עדן יעקוב, בת 18, סיימה רק לפני כחודשיים את לימודי התיכון באורט אלון בנצרת עילית וכבר חוזרת לסטטוס לימודים והפעם לתקופה ארוכה של שבע שנים לימודי רפואה באוניברסיטה העברית. עדן היא בין הבודדים, שהתקבלו השנה ללימודי רפואה במסלול העתודה "צמרת" של צה"ל וזאת לאחר שהציגה נתונים גבוהים במיוחד הן בבגרות והן במבחן הפסיכומטרי. עם ממוצע בגרות בציון מאה פלוס ופסיכומטרי 768 היא התקבלה בהליכה לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
אבל מי שמכיר אותה יודע מהו הויתור שנאלצה לעשות לטובת החלום להיות רופאה. לפני שנתיים עדן עמדה על הפודיום וזכתה בתואר אלופת ישראל בקראטה לקבוצת גילאי 16-18. "בשלב מסוים הייתי חייבת לבחור בין קראטה לרפואה, אי אפשר היה לעשות את שני הדברים ביחד ברמה מקצועית אז בחרתי ברפואה".
-בחירה טבעית?
"לא היה פשוט לבחור כי מאוד אוהבת ספורט וקראטה היה בשביל הנפש ונהניתי מאוד באימונים ובתחרויות. עם זאת אני שלמה עם ההחלטה כי תמיד אהבתי את התחום המדעי ולהיות רופאה זה הגשמה של חלום לעשות משהו משמעותי שיש בו להציל חיים".
עדן נרשמה ללימודים במסגרת פרויקט "צמרת" של צה"ל, שמעודד תלמידים מצטיינים להשתלב בלימודי עתודה גבוהים כאשר במהלך הלימודים הם מקבלים תמיכה כספית ומימון מלא של שכר הלימוד. העובדה שהלימודים הולכים להמשך שבע שנים לא מטרידה אותה. להיפך, עדן מאושרת מהרעיון שבגיל 25 היא כבר תהיה רופאה ותוכל להתמקצע בתחום אליו היא שואפת נוירוכירורגיה.
לקבל בגיל 18 החלטה על 12 השנים הבאות זה לא דבר פשוט, אני אומר לה ועדן עונה באופן ענייני ורהוט כאילו ידעה מראש את השאלה "אני רוצה להיות נוירוכירורגית, זה היעד שהצבתי לעצמי ואני מאוד מקווה לעמוד בו".
-מדובר בלימודים קשים.
"אני חושבת שכן אני יודעת לקראת מה אני הולכת ומוכנה להתמודד עם הלחץ, למרות גילי הצעיר כבר הרבה שנים אני יודעת שזה מה שאני רוצה ובטוחה במטרה".
עדן אומנם חכמה, אבל הדרך להשגת המטרה דרשה ממנה לא מעט. "כמובן שהייתי צריכה להשקיע המון בלימודים, לא בקלות משיגים ציון שהוא מעל 100 בממוצע הבגרות, למדתי בכל זמן פנוי והשקעתי, אין קיצורי דרך", היא מספרת.
-היית אלופת ישראל לנוער בקראטה והשתתפת בתחרות אירו- אסיה באילת, אילו בחרת בקראטה היה הרבה יותר קל?
"הייתי חייבת לעשות לעצמי סדר עדיפויות כדי להיות לגמרי בתוך הלימודים ולהשקיע,
זה מאוד חסר לי מאוד אהבתי להתאמן אבל הייתי חייבת לוותר".
-יש סיכוי שתחזרי לקראטה?
"קשה לי להאמין כי אני עוברת לגור באוניברסיטה וללמוד קשה, לא יהיה לי זמן להתאמן".
אמה של עדן, נורית יעקב, מנהלת בית ספר היסודי כרמל ואביה גבי עובד במשטרה. "הם מאוד גאים בי", היא אומרת בחיוך "ואני חייב להודות שבלעדי התמיכה שלהם, החיזוקים והאמונה בי לא הייתי מצליחה".
-יש לך תחביבים ?
"אני קוראת המון ועושה המון ספורט, אוהבת לכתוב בשלב זה למגרה".
-ומה יהיה אחרי שתסיימי את הלימודים והשירות הצבאי, מה הסיכוי שתחזרי לנצרת עילית?
"אילו הדבר יהיה תלוי בי אני אחזור לעיר ואמשיך לבנות קריירה כאן, יש מספיק בתי חולים באזור שאפשר לעבוד בהם ולהתמקצע. העיר הזאת חשובה לי מאוד ואני רוצה להיות בה ברגעים היפים כשאוכל לתרום ולתת לה בחזרה. מערכת החינוך של נצרת עילית נתנה לי כל כך הרבה אני מחכה לרגע שבו אוכל להחזיר לה".
