בגיל 34.5, יעבור קפטן הפועל נצרת עילית, ראובן (בובי) גל את העונה אולי האחרונה בקריירה הארוכה שלו. אולי משום שאצל בובי אין לדעת ואם ירגיש שלם עם עצמו, לא תהיה מניעה מבחינתו להמשיך, למרות שהוא יודע שבגילו המתקדם יתקשה לקבל דקות משחק.
גל משלים עם המציאות ועולה לתת את כל כולו בכל פעם שהוא נקרא לדגל. ״בובי הוא סמל, פייטר, הלוואי והיו עוד כמה כמוהו בקבוצה״, אומרים בנצרת עילית, ״הוא יודע שהקבוצה מעל לכל, מה שלא כל כך מובן מאליו אצל אחרים״. גם כשגל על הספסל, ובעונה שעברה הוא בילה שם המון, הוא ממשיך להתנהג כמקצוען אמיתי, מעודד וממריץ את החברים מהספסל. צעירים בתחילת דרכם כמו התאומים אבישי ואיתמר גטה, מספרים שבאימונים בובי הוא המנטור שלהם, מלמד, מכוון, נותן מילה טובה, מתנהג כמו קפטן אמיתי..
העונה לגל יהיה מעמד אחר. המאמן ירון הוכנבוים הציג אותו באימון פתיחת העונה כאיש שלו בקרב השחקנים. ״יהיה לבובי כיסא בחדר ההלבשה של המאמנים, בכל פעם שירצה להיות איתנו נקבל אותו בברכה, מבחינתי הוא חלק מהצוות המקצועי״, הבהיר המאמן.
גל עבר לפני כשנתיים קורס מדריכים ובנצרת עילית היו רוצים לראות אותו משתלב במחלקת הנוער ובקבוצה הבוגרת אף הציעו לו לשמש כעוזר המאמן, אלא שגל לא ממהר לעבור לאימון. הוא לוקח לעצמו את הזמן ומתכנן שזה יקרה רק לאחר שיפרוש מכדורגל פעיל.
רק מעטים מכירים את הסיפור הבא: בקיץ ניטש ויכוח סביב החולצה מספר 18, אותה לבש בובי בקביעות ובה חשק הרכש החדש מהפועל עפולה, יובל שאוט. גל סירב ושאוט הסתפק במספר 19. אלא שלפני כשבוע וחצי, פנה גל ביוזמתו לשאוט ואמר לו: ״החולצה מספר 18 שלך. רוצה שתרגיש טוב ושתתרום לקבוצה את מה שאתה מסוגל״. שאוט לא הסתיר את התרגשותו מהמחווה של גל, אלא שימים ספורים אחר כך התבשר כי קרע את הרצועה הצולבת.
