כאיש פוליטי האירוע המשמעותי מבחינתי בשנה החולפת היה בחירתו של רונן פלוט לראשות העיר נצרת עילית. העיר הייתה זקוקה ליציבות שלטונית וללא ספק רונן הביא אותה לעיר. מרגישים שסוף סוף יש בעל בית לעיר הזו ואני מאחל לרונן שיצליח לשקם את העיר, יעלה אותה על דרך המלך ויחזיר אותה למעמדה הטבעי כעיר מובילה בגליל.
השנה נפרדתי מהוועד למען החייל, שבראשו עמדתי בשנים האחרונות. פיניתי את מקומי לטובת דם צעיר ורענן, שאני משוכנע שישעה את עבודתו על הצד הטוב ביותר. כשהבנתי שאי אפשר להעביר כסף לאגודה בשל היותי חבר מועצה ויש כאן ניגוד אינטרסים לכאורה, מיד זזתי הצידה. לא חיפשתי כבוד ואגו, מי שמכיר אותי ידוע שאני רחוק מזה. טובת החיילים עמדת לנגד עיני כי מגיע להם את הטוב ביותר.
במקביל לפעילותי במועצת העיר אני משמש כבר עשור כיושב ראש קבוצת הכדורגל הפועל נצרת עילית. כמו בשנים האחרונות, גם השנה עברנו שנה לא פשוטה, שבסיומה הצלחנו להישאר בליגה. זו קבוצת כדורגל עירונית ואני סבור שכל מי שהקבוצה יקרה לו, ויש הרבה כאלה, צריך להירתם ולעזור לקבוצה להצליח. כמו בוועד למען החייל, גם כאן אני מצהיר שאם יבוא אדם חדש, שיהיה מוכן להשקיע בקבוצה, אפנה את מקומי באהבה רבה.
מהבחינה המשפחתית הייתה לי גאווה רבה כאשר הבת שלי דנה, עשתה עוד צעד קדימה בקריירת השירה שלה. היא עברה להתגורר בלונדון, עושה שם מוסיקה וזוכה להצלחה רבה. היא זוכה לתגובות חיוביות מאנשי מקצוע ואני מאחל לה שתגיע הכי רחוק שאפשר במוסיקה, שהיא כל כך אוהבת. לאחרונה היא אפילו הופיעה בשוויץ.
לשנה הבאה אני מאחל למשפחתי ולכל תושבי העיר המון בריאות, הצלחה ושגשוג. לרונן פלוט אני מאחל באופן אישי שימשיך בדרך בה החל.
