fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

כמו כלים שלובים

גיא גאדיר, הועלה השבוע לדרגת סגן אלוף, וקיבל תפקיד חדש לשירות מילואים - מנהל אוכלוסיות מיעוטים, עם דגש על העדה הבדואית. אומנם שמו לא מסגיר זאת, אבל שילוב של מיעוטים בצבא הוא אחד התחומים הבולטים שבהם עסק סא"ל גאדיר בשנים האחרונות
גיא גדיר (צילום עצמי)
גיא גדיר (צילום עצמי)

הוא נולד בביר אל מקסור, בן לשבט בדואי גדול שבו ערך התרומה למדינה ולצבא מאוד בולט. גיא גאדיר, בן 42, תושב חנתון שבעמק יזרעאל, שקיבל השבוע את דרגות הסגן אלוף. "הרבה מבני המשפחה המורחבת שלי שירתו בצבא ובכוחות הביטחון, ולצערי חלקם גם נפלו בהגנה על המדינה, והשאירו לנו את המורשת שלהם. השם שלי מעוברת, אבל במקור אני קרוי על שם דודי ששירת במג"ב ונפל בעת מילוי תפקידו, בהתקלות עם מחבלים בבקעת הירדן. בעקבותיהם, תמיד היה לי ברור שאני רוצה להתגייס לתפקיד קרבי בצבא ולתרום עצמי כמה שאפשר" הוא מספר, וכך באמת היה.

גיא גדיר (צילום עצמי)
גיא גדיר (צילום עצמי)

סא"ל (מיל') גאדיר התגייס לשירות קרבי בחטיבת גבעתי, ולאחר מכן עבר לגדוד הסיור הבדואי. "בגדס"ר (גדוד הסיור) הבדואי יש אוירה מאוד משפחתית,  בין היתר כי חלק מהחיילים המשרתים בו הם באמת קרובי משפחה. יש היכרות מוקדמת בין החיילים, מה שתורם מאוד לתחושת האחווה והרעות שאומנם קיימות בכל מקום –  אבל ברגע שאתה מכיר מהבית את מי שלוחם לצידך והוא חלק מהמשפחה שלך, אתה מרגיש אפילו יותר אחריות ומחויבות כלפיו" מסביר גיא.

אחרי תקופה כלוחם בגדוד הוא החליט שהוא רוצה לתת מעצמו יותר, ויצא לקורס מפקדים ולאחר מכן לקורס קצינים. "רציתי לפקד ולהוביל, היה לי מאוד חשוב להשפיע על אנשים – גם בתחום המבצעי, וגם הערכי. רציתי להראות לנערים צעירים בעדה הבדואית לאן הם יכולים להגיע בצבא ובחברה באופן כללי, אם הם יעשו שירות משמעותי בצבא. אחרי שחזרתי מקורס הקצינים, מילאתי מגוון תפקידים בגדס"ר הבדואי – קודם כל בתחום ההדרכה, לאחר מכן בפלוגות המבצעיות של הגדוד וקצין המבצעים שלו".

לאחר מכן גם מספר תפקידים מחוץ לגדוד, ביחידות כמו דובדבן, עוקץ, והחטיבה המרחבית גולן. לאחר מכן, הגיע תפקיד שהיה מאוד משמעותי עבורו בתחום הערכי – מפקד מרחב בעידוד גיוס של בני מיעוטים לצבא. "למעשה, בדואים כמוני ובני מיעוטים נוספים במדינה לא מחויבים בגיוס לצבא ועליהם להתנדב לשרת, כפי שאני עשיתי" הוא מסביר. "ישנן תקופות שבהן יש ביקוש רב של הנוער להתגייס לצבא, ויש תקופות שבהן הוא נמוך יותר. כשאני נכנסתי לתפקיד אחוזי הגיוס באזור הצפון היו נמוכים יחסית ואחריותי הייתה להעלות אותם. עבדנו מול בני נוער בדואים, ערבים מוסלמים וערבים נוצרים, פעלנו בבתי הספר ובלשכות הגיוס על מנת להציג לבני הנוער הללו את היתרונות שיש לשירות בצבא – מה הם יכולים להרוויח מבחינת החוויות שיצברו, האנשים שיכירו, וכמובן הניסיון והעשייה בתחום מסוים. דאגנו להראות לאותם בני נוער את כל הדברים שהם יכולים להרוויח משירות צבאי, כדי שבסופו של דבר הצבא יוכל להרוויח אותם ואת התרומה שלהם למדינה ולחברה. אני מאמין שאין הבדל בין נער בדואי לנער יהודי –  זו המדינה של שניהם, ושניהם צריכים למלא את חובתם כדי לתרום להגנה עליה", הוא מסביר.

לאחר תקופה של חמש שנים שבהן עסק בעידוד אוכלוסיית המיעוטים לגיוס, הגיע גיא לתפקיד קצין הגששים בחטיבה המרחבית 300, אשר אמונה של שמירת ביטחון ישראל בגבול לבנון, בגליל המערבי. "משמעות התפקיד היא להיות אחראי על פלוגת הגששים של החטיבה. כאשר יש אירוע מבצעי בגזרה, הגשש הוא מהראשונים שקופצים לנקודה והוא קובע מה בדיוק קרה – האם עברה חיה ליד הגדר? האם זה אדם? מתי הוא עבר? ופרטים נוספים שמשמשים אץ המפקדים והכוח שנמצא בגזרה כדי להחליט איך לפעול. יש להם היכרות פנומנלית עם השטח, והם יודעים לנתח מה בדיוק קרה ומתי, יכולת קריטית עבור הכוחות בשטח", הוא מספר.

לאחרונה סיים גיא את תפקידו כקצין הגששים בגבול לבנון והשתחרר משירות הקבע בצבא, וכאמור הוא ישרת במילואים כמנהל אוכלוסיות בדרגת סגן אלוף.

גיא מדגים את שילוב הבדואים בחברה הישראלית לא רק על הנייר, אלא גם הלכה למעשה. הוא נשוי לאישה יהודייה, העובדת כמחנכת בבי"ס, והם הורים לילדה בגיל 9 ולתאומים בני 7. "לא פשוט להיות אבא לילדים בתפקיד שלי, שבו שירתתי בבסיס סגור ורחוק מהבית" אומר גיא. "הייתי צריך לבלות הרבה שבתות וחגים בכוננות בגזרה, והילדים אלו שיזכרו את זה בסופו של דבר. אני משתדל לפצות על המרחק בסופי שבוע ובחגים שבהם אני נמצא בבית, אבל אשתי היא זו שנמצאת איתם רוב שעות היום, ואיתי הם מדברים בעיקר בטלפון. זה לא פשוט גם עבורי וגם עבורם, ובהחלט היו רגעים של משבר – אבל התמודדנו איתם בסופו של דבר. היינו צריכים לזכור את המטרה שלשמה אני ממלא את התפקיד –  השירות והתרומה למדינה, שמאוד חשובים למשפחה שלנו, והקרבנו את מה שצריך לצורך כך", הוא אומר.

"חשוב לי מאוד להעביר לבני הנוער, בין אם הם בדואים, מוסלמים או נוצרים, כמה משמעותי וחיובי יכול להיות השירות הצבאי –  גם למשרתים וגם לצבא. זו תקופה בה אתה תורם ונתרם, ומשמשת אותך גם אחרי השחרור, וחוויה שאני לא ממליץ לאף אחד לוותר עליה", הוא מסכם.

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות