fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

סיפור של מושבניקים

משפחת יניב ממושב דבורה החלה את צעדיה הראשונים בשוק המיצים בסחיטת לימונים במטבח הביתי. היום אחרי 20 שנה, היא הפכה למעצמה של חברת מיצים ארצית תחת השם פריניב
משפחת ניב על רקע מפעל פריניב (צילום: עצמי)
משפחת ניב על רקע מפעל פריניב (צילום: עצמי)

בני משפחת יניב ממושב דבורה בעמק יזרעאל עסקו במשך שנים בחקלאות, גידלו ירקות וכותנה. העיסוק בחקלאות סיפק להם מחייה צנועה בלבד שחייבה מקורות פרנסה נוספים. אורלי, האם שימשה כמורה במשך 25 שנים ואילו אשר יניב בעלה היה נהג אוטובוס.

בשנת 1994 אירע משבר גדול בחקלאות. אשר יניב, מנכ"ל ובעלי חברת פריניב מספר: "המושבים באזור עבדו באותה תקופה תחת ארגוני קניות. כל קנייה נעשתה דרכם. הארגון חייב את כרטיסי האשראי בריביות גבוהות של 30%, אי אפשר היה לעמוד בזה. בעקבות המשבר עזבו 90% מהחקלאים בענף והבנתי שאנחנו חייבים למצוא מקור פרנסה חלופי".

משפחת ניב על רקע מפעל פריניב (צילום: עצמי)
משפחת ניב על רקע מפעל פריניב (צילום: עצמי)

ללא כל ידע או שאיפה גדולה, החלה משפחת יניב  לסחוט לימונים במטבח הביתי שלהם במושב. אשר יניב טוען כי ללימונים באותה תקופה לא היה ביקוש רב, הם נקנו מהפרדסים מסביב למושב במחירים זולים ביותר. הקניה אפשרה למשפחה להכין כמות גדולה של מיץ לימונדה ולמכור למסעדות ובתי עסקים באזור. עד מהרה התגברו ההזמנות מבתי העסק, דבר שהוביל את המשפחה לזהות את הפוטנציאל הגדול בתחום ובאינסטינקט פנימי, החליט אשר יניב לנטוש את האוטובוס וללכת על זה.

המעבר לשוק המיצים מענף החקלאות היה מתבקש אצל משפחת יניב. החיבור לפירות הדר, לאדמה ולשדות המושב הגיע למעשה דרך הורי  זוגתו של אשר יניב, אורלי יניב. את ילדותו, העביר אשר בתל אביב ואילו אורלי אשתו במושב דבורה. לימים עברה אורלי להתגורר עם בן זוגה במרכז, אך עד מהרה  נקראה לדגל על ידי משפחתה במטרה להמשיך את העיסוק בחקלאות. אורלי אשר ספגה כל ילדותה את אהבת החקלאות לתחומיה, לא יכלה לסרב למעבר. השניים החלו להשתקע במושב וללמוד את התחום.

הם הקימו חנות קטנה, מעין חנות בוטיק בביתם, שתמכור מיצים איכותיים לתושבי המקום במחירים זולים ביחס למחירי השוק. יניב מספר: "רציתי לשבור את השוק וידעתי שזה יהיה כרוך בשנים לא קלות שיניבו פירות, תרתי משמע,  רק בהמשך הדרך. כל רווח שעשינו השקענו מיד בציוד וטכנולוגיה שלאט לאט גדלו והפכו  למפעל גדול. בעזרת אשתי וילדיו הצלחנו להרים יחד את העסק".

כיום אחרי 20 שנה, המפעל ממקום בלב עמק יזרעאל, ממש מאחורי ביתם של משפחת יניב, כאשר מועסקים בו 60 עובדים המגיעים כמדי יום מהישובים עפולה, עפולה עלית, גבעת המורה, נצרת עלית, נצרת ובית שאן.

באזורים אלו, בהם שיעור האבטלה נחשב גבוה, הקמת המפעל הביאה למקור פרנסה לתושבים רבים מהפריפריה. עובדי המפעל עובדים עם משפחת יניב במשך שנים ונאמנים לעסק כבר מראשית הדרך. כמו כן, משפחת יניב מעסיקה את כל בני המשפחה- אורלי יניב, מנהלת החשבונות של החברה, הבן עידו מנהל המפעל, הבן ליאור מנהל הרכש והבת עפרי אחראית על קידום המכירות.

ליאור יניב, מנהל הרכש: "במדינת ישראל ישנם פירות הדר הטובים בעולם במגוון רחב של סוגים ומינים המאפשרים לנו לבחון ולהתנסות בכל מיני וריאציות של מיצים וטעמים". את הפירות אנחנו מקבלים מחקלאים  בארץ ומוכרים את הבקבוקים בשוק הקמעונאי תחת השם 'פריניב -מפתיע בכל טעם'. החברה מוכרת את מוצריה לשוק המאורגן ולרשתות הפרטיות כאשר המסר המועבר הוא מיץ באיכות גבוהה במחיר שווה לכל נפש".

» לסיפור המלא, עברו למהדורה הדיגיטלית של עיתון "ידיעות הגליל"

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות