"יש משהו באיו"ש, אתה רואה את הדברים קורים בשטח. אתה רואה את האזרחים ושומר על האזרחים באופן יומיומי", מסבירה שירה סרוסי, חיילת המתגוררת בכפר תבור.
סגן שירה סרוסי (22) למדה בבית ספר כדורי. "לפני הגיוס עשיתי שנת שירות בכפר הילדים נרדים בערד, כפר לילדים בסיכון. החלטתי לעשות שנת שירות כי אני לא מוצאת סיבה למה לא, אם אני יכולה לתרום עוד שנה אז אעשה. הייתי בקומונה עם 14 אנשים נוספים מכל הארץ שהפכו להיות חברים הכי טובים ואפילו הפכו למשפחה שנייה שלי. העבודה עם הילדים הייתה מאוד מיוחדת. נחשפתי לעולמות שלא הכרתי. עבדתי עם ילדים מגיל 5-18, ילדים עם קשיים. הם היו עבורי כמו אחים קטנים ואני עבורם כמו אחות גדולה שמהווה דוגמא. לעזור להם להתפתח בין אם זה בתחום הלימודי, חברתי או ואישי. זו הייתה החוויה הכי מדהימה שהייתה לי מאז שסיימתי בית ספר" מספרת שירה על שנת השירות שעשתה.
לאחר שנת השירות, התגייסה שירה בדצמבר 2013 לתפקיד מדריכת שריון. לשירה יש היסטוריה משפחתית של שירות בחיל השריון: שני האחים הגדולים של שירה שירתו כלוחמים בחיל השריון, אבא שלה היה גם כן בחיל השריון ולסיום בת דודתה שירתה בתפקיד מדריכת השריון 13 שנים לפני גיוסה של שירה, "היה לי ברור שאני רוצה להיות מדריכה, ושמעתי המון על החיל מהאחים שלי", היא מספרת.
כששירה התגייסה בדיוק הוקמה פלוגה מסייעת בשריון ולאחר הקורס בשזפון ובגלל שקם מדור להדרכה בפלוגה המסייעת בחיל השריון שירה עברה לחודשיים וחצי לביסלמ"ח כדי לעשות קורס מדריכות נגמ"שים. "זו הייתה חוויה מעניין, להקים מדור הדרכה מאפס". "אני יכולה לספר מהחוויה שלי במבצע "צוק איתן", פעם אחת הוקפצתי ביום הולדת שלי מהבית לבסיס צאלים כי היה צורך להדריך המון לוחמים ומילואימניקים. ובגלל שהיינו מספר מאוד קטן של מדריכות הקפיצו אותי. זה היה לא פשוט, כי עבדנו במהלך כל היום והדרכנו אותם ויום אחרי הם נמצאים בתוך עזה נוהגים בנגמ"ש", מספרת שירה על חוויות מהמבצע.
באוקטובר 2014, לאחר המבצע, יצאה שירה לקורס קצינים. "החלטתי לצאת כי הייתה לי דוגמא מאוד טובה מהמ"פ שלי בקורס וגם הקצינה שלי בשירות. ושתיהן עודדו אותי לצאת. אבל מלכתחילה ידעתי שאם אני יכולה לתת יותר אז למה לא", מספרת שירה על ההחלטה. "יצאתי לקצונה כמדריכה וידעתי שכנראה אחזור לתפקיד של קמב"צית (קצינת מבצעים), וכך היה.
