשים שלכם השארתם את דעותיכם הקיצוניות מחוץ לעשייה.
גם את, שחקנית הקולנוע והתיאטרון הנהדרת גילה אלמגור, המשיכי לעשות פרצופים למצלמה יותר מאשר להבליט את דעתך הלא נחשבת. ולך, אחינועם ניני אני מאחל המשך הצלחה בחו"ל.
הרשימה עוד ארוכה, אבל זוכרים שהבטחתי להסתכל על החצי המלא של הכוס?
