fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"לעולם לא אשכח איך הייתי צריך לזהות את גופת אחותי"

אבי מורד לא שוכח ולא סולח על רצח אחותו בטבח במעלות לפני 39 שנים. זו הסיבה שהוא זועם על החלטת הממשלה השבוע לשחרר מהכלא אסירים
לילי מורד ז"ל
לילי מורד ז"ל (צילום פרטי)
לילי מורד ז"ל
לילי מורד ז"ל (צילום פרטי)

שרי הממשלה החליטו השבוע לאשר שחרורם של כמאה אסירים ביטחוניים ותיקים, באמצעות הקמת צוות שרים מצומצם שידון בזהותם של האסירים הפלסטינים שישוחררו. הצוות שכולל את השרים משה יעלון, ציפי לבני, יצחק אהרונוביץ' ויעקב פרי יקבע מי יהיו האסירים הפלסטינים שישראל תשחרר לאורך המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית, כאשר השחרור יתבצע במספר פעימות, שהראשונה מביניהן צפויה עוד כבר בתחילת אוגוסט.

13 שרים תמכו בהצבעה בשחרור האסירים, לעומת שבעה שהתנגדו. השרים מהליכוד סילבן שלום ולימור לבנת בחרו להימנע. כצפוי, ההחלטה עוררה כעס גדול בקרב המשפחות השכולות, שטוענות כי אסור לשחרר מחבלים עם דם על הידיים, וטוענות כי אותם מחבלים יחזרו לטרור וימשיכו לפגע במטרות ישראליות.

"ההחלטה לשחרר אסירים לא תביא את התשובות לקיומה הביטחוני של מדינת ישראל", סבור אבי מורד, תושב קיבוץ גניגר שבעמק יזרעאל, ששכל את אחותו לילי מורד ז"ל, לפני 39 שנים (בדיוק השבוע) בטבח במעלות, בו נרצחו 22 תלמידי תיכון מבית ספר בצפת, שהיו בפעילות גדנ"ע.

עם דמעות בעיניים הוא מדבר בכעס רב כלפי ההחלטה אותה לקחה הממשלה. "לעולם לא אשכח איך הייתי צריך לזהות את גופת אחותי", הוא אומר. מורד משוכנע כי הממשלה עשתה טעות מרה ולא משיגה דבר ובעיקר לא את המטרה העיקרית-שלום.

אבי מורד
לא סולח. אבי מורד (צילום עצמי)

הוא זוכר את הקרע במשפחתו לאחר האסון. "פעם המשפחה שלנו הייתה חזקה ומגובשת, דיברנו על הכול, היום זה כבר לא כך. אני ואחי כבר כמעט לא מדברים, המשפחה שלנו עברה משבר קשה. אני ואחי לקחנו עמדות קצת שונות. אחי מביע את הכאב, אך עם זאת הוא מקווה באמונה שלמה לחיי דו קיום ושלום ואפילו לחץ יד למנהיג אש"ף, יאסר ערפאת. אני, לעומתו, לא מוכן להבין את השחרורים הנעשים לאורך השנים ולא חוזה שום תועלת אותה הם מסוגלים להביא לקיום בריא של המדינה, אלא רק להפך, להחמיר את מצבה. אני לא יכול לחשוב על זה אפילו, מפני שלעולם לא אשכח איך הייתי צריך לזהות את הגופה של אחותי".

מורד מוסיף ומספר על לילי, אחותו. "היא הייתה אנה פרנק של חצור הגלילית, כך קראו לה משום שהיא לא סיימה לכתוב את יומנה. מה שנשאר ממנו זה גזיר קרטון עליו המילים שלה לצד כתם דם. היא אהבה לכתוב וחלמה להיות גננת. היא ניסתה להגן על חברות בזמן התקרית".

אחיו של אבי מורד, ניסן מורד, שכאמור לחץ את ידי יאסר ערפאת במסר של פיוס, סירב להתייחס להחלטת הממשלה השבוע. 

הסיפור המלא בידיעות הגליל

 

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות