ניצולת השואה בלימה (פלוריקה) אני איזנברגר חגגה השבוע יום הולדת 100. היא נולדה ב- 17 באוקטובר 1917 ונמנית עם ראשוני המתיישבים בנצרת עילית לפני 100 שנים, בעיר מויינסט בחבל בקאו ברומניה, נולדה בלימה פלורה לבית משפחת איזנברג, שהייתה מוכרת בקהילה היהודית.
כשהייתה בת 18 עברה עם משפחתה להתגורר בעיר בוקרשט ושם עבדה במפעל טקסטיל. "בפרוץ המלחמה בשנת 1941 עם עליית השלטון הנאצי, נלקחתי לגטו טרנסניטיה שהיה מחנה עבודה בכפיה, הייתי במחנה עד 1945 כאשר הרוסים נכנסו ברחנו מהגטו. נתפסתי ונלקחתי לגטו מוגילף, שם קיבלתי את מחלת הטיפוס והייתי בתת תזונה ולמרות זאת החזקתי מעמד שם עד השחרור", היא משחזרת בהתרגשות רבה.
את בעלה שמואל ז"ל הכירה ב 1949 וזמן קצר לאחר מכן נישאה לו ולבני הזוג נולד בנם, יגאל. בשנת 1958 היא עלתה לישראל וקבעה את ביתה בקריית נצרת, שלימים הפכה לנצרת עילית. "היינו בין ראשוני העיר וקיבלנו דירה של 48 מטר ברחוב נרקיסים. התקבלנו על ידי שליחות הסוכנות, הגברת פני הררי והגברת רינה אתני. הן הפנו אותנו לאולפן ללמוד עברית ובני יגאל למד בבית ספר חרמון".
בני הזוג פתחו בעיר עסק למכירת פרחים, שהוסב במהלך השנים לחנות עיתונים בכיכר הגליל (רסקו קטן) "כיום אני סבתא רבא ל- 8 נינים וסבתא ל- 3 נכדים יריב נועם ומאיה, אני אוהבת את העיר נצרת עילית ומקווה לחיות כאן עוד שנים רבות".
בני משפחתה של בלימה, הבן יגאל, הנכדים והנינים ארגנו לה מסיבה מרגשת לכבוד יום הולדתה המאה. "אמא מסמלת את הניצחון של ניצולי השואה שהגיעו לארץ, בנו אותה והקימו משפחה לתפארת", סיפר הבן מיכאל.
ראש העיר נצרת עילית, רונן פלוט, שלח זר ברכות לכלת יום ההולדת ואיחל לה אריכות ימים ובריאות איתנה.
