אבבה דסה היא בת למשפחה בת שישה אחים, נולדה בנצרת עילית וסיימה לימודי תיכון ב"שרת", בצבא שירתה במשטרה הצבאית כמאבחנת ביטחונית במחסומים בפלוגת חליף. אחרי 9 חודשים בשירות עברה תאונת דרכים שבה שהתה בבית חולים צבאי. בימים אלו היא עובדת על אלבום הבכורה שלה והסינגל שלה הספיק להיכנס לפלייליסט המכובד של גלי צה"ל. "התחלתי לשיר במסיבת הסיום של כיתה ו'. תמיד כשהייתי שרה בחדר לבד הייתי מדמיינת שאני דיווה ששרה מול אנשים אבל לא חשבתי שזה יכול להיות מציאות. זה היה בגדר חלום", היא מספרת.
-היו ניסיונות לעשות עם זה משהו?
"בחטיבה לא, אבל בכיתה י"א נסעתי מטעם הצופים למשלחת בארצות הברית ושם יש קבוצה שנקראת "הקרוואן" – קבוצה מוזיקלית שטסה להופיע מול קהילות יהודיות בארצות הברית. לאחר מכן שרתי במסיבת הסיום של י"ב. הייתי ביישנית ואהבתי לשיר בלועזית אז מקהלות רשמיות פחות דיברו אליי. כתבתי שירים בתיכון, לא משהו שהייתי מוציאה היום כסינגל".
אחרי הקיבוץ היא השתתפה בתכנית הריאליטי דה ווייס. "חברה שידעה שאני שרה מהקיבוץ אמרה לי שכדאי לי ללכת. הלכתי, עברתי את האודישן הראשון והמנהל המוזיקלי של התכנית אז, היה יהודה עדר שהוא המנהל האומנותי של בית הספר למוזיקה רימון. בתוך דה וויס נוצר קשר וחיבור ואז התחלתי לבדוק את העניין . בדה ווייס הגעתי לשלב הדו קרב שלא עברתי אותו ותוך כדי כבר נכנסתי ללמוד ברימון. בשלב הצילומים כבר נרשמתי לבית הספר".
-למדת שם 3 שנים.
"קיבלתי שם כלים והתמקצעתי שם יותר וכל השירים מהאלבום שיוצא עכשיו כתבתי במסגרת הלימודים שלי their eyes היה השיר הראשון. במהלך הלימודים טסתי לגאנה, רציתי להתנסות, הלכתי להתנדב שם בכפר בצפון גאנה בבית ספר לבנות ובבית יתומים".
-מה קיבלת מזה?
"ההתנסות נתנה לי המון יותר ממה שאני נתתי, בעיקר פרופורציות, דחף לעשות דברים בנושא החברתי העולמי, גם בכתיבה ולהעריך את הדברים שיש. להיות פחות אגואיסטית, לנסות לעזור ברמה רחבה יותר במקומות שהם יותר קריטיים בעולם".
-היית גם באתיופיה
"השנה טסתי לאתיופיה. טיול שורשים שהחלטתי לעשות לבד כי אף אחד לא זרם איתי על הרעיון. טסתי עם בן הזוג שלי במקומות שהם קשורים למשפחה, בכפר שההורים שלי שבאו ממנו. יש שיר באלבום שכתוב על הכפר טיילתי סביב וניסיתי להכיר את המקום הזה. הייתי שם שבועיים וזה ממש לא הספיק".
היא הספיקה לטוס לארצות הברית. "זה ישראלי שעובד היום בניו יורק ומשם, המשכנו וושינגטון די סי במסגרת פסטיבל של הקהילה היהודית שנמשך כמה ימים. הופענו בפני יהודים אמריקאים או ישראלים. הופענו לצד אחינועם ניני למשל. יש דיבור כרגע על עוד הופעות בארצות הברית אבל אנחנו סוגרים על זה. מישהי שהייתה בהופעת ההשקה שלי יצרה איתי קשר והזמינה אותנו להופיע בפני הקהילה היהודית בפריז. אני חושבת על הכיוון הזה של להגיע לעוד אנשים מעבר לגבולות של ישראל מבחינה מוזיקלית".
היא מרבה להופיע בהתנדבות בקהילה ופעילה בנושאים של גזענות. "אני חושבת שיש הרבה מקרים שצצים היום בנושא הזה, וזה לא שזה לא קרה בעבר פשוט היום יש יותר מודעות. מאוד קשה לשמוע ולראות שקורים דברים כמו שילד לא נכנס לגם בגלל צבע העור שלו או שסטודנט לא יכול להיכנס לעבוד אחרי שלמד בשכונה חרדית בגלל צבע העור שלו והמדינה נותנת לזה יד. אני חושבת שיש עוד הרבה דברים לתקן בנושא הזה ועם הזמן דברים משתפרים עם זה".
